• FaceOff - עימות חזיתי

Black Sabbath - Vol. 4

ב- 25 לספטמבר 1972 שיחררה "Black Sabbath" את אלבום האולפן הרביעי שלה, "Vol. 4".



אם יש שיר אחד באלבום הזה שמייצג באופן מובהק את מה שאנחנו מקבלים כאן מ- "Black Sabbath", הרי שמדובר בשיר "Changes". הן כותרת השיר והן סגנונו, מבטאים את השינוי המהותי שחל כאן בהלהקה. "I'm Going Through Changes" שר Ozzy Osbourne לצלילי המלוטרון לשיר שהולחן על-ידי Tony Iommi על פסנתר שהיה באולפן, ופשוט אי אפשר שלא להאמין לו, כי השינוי באלבום הזה זועק מכל מקום!


נתחיל בזה שמדובר באלבום הראשון של הלהקה שהוקלט מחוץ לאנגליה. הלהקה שכרה אחוזה בבל איר שבלוס אנג'לס שם הוקלט האלבום.


נמשיך בכך שזו הפעם הראשונה בה האלבום לא מופק על-ידי Rodger Bain, אשר הפיק את שלושת אלבומיה הראשונים של הלהקה. Tony Iommi נטל על עצמו את התפקיד של האיש שמאחורי הקונסולה, והגם שגם מנהל הלהקה Patrick Meehan קיבל קרדיט על ההפקה, הרי שהוא לא תרם לה כמעט.


שינוי נוסף שניתן למצוא באלבום הזה קשור בסגנון המוזיקלי. הלהקה התנסתה כאן בסגנונות שונים ולא אופייניים לסגנון ההבי מטאל הייחודי שהלהקה יצרה באלבומיה הקודמים. השינוי הזה לא היה חיובי בהכרח והוא תרם לחוסר האיזון ברמת השירים שבאלבום ובסגנונם.


השינוי התבטא גם בהרחבת קשת הכלים עליהם ניגנה הלהקה ובעיקר השימוש במלוטרון, כלי שמזוהה בעיקר עם סגנון הרוק המתקדם באותם שנים ואשר מעטר כאן בין היתר את השיר "Changes" עצמו.


ואם תרצו, השינוי התבטא אפילו בהעדפות צריכת הסמים של הלהקה, אשר עברה משימוש במריחואנה (עיין ערך "Sweet Leaf" מהאלבום הקודם) לשימוש בקוקאין עליו נכתב השיר "Snowblind". האלבום הזה הוקלט כולו תחת ענני האבקה הלבנה, אשר סופקה לאולפן באופן קבוע, מוחבאת בתוך קופסאות רמקולים. הלהקה אפילו רצתה ששמו של האלבום יהיה "Snowblind", אך חברת התקליטים התאפקה. מי שיאזין היטב לשיר יוכל אפילו לשמוע את Ozzy Osbourne בדקה 0:40 לשיר לוחש את השם המפורש ,Cocaine". ואם בכך לא די כדי להבין עד כמה הלהקה היתה מכורה כאן לאבקה הלבנה, הרי שבעטיפה הפנימית של האלבום נכתב המשפט הבא: "We wish to thank the great COKE-Cola Company of Los Angeles".


אבל השינוי המהותי ביותר שהתחולל כאן לטעמנו, היה זה שבין חברי הלהקה לבין עצמם. באלבום הזה החלו הסדקים הראשונים בהרמוניה ובאחדות ששררה בין חברי הלהקה. ניתן לומר כי באלבום הזה נגמרה החברות של ארבעת הנערים מברמינגהאם, כאשר על חורבותיה הוקם המפעל שנקרא "Black Sabbath". אחד הרגעים שמבטאים את הסדקים שנפערו בהרמוניה בין חברי הלהקה, היה בעת הקלטת השיר "Cornucopia". המתופף Bill Ward נאבק עם השיר ולא הצליח לספק את הסחורה לטעמם של יתר חברי הלהקה. התשישות והסמים לא סייעו לוורד אשר שנא את השיר ולא התחבר למקצבים שלו. האירוע הזה גרם לוורד להרגיש שהוא לא מספיק טוב ושיתר חברי הלהקה הולכים לפטר אותו.


אבל למרות השינויים המהותיים הללו, חוסר האיזון והיעדר ההרמוניה, האלבום הזה הוא עדיין אחד מאלבומיה הגדולים של הלהקה. "Wheels of Confusion" שנפתח עם הסולו הבלוזי של Tony Iommi גורם לנו לתהות האם אכן מדובר בבלאק סאבאת' עד שהבס של Geezer Butler מגיע ומאתחל הכל מחדש, "Tomorrow's Dream" עם התיפוף רווי הפרקשיין שמהווה את הסינגל היחיד ששוחר מהאלבום, "Supernaut" עם הריף הסוחף שהינו השיר האהוב ביותר של הלהקה על Frank Zappa ועל John Bonham, הקטע המורכב "Under The Sun" שחותם את האלבום ואשר סגנונו הדינמי והמשתנה יאומץ על-ידי להקות כמו מיידן ומטאליקה, ואפילו הקטע האינסטרומנטאלי "Laguna Sunrise" הפותח את צידו השני של הויניל והולחן על-ידי Tony Iommi תוך שהוא מביט בזריחת השמש בחוף הלגונה, כל אלה ועוד מוכיחים עד כמה האלבום הזה הינו אלבום אדיר.


אין פלא אם כן, שהאלבום הזה דורג על-די מגזין הרולינג סטון במקום ה- 14 ברשימת 100 אלבומי ההבי מטאל הגדולים בכל הזמנים, וזה גם לא מפתיע אותנו שהוא נכלל בספר "1001 Albums You Must Hear Before You Die".


ועכשיו בואו להאזין לאלבום: Spotify, Apple Music

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!! "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ותוכנית רוק, ימי ראשון בשעה 11:00

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!