top of page

Derek and the Dominos - Layla and Other Assorted Love Songs

לפני יומיים (2)
זמן קריאה 6 דקות

כתב: Moti Kupfer

תאריך הוצאה - 01.12.1970 UK 09.11.1970 / International


ב-21 ביולי 1865 בספרינגפילד, מיזורי, התרחש דו-הקרב הראשון במערב הפרוע בין ביל היקוק לדייוויס טוט. היקוק, שחיסל את יריבו, הפך בהמשך לאקדוחן המהיר והקטלני במערב הפרוע, וככל הידוע הרג בקרבות אקדחים לפחות שבעה אנשים.


109 שנים אחר כך התנהל קרב ענקים מסוג שונה לחלוטין. השנה היא 1974, ואריק קלפטון וג'ורג' האריסון נפגשו לדו-קרב גיטרות על ליבה של פאטי בויד, אשתו דאז של האריסון.


קלפטון מספר: "אני זוכר את הערב הזה. קפצתי אליהם כדי לשבת קצת, הוא הוציא שתי גיטרות וניגנו", הוא אומר. "אבל זה היה משהו שגרתי".


היחסים של האריסון ובויד כבר היו בדרך הבטוחה לשום מקום, וכל שנדרש מקלפטון היה לנגן עבור הבחורה ולזכות בה.


החברות של קלפטון עם האריסון שרדה למרות היחסים עם בויד. החיפושית לשעבר אמר פעם: "אני מעדיף שהיא תהיה איתו מאשר עם איזה אידיוט". "מבחינת ג'ורג', הכול היה מאיה", אומר קלפטון (מאיה היא האשליה הקוסמית בהינדואיזם). "משהו היה צץ, והיינו נפגשים לנגן כי זה מה שמשך אותנו זה לזה. נקודת המבט שלו הייתה רוחנית לחלוטין, שאנחנו תמיד יכולים להתגבר על העולם הפיזי".


קלפטון חשק בפאטי בויד כבר ב-1969, והוא נלחם ברגשותיו בשתי דרכים: עם הרואין ובאמצעות כתיבת שירים על התאהבותו.


כאשר הוא שר לה "הורדת אותי על ברכיי, ליילה, מתחנן, יקירה בבקשה, ליילה, יקירה, לא תוכלי להרגיע את מוחי המודאג?", היה זה בשיר "Layla", שיר מרכזי מהאלבום "Layla and Other Assorted Love Songs", האלבום היחיד של "Derek and the Dominos", שיצא ב-9 בנובמבר 1970 בארצות הברית וב-1 בדצמבר 1970 בבריטניה.


ההרכב הספק פיקטיבי הזה שקלפטון בנה צמח מתוך תסכולו מההייפ שליווה את להקותיו הקודמות, הסופר-גרופס "Cream" ו-"Blind Faith". לאחר פירוקה של "Blind Faith" הוא הצטרף ל"דילייני ובוני וחברים", אותם הכיר כשהיו המופע הפותח בסיבוב ההופעות של "Blind Faith" בארה"ב בקיץ 1969.


לאחר שגם להקה זו התפרקה, קלפטון החליט לסגת מאור הזרקורים, ויחד עם הקלידן בובי ויטלוק בילו החל מאפריל 1970 שבועות בכתיבת מספר שירים "רק כדי שיהיה להם משהו לנגן", כפי שניסח זאת ויטלוק.


שירים אלה יהוו מאוחר יותר את עיקר החומר באלבום היחיד שלהם. לאחר שסיימו לנגן עם ג'ו קוקר, קרל ראדל וג'ים גורדון התאחדו עם קלפטון וויטלוק באנגליה. קלפטון ניסה להימנע מאור הזרקורים ומאזכור שמו כמה שיותר, תחת כיסוי של להקה אנונימית בשם "Derek and the Dominos".


שם הלהקה, על פי הדיווחים, נבע מטעות של הכרוז בהופעה הראשונה שלהם, שביטא באופן שגוי את שם הלהקה הזמני, "Eric & The Dynamos". קלפטון, מצדו, לא התנגד לשם החדש, שכן לא רצה ששמו ופרסומו יפריעו לשמירה על תדמית הלהקה.


לאחר סיום סיבוב ההופעות פנו לאולפני קריטריה במיאמי כדי להקליט אלבום. מקור השיר המרכזי "Layla", כאמור, נעוץ בהתאהבותו של קלפטון בפאטי בויד, אשתו של חברו, גיטריסט להקת "The Beatles", ג'ורג' האריסון.



דייב מארש, בספר "ההיסטוריה המאוירת של הרוקנרול של רולינג סטון", כתב כי "ישנם רגעים מעטים ברפרטואר הרוק המוקלט שבהם זמר או כותב נכנס כל כך עמוק לתוך עצמו, עד שההשפעה של שמיעתו דומה לצפייה ברצח או בהתאבדות... מבחינתי, 'ליילה' היא הגדולה שבהם".


המפיק הוותיק טום דאוד היה בקריטריה ועבד על אלבומה השני של להקת האחים אולמן, "Idlewild South", כאשר קיבל שיחת טלפון שקלפטון מביא את הדומינוס למיאמי כדי להקליט.


כששמע זאת, הגיטריסט דוויין אולמן ציין שהוא ישמח לקפוץ ולצפות, אם קלפטון יאשר זאת. אולמן התקשר מאוחר יותר לדאוד כדי ליידע אותו שהלהקה שלו נמצאת בעיר כדי לבצע קונצרט התרמה ב-26 באוגוסט.


כשקלפטון שמע על כך, הוא התעקש ללכת לראות את ההופעה שלהם, ואמר: "אתה מתכוון לבחור הזה שמנגן על גבי Hey Jude (של וילסון פיקט)?... אני רוצה לראות אותו מנגן... בוא נלך".


עובדי הבמה הושיבו את קלפטון וחבריו מול המחסום שהפריד בין הקהל לבמה. כשהתיישבו, אולמן ניגן סולו. כשהוא הסתובב, פקח את עיניו וראה את קלפטון, הוא קפא. דיקי בטס, הגיטריסט הראשי השני של האולמנים, המשיך את הקטע מהמקום שבו דוויין הפסיק, אך כשעקב אחר עיניו של אולמן אל קלפטון, נאלץ להפנות את גבו כדי לא לקפוא בעצמו.


לאחר ההופעה שאל אולמן את קלפטון אם יוכל לבוא לאולפן ולצפות בכמה סשנים של הקלטות, אך קלפטון הזמין אותו ישירות ואמר: "תביא את הגיטרה שלך; אתה חייב לנגן!".


השניים, שנפגשו יחד בן לילה, התחברו. דאוד דיווח שהם "החליפו מנגינות קצרות, החליפו גיטרות, דיברו על דברים, ידעו ונהנו מאוד בלי שום הגבלות, רק הערצה לטכניקה ולכישורים אחד של השני".


קלפטון כתב מאוחר יותר באוטוביוגרפיה שלו שהוא ואולמן היו בלתי נפרדים במהלך המפגשים בפלורידה, ודיבר על אולמן כעל "האח המוזיקלי שמעולם לא היה לי אבל הייתי רוצה שיהיה לי".


אולמן הצטרף להקלטות של "Derek and the Dominos" כגיטריסט ראשי שני, למרות שסירב להצטרף ללהקה באופן מיידי, וניגן בכמה הופעות עם הלהקה בזמן שהותם בפלורידה.


האלבום הוקלט בקריטריה בין סוף אוגוסט לתחילת אוקטובר 1970, בסשנים מרוכזים, ולדברי ויטלוק היו באולפן כמה אנשים מוכשרים מאוד שגרמו לזה לעבוד: "כשאתה נותן לסוס לרוץ במרוץ, הוא ירוץ את המירוץ הטוב ביותר שלו בכוחות עצמו. כשאתה מקבל כמה מוזיקאים ואתה מקבל כמה אנשים יצירתיים, אתה נותן להם את ההזדמנות לעשות את מה שהם אמורים לעשות, והם יעשו בדיוק את זה. בנסיבות הנכונות, הם יופיעו בשיאם".


הוסיף ויטלוק: "היינו רק כלים, בדיוק כמו הכלים בחיקינו. ניתנה לנו הזדמנות לנעול את עצמנו ולתת לעיקרון היצירתי של היקום לזרום דרכנו".


מלבד "Layla", שיר התחינה של קלפטון כלפי בויד, בולט "Bell Bottom Blues". לפי קלפטון, השיר נכתב עבור בויד לאחר שביקשה ממנו להביא לה זוג מכנסי פעמון מארצות הברית, אך ויטלוק טוען שהשיר נכתב בהשראת פגישה בין קלפטון לנסיכה פרסית.


ויטלוק סיפר: "אריק פגש בחורה, היא הייתה כמו נסיכה פרסית, ולבשה מכנסי פעמון. היא הייתה מרותקת אליו. הוא נתן לה סלייד שדוויין אולמן נתן לו, והוא עטף אותו בעור והיא ענדה אותו סביב צווארה. היא לא דיברה מילה באנגלית, והם היו צריכים לצאת לדייטים באמצעות מתורגמן. מערכת היחסים הזו לא נמשכה יותר משבוע".



את "Keep on Growing" כתבו קלפטון וויטלוק יחד, ופיתחו אותו מג'אם שניגנו לעיני 50,000 איש. הם התכוונו להשאיר אותו מחוץ לתקליט, עד שויטלוק ביקש שיתנו לו לכתוב מילים, על מנת שהשיר ייכנס לאלבום.


השיר "I Am Yours" נכתב בהשראת הפואמה הפרסית "סיפורן של ליילה ומג'נון" של המשורר הפרסי ניזאמי, שהיווה השראה גם לשיר "Layla". קרדיט המלחין בשיר זה הוא "קלפטון/ניזאמי". קלפטון השתמש בהרבה מהטקסט של ניזאמי עד שנתן למשורר קרדיט ככותב שירים. דוויין אולמן ניגן בגיטרה בשיר הזה.


את "Tell the Truth" כתב ויטלוק בתחילת קיץ 1970, בזמן שהתגורר זמנית עם קלפטון באנגליה. "כתבתי אותו לילה אחד אחרי שהיינו ערים במשך ימים באחד המרתונים שלנו. נהגנו פשוט לנגן ולנגן ולנגן. היינו מנגנים במשך 3 ימים בלי לעצור. בכל אופן, הייתי לבד בסלון של אריק כשזה פשוט הכה בי. הייתי בחור צעיר, צובר ניסיון ומתבגר. על זה חשבתי". כמעריצים של סם ודייב, קלפטון וויטלוק עיצבו את השיר כ"קריאה ותגובה", כאשר השניים שרים בתים לסירוגין.


השיר הוקלט בהתחלה בקצב שמח יותר עם פיל ספקטור, אך כפי שוויטלוק נזכר, גישת ה-"Wall of Sound" של ספקטור לא התאימה לסגנון הלהקה, והם הוציאו את הסינגל מהאלבום. ב-28 באוגוסט, כשאולמן מנגן בסלייד, השיר הוקלט כג'אם אינסטרומנטלי ארוך ואיטי. הגרסה עם השירה שיצאה לבסוף באלבום ממוקדת בקצב האיטי יותר של הג'אם.


חמשת הקאברים באלבום כללו את שירי הבלוז "Nobody Knows You When You're Down and Out" (ג'ימי קוקס), "Key to the Highway" (צ'ארלס סיגר וביג ביל ברונזי) ו-"Have You Ever Loved a Woman" (בילי מיילס), גרסה ל-"Little Wing" של ג'ימי הנדריקס, וגרסה לבלדת הדו-וופ של צ'אק וויליס "It's Too Late".


לדברי דאוד, ההקלטה של "Key to the Highway" לא תוכננה, והתרחשה לאחר שהלהקה שמעה את סם סמודיו מבצע את השיר מאלבומו "Sam, Hard and Heavy" בחדר אחר באולפן.


כשחברי "Derek and the Dominos" החלו לנגן אותו באופן ספונטני בעצמם, דאוד הורה לטכנאים לגלגל את הקלטת, מה שהוביל לפתיחה הפתאומית של השיר. גרסתו של בובי ויטלוק לסיפור היא שהקלטת התגלגלה ללא הפסקה במשך כל הסשן, אך דאוד לקח הפסקה לשירותים והשאיר את הפיידרים במיקסר פתוחים. כשהג'אם התחיל, הוא חזר בריצה לחדר הבקרה, עדיין מושך את מכנסיו וצעק: "דחפו את הפיידרים!".


השיר שחותם את האלבום, "Thorn Tree in the Garden", נכתב על ידי ויטלוק כתוכחה כלפי בחור שהעלים את הכלב שלו בזמן שיצא מהבית. הוא כינה אותו "עץ הקוצים" והבטיח לו שיום יבוא והוא יקליט את השיר הזה וכולם ידעו מה הוא עולל לו.


במהלך כל האלבום קלפטון שופך את ליבו. השירים הטובים ביותר באלבום מספרים את סיפורו של גבר נואש על קצה גבול היכולת שלו. קלפטון מעולם לא שר עם נשמה, כאב ודחיפות כאלה, לא לפני ולא אחרי.


עטיפת האלבום היא רפרודוקציה של הציור "La Fille au Bouquet" (נערה עם זר) מאת אמיל-תיאודור פרנדסן דה שומברג, שקלפטון ראה בו דמיון לפאטי בויד, והוא הפך לשער של "ליילה".


במובן מסוים, "Layla and Other Assorted Love Songs" הוא אלבום קונספט על תשוקה נכזבת, ואין להכחיש את ההשפעה שהייתה לאהבתו לבויד על הסשנים. יש כאן כאב ובלבול אמיתיים. מעט אלבומים בהיסטוריה של הרוק נושאים את הצלקות שיש כאן.


להאזנה: Spotify, Apple Music


"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר!!

תגובות


 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page