top of page

Children of Bodom - Hatebreeder

ב- 4 למאי 1999 שוחרר האלבום "Hatebreeder", אלבום האולפן השני של "Children of Bodom".


זה מה שיש לאלעד ויינברג/Elad Winberg לספר לכם עליו.


זהו אלבומם השני של "Children of Bodom" והוא ממשיך את המומנטום של הלהקה אשר נבנה היטב באלבום הבכורה המשובח שלהם "Something Wild", ומרחיב את השפעות המוזיקה הקלאסית והדגש על הקלידים במוזיקה שלהם, כמו גם את המלודיות המדהימות שכל-כך מזוהות עם הלהקה הנהדרת הזו.

האם יש בכלל הבדל מהאלבום הקודם?


כמעט בכל מובן. ההפקה הרבה יותר מושחזת וטובה וניתן לשמוע כל כלי בצורה מושלמת, הכתיבה של Alexi Laiho נעשתה יותר טובה ומדויקת ויש מסר מאוד ברור ומעניין בלא מעט מהשירים כאן,. הנגינה מהודקת ומגובשת ויש יותר דגש על המבנה של השיר מאשר על היכולת הטכנית הגבוהה של חברי ההרכב (ותאמינו לי, כל נגן כאן הוא וירטואוז ברמה פשוט מדהימה).

אפשר לומר שעם "Hatebreeder", צ'ילדרן התעלו על עצמם, והוציאו יצירת מופת בז'אנר שלהם ובכך הם גם הוכיחו סופית לכל מי שהטיל ספק – הם להקת מטאל משפיעה ובולטת, והם עומדים להיות כוח משמעותי בתעשייה, כפי שניתן היה לראות היטב בשני האלבומים הבאים שלהם, אשר מעבר לאיכות המוזיקלית גם הביאו עמם הצלחה מסחרית מכובדת מאוד, והפכו את "Children of Bodom" לאחת הלהקות הכי גדולות של תקופתם באירופה ובכלל.

(Photo: Fanart.TV)


האלבום נפתח עם השיר המצוין "Warheart" שמכניס את המאזינים לאווירה עם הריפים המהירים והטכניים של Alexi Laiho ו- Alexander Kuoppala, ועם עבודת קלידים נהדרת של Janne Wirman האדיר, הנה לכם שיר מוצלח מאוד ודרך נהדרת להתחיל אלבום שבא לתת לכולם בראש ולבסס את מעמדה של הלהקה ככוח מוביל בעולם המטאל ובעיקר בדת' מטאל המלודי.

בשיר השני אנחנו כבר מקבלים איתות לכך שלא מדובר בסתם עוד אלבום, וכך, הלהיט של הלהקה "Silent Night Bodom Night" ממשיך את העיסוק בפרשיית הרצח המזעזעת באגם בודום עם ריפים אגרסיביים מאוד וקלידים אווירתיים וכל כך קודרים שתמיד מעבירים צמרמורת בגוף שלי. והשיר הזה מגבש למעשה את הסגנון המוכר של צ'ילדרן עם נגינה אגרסיבית ועוצמתית, אך קלידים מלודיים וסולואים יפהפיים של גיטרה חשמלית שבכלל מזכירים להקות כמו "Stratovarius" או "Helloween", והנה לכם גישה מעניינת מאוד לדת' מטאל המלודי שהמשיכה את העלייה של הז'אנר בשנות ה- 2000.

ואם זה לא הספיק לכם, בשיר השלישי "Hatebreeder" שהוא גם שיר הנושא של האלבום, מגיעה תצוגת תכלית ברוטאלית ואלימה של דת' מטאל מלודי עם השפעות של בלאק מטאל וסאונד שקצת מזכיר את "Opeth" של תחילת הדרך, אך הגיטרות בסגנון של Iron Maiden מראות שאלו עדיין "Children of Bodom", ועבודת הקלידים של Janne Wirman שפשוט מתעלה על עצמו כאן' מעצימה את חוויית האימה והחלחלה שהלהקה מנסה להעביר באלבום הזה, פשוט מדהים!


השיר הבא הוא כבר אחד הגדולים של הלהקה הזו, ומדובר כמובן ב- "Bed of Razors" שעם הליריקה המטרידה אך המרגשת שלו, כמו גם הנגינה המעולה של כולם ובמיוחד של Alexi שגם שר כאן היטב, מצליח ליצור רושם עז על המאזינים, והפך מהר מאוד לאחד הלהיטים הכי אהובים ומפורסמים של Children of Bodom שתמיד מוזכר כאחד משירי המטאל הכי טובים.

לאחר השיר המעולה "Towards Dead End" שכולל כמה מהריפים הכי טובים שהלהקה אי פעם יצרה, מגיע הקטע המעניין "Black Widow" שנשמע מאוד אווירתי, אך עדיין מבלי לוותר על הגיטרות המדהימות של Alexi ושל אלכסדר קופאלה, ועם עוד סולו מהסרטים, האלבום ממשיך לשעוט קדימה בכל הכוח, ולנו רק נותר ליהנות מהטירוף שמוגש לנו כאן.

לאחר שיר חביב בשם "Wrath Within", מגיע הקטע המופתי "Children of Bodom" שהוקלט עוד בתקופת האלבום הראשון של הלהקה. קטע אדיר עם ריפים מדהימים של הגיטרה והקלידים, סולו מהפנט שמזכיר מעט את הנגינה של Adrian Smith מאיירון מיידן, וטקסט אפל וכל כך מושקע – מדובר באחד השירים הכי טובים שאי פעם שמעתי מצ'ילדרן ובכלל בז'אנר, ועד היום אני מאוד נהנה לחזור אליו ומוקסם ממנו בכל פעם מחדש.

לבסוף, האלבום מסתיים בפצצת אטום כאשר השיר "Downfall" הוא הקטע הכי מפורסם והכי אהוב מתוכו ואולי גם בכל הקריירה של "Children of Bodom", ואין כאן שום מקום לטעויות עם הפתיחה הגותית של הגיטרה והקלידים, ועם הקצב המהיר והבומבסטי שמגיע לאחר מכן. וכך, עם עוד סולו גאוני של Alexi ועם ליריקה מאוד מעניינת, השיר הזה הופך לאבן דרך מאוד משמעותית במטאל המודרני ובקריירה של הלהקה, וסוגר את האלבום בהצהרת כוונות ענקית ובצורה כל כך מספקת ומענגת שמציגה את הלהקה בשיאה.


אגב, בגרסה המורחבת של האלבום יש שני קאברים. הראשון מביניהם הוא קאבר לשיר "No Commands" של להקת הת'ראש מטאל הפינית Stone, והשני הוא קאבר ללהיט הענק של איירון מיידן, "Aces High".

ובעוד שהקאבר ל- Stone הוא לא רע בכלל, הקאבר לאיירון מיידן הוא כבר ממש ממש טוב וייחודי, ומעניין לראות איך מצד אחד צ'ילדרן שומרים על הסאונד המהודק והמלודי שכה אפיין את איירון מיידן, אך מצד שני הם מוסיפים כאן את הסגנון שלהם עם נגינה מהירה יותר ועם הרבה קלידים... נו, מה יש להגיד? הכי כיף להאזין לאלבומים שבהם האמנים שאני אוהב מוצאים את דרכם ונמצאים בשיא הקריירה שלהם. ובמקרה של "Children of Bodom", זה בהחלט היה אחד האלבומים הכי גדולים שלהם אם לא הכי גדול, אבל בשני האלבומים שהגיעו אחריו, אני מאמין כי הלהקה האדירה הזו הגיעה לגבהים חדשים, ולמרבה הצער לשיאים שהם כבר לעולם לא יוכלו לשחזר. אך יחד עם זאת, כיף לדעת שארבעת האלבומים הראשונים והמעולים של "Children of Bodom" תמיד זמינים להאזנה, ותמיד אפשר להיזכר בקסם הראשוני והמופלא שלהם!


ציון: 9.6/10 (קלאסיקה)


כתב: אלעד ויינברג/Elad Winberg


להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט


Comments


 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page