• FaceOff - עימות חזיתי

David Bowie - Hunky Dory

ב- 17 לדצמבר 1971 הוציא David Bowie את אלבום האולפן הרביעי שלו "Hunky Dory".


בדומה לשמו של השיר הפתיחה "Changes" האלבום הזה שיקף את ה"שינויים" שעבר David Bowie באותה תקופה. זה החל עם מותו של אביו באוגוסט 1969, המשיך עם הידרדרות במצבו הנפשי של אחיו למחצה, אשר חשף אותו למוזיקה ואובחן כסכיזופרן, החתונה עם אשתו אנג'י וההיריון שלה עם בנו הבכור Duncan. מעבר לשינויים בחייו האישיים בואי גם מחליף את מנהלו האישי, את חברת התקליטים שלו ואת הבסיסט Tony Visconti עם Trevor Bolder.


השינויים הללו התבטאו גם בנושאים בהם עוסק האלבום, בסגנון המוזיקלי ובצורת הכתיבה של בואי.


אם האלבום הקודם "The Man Who Sold the World" היה אפל וקודר ועסק בנושאים כבדים כמו סכיזופרניה ופרנויה, בהשפעת מצבו הנפשי של אחיו, אז האלבום הזה הרבה יותר קליל. הוא מהווה מעין מחווה לשנות השישים ולאמנים שהיוו השראה לבואי, כמו Bob Dylan, Andy Warhol, Lou Reed והוא מלא בהתייחסויות אמנותיות, חברתיות ותרבותיות, עם מילים שמאזכרות את Friedrich Nietzsche, John Lennon ,Aleister Crowley, Winston Churchill ועוד. אם האלבום הקודם סימן את המעבר של בואי מהצליל האקוסטי של שני האלבומים הקודמים לצליל יותר כבד וחשמלי, הרי שבאלבום הזה בואי נוטש את המקורות הפולקיים ואת הרוק המוצק ומתרכז בכתיבת שירים קלילים ונגישים יותר, אפילו "פופיים". הוא גם עוזב את הגיטרה ומתחיל לכתוב את השירים על פסנתר וזה פתח בפניו אפשרויות חדשות.


הקסם האמיתי באלבום הזה טמון במוזיקה ובלחנים. מצד אחד הם מפתיעים, דינמיים וכוללים לא מעט שינויים, ומצד שני קליטים ונגישים להפליא. אין ספק שאחת מנקודות האור של האלבום היא נגינת הפסנתר המופלאה של Rick Wakeman, אשר מגיע לקדמת העיבוד של רוב השירים באלבום. זה האלבום שבו הכל התחיל להתחבר עבור בואי, האלבום בו התגבש הצליל הכל-כך ייחודי שלו, כמו גם ההרכב המופלא שילווה אותו בשנים הבאות ובמיוחד בתקופת "Ziggy Stardust".


האלבום נפתח כאמור עם "Changes", השיר שמתמצת את השינויים שחלו בחייו של בואי בתקופה שקדמה לאלבום, אך במובן מסוים גם חוזה את העתיד של "האיש בעל אלף הפרצופים", אשר במהלך העשורים הבאים ידע כל פעם להמציא את עצמו מחדש. השיר מהווה אנטיתזה ברורה לאלבום הקודם והבחירה להציב אותו בפתחו של האלבום לחלוטין אינה מקרית. מיקס משעשע של ג'אז, בלוז, פופ טהור, מלודי, מסחרי, עליז ועדיין רך להפליא.


מיד אחריו מגיע "Oh! You Pretty Things" השיר הראשון שבואי כתב לאלבום. גם הוא מונע על-ידי הפסנתר של ווייקמן, הוא הרבה יותר רך, אבל פורץ קדימה בפזמון. המילים מדברות על חוסר שביעות רצון מהאנושות ומהטכנולוגיה בסביבה של המלחמה הקרה. הן מתייחסות למסטיקן Aleister Crowley ולפילוסוף Friedrich Nietzsche.


הקטע "Eight Line Poem" יועד להישמע כמו המשך לרצועה הקודמת. זו רצועה קצרה של "שמונה שורות" שגם הפעם מובלת עם הפסנתר הסוריאליסטי של ווייקמן ונגינת הגיטרה הבלוזית של מיק רונסון. על הרק הפסטולרי הזה בואי שר-מדקלם את הסיפור על החדר, החתול והקקטוס...


מכאן אנחנו עוברים ליצירת המופת האמיתית של האלבום "Life on Mars?" השירה המרגשת של בואי שהוקלטה בטייק אחד, מובילה את הפסנתר הענוג של ווייקמן לפזמון סוחף בליווי כלי המיתר, שכל-כך מוסיפים לקסם של השיר. הם משתלבים באופן מופלא עם ליין הגיטרה של רונסון שמחבר אותנו לבית הבא, שם ממתין לנו צלילי החליל אשר ללא ספק מוסיף עומק לשיר. השיר מתייחס לטירוף התקשורתי סביב המרוץ הרוסי-אמריקאי הגיע לכוכב מאדים. המלודיה של השיר היא מעין פרודיה על "My Way" של פרנק סינטרה. היא כוללת אותו רצף אקורדים בקטע הפתיחה שלו, כאשר אפילו בעטיפה האחורית של האלבום נכתב: "Inspired by Frankie".


הקטע "Kooks" מציג את היכולות המדהימות של הבסיסט Trevor Bolder שגם מנגן כאן על חצוצרה. הוא גם ממחיש את הרבגוניות של הלקה המתגבשת, שמשלבת כאן פופ מלודי וגרובי עם ניחוח של "מוזיקת ריקודים סלוניים". השיר נכתב מספר ימיםלאחר לידתו של בנו בכורו של בואי והוא מוקדש לו, כאשר ה- "Kooks" אליהם מתייחס השיר הם בואי ואשתו אנג'י.


השיר "Quicksand" מסכם את הצד הראשון הפנטסטי עם פולק יציב ואפל, הכולל גיטרות אקוסטיות ועיבוד כלי מיתר של רונסון. שיר מלודי נוגה ועצוב שנהנה מעוצמה הולכת וגוברת של כלי מיתר. מילות השיר הושפעו מביקורו הראשון של בואי בארה"ב והן כוללות אזכורים לאליסטר קראולי, ווינסטון צ'רצ'יל, היינריך הימלר, פרידריך ניטשה ועוד.


גירסת הכיסוי היחידה של האלבום הוא הקטע "Fill Your Heart" אשר נכתב על-ידי Biff Rose ו- Paul Williams. קטע קופצני ג'אזי מבוסס פסנתר, הכולל סולו סקסופון עליו מנגן בואי. הקטע מתחבר דרך גשר פסיכדלי משהו שמהוו מעין מחווה למושא השיר הבא “Andy Warhol”. בניגוד למבוא הפסיכדלי השיר עצמו מבוסס על מקצב וגיטרה ספרדית, עם כלי הקשה ספרדים. זהו שיר מחווה לאמן, המפיק והבמאי האמריקני אנדי וורהול, אשר היווה השראה לבואי מאז אמצע שנות ה-60. כשבואי פגש את וורהול בספטמבר 1971 והשמיע לו את השיר, וורהול שנא אותו ויצא מהחדר.


אנחנו ממשיכים עם עוד מחווה לדמות נערצת נוספת של בואי. “A Song for Bob Dylan” מתייחס לדילן כדמות מיתולוגית נפרדת מרוברט צימרמן, כאילו האגדה שלו גדלה מעבר לשמו והובילה לבסוף לנפילתו המפורסמת פסטיבל הפולק של ניופורט. אין ספק שהשיר מהווה סוג של מראה שבואי מציב לפניו ומהרהר על כל ששינה את שמו מדיוויד ג'ונס לדייויד בואי, כמו גם את הסגנון המוזיקלי.


אנחנו מתקרבים לסיום עם טריביוט נוסף בשם "Queen Bitch" אשר מושפע מאוד מה- "Velvet Underground" ובמיוחד Lou Reed, כאשר בעטיפה האחורית של האלבום אפילו נכתב: "some V.U. White Light returned with thanks". בניגוד לשירים האחרים באלבום השיר הזה מובל על-ידי גיטרה מחוספסת והוא נותן לנו הצצה לצליל שיאפיין את בואי באלבום הבא "The Rise and Fall of Ziggy Stardust and the Spiders from Mars", אפילו לאופן בו יישמע עם "Rebel Rebel" מתוך "Diamond Dogs", שכן שני השירים מהווים המנונים לנשים חזקות.


קטע הסיום "The Bewlay Brothers" מתחיל אומנם כקטע אקוסטי, שקט, אבל בהמשך מתגבר ומקבל גוון פסיכדלי עם קולות שירה מוזרים.


האלבום "Hunky Dory" לא היה "להיט" מיידי עם יציאתו, אבל הוא זינק במכירות כשנה אחר מכן, בעקבות הפריצה הגדולה של הדרך המסחרית של "The Rise and Fall of Ziggy Stardust and the Spiders from Mars". היום כבר ברור לכולם שמדובר ב"קלאסיקה" אמיתית בה החל להתגבש הצליל הייחודי של בואי.


בשנת 1988 דירגו קוראי מגזין המוזיקה הבריטי Q את האלבום במקום ה- 43 מבין האלבומים הגדולים של כל הזמנים. בשנת 2000 נערך דירוג נוסף של המגזין והאלבום הגיע למקום ה- 16 ברשימת 100 האלבומים הבריטים הגדולים של כל הזמנים. ערוץ הטלוויזיה VH1 דירג את האלבום באותה שנה במקום ה- 47 ברשימת האלבומים הגדולים, ואפילו ה"טיים מגזין" הכניס אותו בשנת 2006 לאחד ממאה האלבומים הגדולים של כל הזמנים.


ואם בכך לא די, הרי שהאלבום נכלל ברשימת "1001 Albums You Must Hear Before You Die" ובשנת 2020 מגזין ה"רולינג סטון" דירג את האלבום במקום ה-88 ברשימה המחודשת של 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים.


אם לא הבנתם, האלבום "Hunky Dory" הינו אלבום חובה לחובבי המוזיקה מכל הסוגים.


להאזנה: Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ותוכנית רוק, ימי ראשון בשעה 11:00

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!