• FaceOff - עימות חזיתי

David Bowie - The Rise and Fall of Ziggy Stardust and the Spiders from Mars

כולנו משתמשים לא מעט בביטוי "קלאסיקה" בהקשר לאלבומי מופת שהותירו חותם על עולם המוזיקה. האלבום "The Rise and Fall of Ziggy Stardust and the Spiders from Mars" ששחרר David Bowie ב- 16 ליוני 1972, הוא ללא ספק אחד מאותן "קלאסיקות", שיישארו איתנו לנצח.



למרות שמדור באוסף שירים שנכתב בתקופות שונות, זיגי סטארדאסט הוא למעשה אלבום קונספט, נטול בומבסטיות ומניירות השמורות לאופרות רוק או לז'אנר הרוק המתקדם, אשר העלילה בו מסתובבת סביב דמותו של Ziggy Stardust - חייזר אנדרוגיני וכוכב רוק שנשלח לכדור הארץ כשליח וכמטיף, בכדי להפיץ מסר של תקווה ולנסות לשכנע את האנושות לשנות את טיבה ההרסני.


האלבום נפתח ב"פייד אין" עם תיפוף ה"אוף-ביט" האפאתי והמיואש של Mick Woodmansey, ואנחנו כבר נכנסים אל תוך סיפור העלילה עם "Five Years" ועם הבשורה המרה הנופלת על המין האנושי: העולם ייחרב בתוך 5 שנים, בשל היעדר משאבים טבעיים. בהמשך מתאר השיר את הטירוף שיאחוז בכדור הארץ לאחר החורבן, כאשר כלי המיתר המלווים את להקת "העכבישים ממאדים" הולכים ומתגברים יחד עם קולו הצווח מכאב של זיגי, שאט אט הולך וגווע "בפייד אאוט" יחד עם אותו תיפוף אפאתי ומיואש שהחל את השיר. בואי יספר בהמשך שהפייד אין ואאוט היו מכוונים בכדי להעביר מסר שהשיר מגיע משום מקום ומסתיים בכלום.


השיר השני "Soul Love", מתעד את הגוונים השונים של האהבה באותו עולם עתידני-דיסוטופי ואת היחסים ביניהם. Stone Love – מתאר את האהבה לאלו שמתו ועזבו אותנו, כשהאבן משולה למצבה. New Love – האהבה הרומנטית בין ילד לילדה, גבר לאשה. Soul Love – האהבה במובן הדתי שלה, הכומר לאלוהיו. בדומה לשיר הקודם, גם השיר הזה מובל על-ידי כלי ההקשה של Woodmansey, עם פריטה אקוסטית ורכה של בואי, המסונכרנת עם המקצב האיטי במהלך הבתים. החשמלית המודגשת של רונסון כאילו מפריעה את השלווה במהלך הפזמון, אך מיד נכנעת לסולו הסקסופון של בואי מיד בסיומו, וחוזר חלילה, עד לסולו הגיטרה של Mick Ronson המלווה אותנו עד לסוף השיר.


בשיר השלישי "Moonage Daydream" אנחנו סוף סוף מתוודעים לזיגי סטארדאסט, חייזר, משיח, סופרסטאר, המציע ישועה מהאסון הממשמש ובא, בדמות רוקנרול. הפתיחות האקוסטיות הענוגות של דייויד בואי משני השירים הקודמים, מתחלפות כאן עם הריף החשמלי והמנסר, של מיק רונסון ועם עבודת בס יפה של Trevor Bolder שמנגן כאן גם על חצוצרה. מיק רונסון שמעשיר לנו את הסאונד בנגינת הפסנתר שלו כאן, גם יהיה זה שייקח אותנו עד לסיומו של השיר, עם אחד מהסולואים החזקים שלו באלבום. ואם תשאלו את וודמנסי, בולדר ואת קן סקוט המפיק, השיר הזה הוא האהוב עליהם ביותר מתוך האלבום. כנראה גם על "איה הילד"שבחרו לבצע לו גירסת כיסוי.


הרצועה הרביעית "Starman" הינה אחד השירים החזקים באלבום ויש אומרים שאחד המשפיעים ביותר בכל הרפרטואר של בואי. השיר מספר על ניסיונותיו של החייזר זיגי (סטארמן), לשגר באמצעות הרדיו מסר של תקווה ואהבה לנוער בכוכב הגווע. זוהי נקודת מפנה בעלילה, בה זיגי הופך מחייזר מטיף ומניפולטיבי ל"כוכב רוק" הזוי. העיבודים התזמורתיים של מיק רונסון בשיר הזה מדהימים וקטע הפסנתר הקצר של בואי במעבר לפזמון הוא לא פחות מגאוני. חדי האוזן בוודאי שמו לב להשפעות מהשיר “Over The Rainbow” מהסרט הקוסם מארץ עוץ, במהלך הפזמון. מה לא שמתם לב? נסו להחליף את קפיצת האוקטבה של בואי במילה "Starman" שבפזמון, עם זו של ג'ודי גרלנד במילה "Somewhere".


צידו הראשון של הויניל מסתיים עם גרסת הכיסוי היחידה באלבום "It Ain’t Easy" של Ron Davies. הבחירה של בואי בשיר לא מקורי לאלבום קונספט אולי תמוהה, אבל השיר מתאים לאווירת האלבום וגם לסיפור העלילה והוא מספר בעצם את הקשיים והמאבקים של כוכב הרוק (זיגי). מעניין לציין שהקלידן האגדי Rick Wakeman (YES) מנגן בקטע הזה אך לא קיבל על כך קרדיט.


צידו השני של הויניל נפתח עם "Lady Stardust" הנוגה והעצוב. ההעדרות הכמעט מלאה של הגיטרה והדומינטיות של הפסנתר מזכירה לנו בלדות בסגנון Elton John. מבחינת העלילה השיר מדלג בינו לבינה, בין ליידי סטארדסט לכוכב הרוק, כאילו כדי להוכיח להדגיש לנו שמדובר ביצור אנדרוגיני השייך לשני המינים או לאף אחד מהם.


מהבלדה המלנכולית של ליידי סטארדאסט אנחנו עוברים למקצב המהיר ולפסנתר הרטרו של "Star", המדבר על החלום להיות סופרסטאר ולגרום לשינוי תוך שימוש בכח ההשפעה שלו ככוכב רוק.


אנחנו מגבירים מקצב עם "Hang On to Yourself". מעין שילוב של רוקנרול שורשי, פאנק מוקדם, עם טוויסט של גלאם רוק, הכולל סלייד גיטאר מבריק של רונסון. השיר מספר על זיגי ש"נותן בראש" על הבמות עם העכבישים ממאדים, והוא מתחיל להוביל אותנו לקראת הסוף הקליימקסי של הסיפור.


שיר הנושא "Ziggy Stardust" מגיע מיד לאחר מכן, ומספר על עליתו ונפילתו של זיגי סטארדסט. השיר בנוי על מעברי האקורדים הפשוטים אך לא פחות ממבריקים של מיק רונסון שהפכו את השיר הזה לנצחי. השיר זכה לגירסת כיסוי מדהימה של להקת "Bauhaus" בדיוק עשור לאחר מכן. הרבה ספקולציות והשערות סבבו סביב הדמות שעליה לכאורה נכתב השיר. היו הרבה שסברו שמדובר בג'ימי הנדריקס ("screwed down hairdo" ו- "He played it left hand"), אבל במילות השיר יש גם רמזים לכך שמדובר דווקא בבואי עצמו ("screwed up eyes" ו- "snow-white tan"). אין תשובה ברורה בעניין, אך כנראה מדובר בהומאז' לכל אותם כוכבים טרגיים שנסקו כמטאורים וצנחו כמו עופרת, בעולם המוזיקה.


השיר "Suffragette City" הוצע על-ידי בואי בתחילה ללהקת "Mott the Hoople", אשר בחרה בחוכמה רבה דווקא את השיר "All the Young Dudes", שיעניק להם הצלחה רבה. מדובר בשיר בסגנון רוקנרול קלאסי המספר על הקשיים של כוכב הרוק.


האלבום נסגר עם "Rock n’ Roll Suicide" - הנפילה של זיגי סטארדאסט שחייו ככוכב הרוק שחקו אותו לחלוטין. פתיחה רגועה ואקוסטית שהולכת ומתגברת עד לסיום הדרמטי בקליימקס של סולו גיטרה חשמלית וכלי מיתר.

לסיכום, זיגי סטארדאסט הוא ללא ספק "קלאסיקה", "מאסטרפיס". אלבום קונספט אולטימטיבי, עם רצף שירים מבריק והפקה ללא רבב של קן סקוט ודייויד בואי.


להאזנה: Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!