ב- 18 לספטמבר 1970 שחררה "Black Sabbath" את אלבומה השני "Paranoid".
כתבנו לא מעט על שנת 1970 ועל הסיבה שבגינה אנו סבורים שיש להכתיר אותה כשנה בה נולד ז'אנר ה- Heavy Metal. ובכן, "Paranoid" הוא אחד מאלבומי המופת ששוחררו באותה שנה היסטורית והיסטרית. הוא אחד מהיסודות היציבים של הז'אנר ומן הסתם גם אחד החשובים והמשפיעים עליו.
ארבעה חודשים לאחר שחרור אלבום הבכורה Black Sabbath נכנסת הלהקה לאולפן, במטרה לשמור על המומנטום וההצלחה היחסית לה זכתה עם אלבום הבכורה, ובתוך 6 ימים בלבד מצליחה לייצר את אחד האלבומים המעצבים בהבי מטאל.
פשוט לא יאומן, אבל הלהקה נכנסה לאולפן עם חומר שכתבה במהלך סיבוב ההופעות ועוד לפני שהיו באמתחתה מספיק שירים לאלבום שלם, כאשר מרבית החומר מנוגן ומוקלט בלייב, באולפן.
זה לא נתפס בכלל ששיר הנושא "Paranoid", אשר נחשב כאחד משירי ההבי מטאל הטובים בכל הזמנים, נכתב באולפן בתוך 25 דקות!!! המתופף Bill Ward ציין בראיון איתו משנת 1996 כי לא היו להם מספיק שירים לאלבום, אז Tony Iommi ניגן איזה ריף גיטרה קצר וזהו זה. הבסיסט Geezer Butler הוסיף כי המוזיקה נכתבה בתוך 5 דקות וכי מיד אחר כך הוא ישב וכתב את המילים בתוך 20 דקות, כאשר כל תהליך היצירה וההקלטה שלו נעשה בתוך שעתיים. השיר הקצר והמונוטוני עם הריף המנסר בעל התבנית המחזורית יצר סטנדרטים חדשים במוזיקה והפך לאחד השירים המשפיעים על ז'אנר ההבי מטאל. השיר זכה למספר גירסאות כיסויף בינהן זו של "Megadeth" באלבום " Hidden Treasures" משנת 1995.
הדוגמא המתוארת לעיל ממחישה את הגדולה של "Black Sabbath" באותם שנים. לפני שהסמים והאלכוהול החלו לפורר אותה מבפנים, לפני המאבק המשפטי שליווה את הקלטת האלבום Sabotage, הצליחה הלהקה המדהימה הזו לייצר בתוך 3 שנים רצף של חמישה אלבומי מופת!!
קשה לדמיין את עולם המטאל ללא Black Sabbath וממש לא ניתן לדמיין את Black Sabbath ללא "Paranoid", האלבום בו הלהקה גיבשה את הסגנון שלה, ליטשה את הצליל שמאפיין אותה ועיצבה את ה- DNA שלה.
קטע הפתיחה "War Pigs" הוא אחד הגדולים של הלהקה. כל אחד מהחברים נמצא פה בשיאו. הבס הדומיננטי והמוביל של Geezer Butler, הריפים הכבדים והאימתנים של Tony Iommi והסולו המדהים שלו, התיפוף המגוון של Bill Ward שיודע מתי להיות אגרסיבי ומתי לעצור ולקחת קצת אחורה עם מעברים קטנים ויפים ועם עבודת האי-האט חכמה וכמובן צורת ההגשה המדהימה של Ozzy Osbourne. זה שיר אנטי מלחמתי שיוצא נגד שרי הצבא, הגנרלים והפוליטיקאים ששולחים את החיילים אל מותם בקרב. הבסיסט Geezer Butler אשר כתב את המילים בהם הוא מתאר בצורה גרפית את הזוועות של שדה הקרב, סיפר כי מדובר בשיר מחאה כנגד מלחמת וייטנאם, אך הזמר Ozzy Osbourne ציין שבאותה תקופה לא היה להם מושג מה התרחש במלחמת וייטנאם וכי זהו פשוט שיר אנטי מלחמתי. השיר נקרא במקור "Walpurgis", אשר Geezer תיאר כטקס חג המולד של כת השטן, אך חברת התקליטים חשב שהשם "שטני" מידי ולכן השם שונה ל- "War Pigs". זה היה אמור להיות גם שם האלבום, אך אותה חברת תקליטים החליטה לשנותו ברגע האחרון ל- "Paranoid". כאן המקום לציין כי השיר שאורכו כ- 8 דקות חולק בגירסה האמריקאית של האלבום לשניים, כאשר כל קטע האאוטרו האינסטרומנטאלי קיבל את השם "Luke's Wall". על מנת להמחיש עד כמה השיר והאלבום הזה השפיעו על הדורות הבאים, נזכיר את גירסת הכיסוי המצויינת של "Faith No More" מהאלבום "The Real Thing" לשיר.
הרצועה השלישית "Planet Caravan" היא קטע רוק פסיכדלי מובהק. שיר אסיד-טריפ מרחף. צלילי הבס העצל של Geezer ותופי הקונגס של Ward משמשים קרקע פורה לשירה ה"סטלנית" של Ozzy Osbourne המועברת דרך מגבר Leslie לשם יצירת האפקט הטריפי והרועד. מילות השיר מספרות על זוג אוהבים המרחפים להם להנאתם בחלל היקום. Tony Iommi מנגן כאן בחליל ועל הפסנתר מנגן הטכנאי Tom Allom. גם במקרה זה מעניין להזכיר את ההשפעה על הדורות הבאים, אשר באה לידי ביטוי, בין היתר, בגירסת הכיסוי של "Pantera" מתוך אלבומם "Far Beyond Driven".
את הצד הראשון של הויניל מסיים לא פחות מהמנון, ואנחנו מדברים על "Iron Man" עם הריף האייקוני והאלמותי שהפך לכל-כך מזוהה עם הלהקה. הריף הזה הוא גם זה שהביא לשיר את שמו ואת תוכנו. הוא נשמע לאוזי אוסבורן כמו יש ברזל שצועד לאיטו, וזה מה שהביא לגיזר את הרעיון למילות השיר שמדבר על אדם שנוסע בזמן ובעתיד רואה את "סוף העולם". הוא מחליט לחזור להווה כדי להזהיר את בני האדם מסוף העולם המתקרב, אך נכלא בתוך שדה מגנטי שהופך את גופו לברזל. כשהוא מגיע סוף סוף להווה הוא נראה לאנשים כל-כך מעוות ומוזר שהם מסרבים להאמין לסיפור שלו. בכעסו הוא הורג את כל אותם חסרי אמונה ובכך מביא בעצמו לסוף העולם. השיר נכנס ללא מעט פסי קול של סרטים וסדרות, ביניהם הסרט הראשון והשני בסדרת "Iron Man" של מארוול.
הצד השני של הויניל נפתח עם "Electric Funeral" שיר שמהווה סוג של המשך לשיר הקודם ומדבר על "סוף העולם" מזווית קצת אחרת, של שואה גרעינית. השיר מתחיל איטי ו"סטלני" עם ריף מונוטוני שמחוזק על-ידי אפקט וואה- וואה של Iommi, אך בהמשך מתפתח לג'אם סשן מהיר ועצבני עם עבודת בס ותופים מצויינת של Geezer ו- Ward, רק כדי לחזור שוב לריף האיטי והמהפנט של Iommi שמלווה אותנו עד לסיומו של השיר בפייד אאוט. גם השיר הזה זכה לגרסת כיסוי של "Pantera".
מילות השיר "Hand of Doom" נכתבו על-ידי Butler לאחר שצפה בחיילים האמריקאים מגיעים לאנגליה ממלחמת וייטנאם, כשהם מכורים לסמים קשים שנועדו להשכיח אותם את מראות המלחמה. השיר נשמע ממש כמו הכלאה של שני קטעים לא קשורים לכאורה, אשר הולחמו להם יחד. הוא נפתח שקט ואיטי עם הבס הכבד והעייף של Butler ותיפוף מינימליסטי Ward, אך לאחר בית מתפרץ החוצה עם בית רועש וחוזר חלילה, עד לדקה 2:06 בה נכנס ריף ומקצב שונה לחלוטין, כאילו מתחיל לו שיר חדש לגמרי, אך הסיום החל מדקה 5:00 סוגר לנו את המעגל עם אותה המלודיה שפתחה את היצירה. השיר זכה למספר גרסאות כיסוי, ביניהן של "Slayer", "Danzig" ו- "HIM".
(Photo: Warner Bros. Records)
הקטע "Rat Salad" הוא קטע אינסטרומנטאלי קצר שמובל בעיקר על-ידי סולו התופים של Bill Ward בחל מדקה 1:20, אך יש לו ריף מעניין של Tony Iommi ועבודת בס ראויה לציון של Geezer Butler. הקטע הזה התחיל להתגבש בהופעות המוקדמות של הלהקה כאשר לא היה להם מספיק חומר והם היו צריכים למלא הופעות ארוכות לפעמים של כמה שעות, שאת חלקן מילא וורד עם סולו תופים ארוך.
האלבום מסתיים עם "Fairies Wear Boots" האלמותי, אשר האינטרו שלו קיבל בהוצאות בארה"ב את השם "Jack the Stripper". הרעיון מאחורי מילות השיר לא ברור, אך אחת הגרסאות מספרת כי הוא מדבר על "גלוחי ראש" אשר קראו לאוזי "fairy" בגלל מראהו ושערו הארוך. גם במקרה זה השיר זכה ללא מעט גרסאות כיסוי, ביניהם של ,Floatsam and Jetsam" ממנה הגיע Jason Newsted. הקשיבו לליין הגיטרה של Iommi החל מדקה 5:41 של השיר, הוא בוודאי יזכיר לכם את זה שמתחיל בדקה 1:17 מהשיר "For Whom the Bell Tolls" של "מטאליקה", מתוך "Ride The Lightning".
האלבום "Paranoid" נותר עד היום כאחד המצליחים ביותר של הלהקה מבחינה מסחרית. הוא נמצא ברשימת "500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים" של מגזין הרולינג סטון, הוא נכלל ברשימת "100 אלבומי הגיטרה של כל הזמנים" של מגזין "Guitar World". אין ספק שהוא אחד מאלבומי המטאל המשפיעים בכל הזמנים. לא לחינם כתב עליו המבקר Steve Huey מהאתר "Allmusic" כי זהו אלבום שהגדיר את הסאונד והסגנון של ההבי מטאל יותר מכל אלבום אחר בהיסטוריה של הרוק, או במילותיו הוא עצמו, כך: "Paranoid defined the sound and style of heavy metal more than any other record in rock history".
להאזנה: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט