David Bowie - Scary Monsters (and Super Creeps)
כתב: Moti Kupfer
תאריך הוצאה - 12.09.1980

חבר מכוכב אחר, בא אותנו לבקר, הוא אנושי אבל תמיד מחופש, עושה רושם שזה אף פעם לא נמאס, בכל זאת, מייג'ור טום תמיד במרכז העניינים, אז כדאי שאת זה כולנו נפנים.
אלבומו הארבעה עשר של David Bowie, "Scary Monsters (and Super Creeps)", יצא ב- 12.09.1980.
דיוויד רוברט ג'ונס נולד בבריקסטון שבלונדון. המראה השונה של עיניו נבע מאישון שמאלי שנשאר מורחב בעקבות אגרוף שחטף מחברו George Underwood, במהלך מאבק על לבה של בחורה.
תחילת הדרך של בואי, תאמינו או לא, הייתה ברית'ם אנד בלוז. אחרי ששמע את Elvis Presley ואת Little Richard שרים, הוא היה חבר בכמה להקות רית'ם אנד בלוז.
לפני שהוציא את אלבומו הראשון שינה את שם משפחתו מג'ונס לבואי, מחשש לדמיון בין שמו המקורי לסולן "The Monkees", Davy Jones.
את השם Bowie לקח משמו של James Bowie, איש הגבול האמריקאי וגיבור קרב אלמו, שעל שמו נקראת גם סכין Bowie. בתחילת דרכו התמקד במוזיקת פופ ופסיכדליה.
את ההצלחה הראשונה טעם עם פרסומו של הסינגל "Space Oddity", המספר על האסטרונאוט מייג'ור טום שאבד בחלל. את ההשראה לכך הוא לקח מהסרט של Stanley Kubrick, "2001: A Space Odyssey".
לאחר מכן חתך בואי לכיוון הרוק הכבד, ובשנת 1971 הוציא את אלבומו הרביעי "Hunky Dory", שהיה האלבום הראשון שלו שיצא בחברת התקליטים RCA. כעבור תשע שנים ו-11 אלבומים, ייפרד בואי מחברת התקליטים כאמן מוערך איכותית וגם כמותית.
כאמור, בשנות השבעים קנה לעצמו דייויד בואי מקום של כבוד. המוזיקה שלו לעיתים הייתה ניסיונית, לעיתים התחברה עם הקהל, והדמויות והתחפושות הרבות שלו, מזיגי סטארדאסט ועד מייג'ור טום שחזר שוב ושוב בשיריו, הפנו את תשומת הלב לבואי. הצופים בהופעותיו לא ידעו איך לאכול את האיש שהגיע ממאדים.
במקביל לאלבומיו שיצאו למכביר, 11 אלבומים במהלך הסבנטיז, הוכיח דייויד בואי שהוא חבר טוב, כאשר עזר לחברי הלהקה האהובה עליו "Mott the Hoople" לשרוד בזכות השיר שכתב להם "All the Young Dudes", ובאותה המתכונת עזר גם ל-Iggy Pop ול-"The Stooges".
הסמים שבהם השתמש במקביל גרמו לזיגי להראות את הצד המכוער שבו, ובואי עבר למערב ברלין יחד עם Iggy Pop. בתקופה הזאת נולדה הטרילוגיה הברלינאית שלו, "Low", "Heroes" ו-"Lodger", אף שהאלבומים עצמם הוקלטו במקומות שונים באירופה ורק "Heroes" הוקלט בברלין.
הסבנטיז נגמרו, בואי נטש את ברלין, וגם הפרידה מחברת RCA נראתה באופק. במקום Brian Eno שעזב, חזר לשתף פעולה Robert Fripp, כמו גם Pete Townshend מ-"The Who", שבא לעזור.
בואי הפיק אלבום פוסט-פאנק רוק מלוטש יחד עם המפיק הבלתי נלאה Tony Visconti, וכאשר יצא הסינגל הראשון מתוכו, "Ashes to Ashes", לא היה ספק שמייג'ור טום חזר בענק. ואפילו אם כולנו יודעים עכשיו שהוא ג'אנקי, בואי דווקא היה כעת במקום אחר. הוא כבש את פסגת המצעד הבריטי עם השיר הזה.
ניתן לראות בשיר זה המשך ללהיטו של בואי משנת 1969, "Space Oddity". הוא מבקר מחדש את האסטרונאוט הבדיוני מייג'ור טום, שנמצא כעת בחלל. הוא חזר לקשר עם בקרת הקרקע ואומר להם שהוא מאושר, אך בעיניהם הוא כבר נרקומן שתקוע בשמיים ומגיע לשפל של כל הזמנים.
מעריצים מאמינים שזוהי היצירה האוטוביוגרפית של בואי על מאבקו בהתמכרות לסמים ובשדים אישיים אחרים.
פזמון הסיום של השיר, שבו אמא מזהירה שלא להתעסק עם מייג'ור טום, מרמז שכדי להפיק את המיטב מהעתיד, אין להתעכב על העבר.
זווית אחרת הציעה ש-"Space Oddity" היה התייחסות סמויה למסע סמים, וכי "Ashes to Ashes" רומז שכדי להמשיך הלאה, בואי חייב להיפטר מהרגלי הסמים שלו.
בואי הסביר כי השיר "Inchworm", ששר Danny Kaye בסרט "Hans Christian Andersen" משנת 1952, השפיע רבות על "Ashes to Ashes". הוא סיפר שאהב את השיר כילד, חזר אליו שוב ושוב, ושירים רבים שלו נשענו עליו במידה מסוימת.
הקליפ ל-"Ashes to Ashes" היה בין הקליפים ששודרו ביום השידורים הראשון של MTV, ערוץ המוזיקה החדש שהחל לשדר וידאו קליפים באוגוסט 1981.
מקורות רבים מציינים כי בקליפ הושקעו כרבע מיליון ליש"ט, אם כי קיימות גם הערכות נמוכות יותר. בכל מקרה, הוא נחשב לאחד הקליפים המושקעים ביותר של תקופתו. הקליפ משלב סצנות בצבע ושחור-לבן במספר מקומות, כאשר בואי עצמו מופיע בתחפושת פיירו צעקנית על רקע המפלצות המפחידות. בקליפ משתתפים חברים מסצנת ה-Blitz, כמו Steve Strange מ-"Visage" ו-Darla Jane Gilroy מהתנועה הניאו-רומנטית.
בשנת 1983 הוציא Peter Schilling את "Major Tom (Coming Home)", המבוסס על דמותו של מייג'ור טום. זה היה מקרה נדיר של מישהו שהפיק המשך לשיר של אמן אחר.
השירים לאלבום נכתבו על ידי בואי, כאשר חלקם היו שירים שכתב כמה שנים קודם לכן ולא נכנסו לאף אלבום, ואת חלקם כתב במיוחד לאלבום הזה. החריג הוא "Kingdom Come", שנכתב על ידי Tom Verlaine.
בשיר הפותח "It's No Game (Part 1)" קטע היפנית מבוצע על ידי Michi Hirota, כאשר בואי צורח את התרגום לאנגלית כמעט כאילו הוא קורע את המעיים שלו. בואי הסביר שהבחירה בקול נשי חד נועדה לשבור גישה סקסיסטית מסוימת כלפי נערות ונשים יפניות.
בשיר הנושא של האלבום, "Scary Monsters (and Super Creeps)", בואי שר מנקודת מבטו של בחור שמקיים מפגש מוזר עם אישה, כנראה מפתה אותה, מעניק לה מוח מסוכן במקום אהבה, ואז משגע אותה.
בואי הסביר את השיר בראיון פרסומי ששלח לתחנות רדיו כמעין תמונה של הצד האפל של לונדון. הדמות בשיר היא מבחינתו פושע עם מצפון, שמבין כיצד השחית מוח צעיר וטוב.
לשיר יש צליל אימה שנוצר על ידי המפיק Tony Visconti. בהערות ההקלטה של "A New Career in a New Town (1977-1982)" תיאר ויסקונטי את קולות הרקע כמקהלה דמונית כמעט, אפקט שנוצר באמצעות ניסויי קול ודחיפת גבולות ההקלטה.
לפני שהפך ל-"Scary Monsters", השיר הזה התחיל את דרכו כ-"Running Scared" בסביבות 1975.
לדברי Iggy Pop, בואי ניגן אותו עבורו בגיטרה בבית בשדרות סאנסט, בתקווה שפופ יוכל לעשות איתו משהו. כשפופ לא הצליח להפיק ממנו דבר, בואי המשיך לעבוד עליו במשך מספר שנים עד שהתפתח ל-"Scary Monsters (and Super Creeps)". בואי לא היה מאלה שנותנים לרעיון להתבזבז, גם אם נאלץ להניח אותו על המדף לכמה שנים.
בואי שאב השראה מ-"The Kinks" ב-"Fashion", וחיבר אותו רעיונית ל-"Dedicated Follower of Fashion" שלהם. בואי גינה את האופי הרדוד של תעשיית האופנה, אך יחד עם זאת הביע סקרנות חולנית בנושא.
בואי סיפר שכאשר החל ללכת לדיסקוטקים בניו יורק בתחילת שנות ה-70 הייתה בסצנה התלהבות טבעית מאוד, ואילו בהמשך נדמה היה לו שהיא הוחלפה בנחישות קודרת ומערמומית להיות אופנתיים, עם הילה מוזרה שסבבה את הכול.
השיר מאפשר גם לקרוא אנלוגיה מרומזת בין אופנה לפשיזם. חוליות הבריונים המוזכרות במילים הן קבוצות שמגיעות לעיר לבצע את רצונו של הבוס שלהן, אם כי בואי עצמו לא הציג את השיר כהצהרה פוליטית חד-משמעית.
בהקשר של השיר הזה, אפשר לראות גם חיבור ל-New Romantics, תת-תרבות מסוף שנות ה-70 שהייתה ידועה בחוש האופנה הראוותני שלה.
יתר על כן, הקטע בשיר שמורה לפנות שמאלה ולפנות ימינה אינו מתייחס רק לתנועות המכניות של דוגמניות אופנה, אלא יכול להישמע גם כהדרכה צבאית. שנים רבות לאחר שיצא, השיר נוגן בתצוגות אופנה ונדגם בתחילת שנות ה-90 על ידי RuPaul ללהיטו "Supermodel (You Better Work)".
את הקליפ לשיר "Fashion" ביים David Mallet, שביים קודם לכן את הקליפ פורץ הדרך של בואי לשיר "Ashes to Ashes". קליפ הקידום של "Fashion" צולם במועדון הלילה ומקום המוזיקה הניו יורקי Hurrah, שם בשנת 1978 נקלע Sid Vicious לקטטה עקובה מדם עם אחיה של Patti Smith, Todd Smith, מה שהביא את Vicious לחודשיים בכלא.
הקליפ מציג את בואי מופיע בפני קהל ריק, שבסופו של דבר מתחיל לחקות את תנועות הריקוד הנדושות של הזמר. חברתו לשעבר של John Lennon, May Pang, ו-Alan Hunter, שלימים היה לאחד ה-VJs הראשונים של MTV, הופיעו שניהם בקליפ זה.
לדברי המפיק Tony Visconti, קו הבס והמנגינה של השיר קיבלו השראה מלהיט הסול של בואי משנת 1975, "Golden Years".
בואי מחדש באלבום את "Kingdom Come", שכתב חבר "Television", Tom Verlaine.
בואי הביע הערכה גדולה ל-Verlaine וראה בו אחד הכותבים החדשים הטובים ביותר בניו יורק. "Kingdom Come" היה אחד השירים האהובים עליו מאלבום הסולו של Verlaine משנת 1979, ו-Carlos Alomar הציע להקליט אותו במהלך הסשנים של "Scary Monsters" בתחילת 1980.
בואי מדבר ממקום של ניסיון בשיר "Because You're Young", שנכתב על שני צעירים חולי אהבה, מעיניו של איש בעל ניסיון באהבה.
בואי הקדיש את השיר לבנו Duncan. קשה שלא לחבר את השיר למציאות חייו, בידיעה שגירושיו של בואי מ-Angie Barnett הושלמו ב-8 בפברואר 1980, בסמוך לתחילת מפגשי ההקלטה ל-"Scary Monsters" בניו יורק. הוא קיבל משמורת על בנם Duncan, והיא קיבלה פיצוי של 500,000 ליש"ט בתשלומים, לצד הסכם שתיקה לעשר שנים.
לפעמים כל מה שאמן צריך הוא דווקא את הדרייב שבתחרות מול אמן אחר. אחרי הטרילוגיה הברלינאית שלו, בואי השפיע על אמנים רבים כמו "Joy Division", "Talking Heads", "The Human League", Paul Simon וגם Gary Numan. ההצלחה של Numan ושל דור הניו-וייב החדש הייתה חלק מהאקלים שבואי התמודד איתו, ויש ביוגרפים שקושרים אותה בעקיפין לכיוון הממוקד והנגיש יותר של "Scary Monsters".
הגיטרות הרועשות של Fripp יחד עם הסינתיסייזרים ששולבו לצד הגיטרות, הבס והפסנתר האלקטרוני, רקחו תבשיל מרתק של צלילים וקולות במגוון סגנונות. לסיכום, תמיד חשוב להקשיב לאמא שממליצה לא להסתבך עם מייג'ור טום.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל





תגובות