ואז הם היו שלושה...
לא, זו לא טעות. אל תחשבו שהתבלבלנו עם האלבום המופתי לכשלעצמו "...And Then There Were Three" של להקת "Genesis", פשוט גם במקרה של "Making Movies" אלבומה השלישי של "Dire Straits" הלהקה הפכה לשלישייה.
בדצמבר 1979, לאחר סיום סיבוב ההופעות "Communiqué Tour" שנועד לקידום אלבומה השני של הלהקה "Communiqué", החל Mark Knopfler לכתוב את החומר לאלבום הבא. אלו היו חומרים שעסקו בנושאים אישיים של Knopfler והם נעטפו בעיבודים מורכבים ובלחנים שהלכו כברת דרך מהרוק השורשי שהציגה הלהקה באלבום הבכורה שלה, תוך שילוב ז'אנרים כמו ג'אז, פולק וקאנטרי. האלבום המופתי הזה יהפוך לאבן דרך בקריירה המצוינת של דייר סטרייטס", אך יחד עם זאת הוא יסמן גם את המשבר הרציני הראשון, אשר הפעיל את שעון העצר אשר חישב את קיצה של הלהקה לאחור.
באוגוסט 1980, בעיצומן של ההקלטות לאלבום יעזוב David Knopfler, אחיו של Mark Knopfler את הלהקה, בעקבות ויכוחים סוערים עם מארק. המשבר בין האחים היה כל-כך גדול, שכל תפקידי הגיטרה של David Knopfler אשר הקלטתם כמעט הושלמה, יוקלטו מחדש על ידי Mark Knopfler. לא מדובר בעניין של מה בכך, שכן מעבר לעובדה שמדובר ב"אחים בדם", דייויד היה זה שהקים יחד עם מארק, במחצית שנות השבעים, את ההרכב הראשון "Café Racers" אשר בהמשך יהפוך ל- "Dire Straits". הגם שהאלבום הזה העמיק את הצלחתה העולמית של הלהקה, בדרך לפסגה שתבוא זמן קצר לאחר מכן, הוא במובן מסוים סימן את תחילתו של הסוף של "דייר סטרייט" כ"להקה", שממילא עוד קודם לכן נשלטה על-ידי Mark Knopfler בזכות כישרונו הפנומנלי.
לקראת הקלטת האלבום החליט Mark Knopfler לשכור את שירותיו של המפיק Jimmy Iovine, שעבד על הקלאסיקות "Born to Run" ו- "Darkness on the Edge of Town" של Bruce Springsteen. לאבין הביא עימו את קלידן Roy Bittan שהיה חלק מלהקת הליווי של ספרינגסטין "E-Street Band" והדבר תרם רבות לסאונד ולאווירה התיאטרלית של האלבום, אשר במקומות מסויימים אכן מזכירים לנו את אלבומיו של "הבוס".
האלבום נפתח עם "Tunnel of Love", אשר 7 שנים לאחר מכן יהפוך לשיר הנושא ואלבום של Bruce Springsteen והנה לכם סגירת המעגל המתבקשת של נופלר עם "הבוס". זה אחד מתוך שלושה שירים של הלהקה אשר הקרדיט בהם לא ינתן ל- Mark Knopfler באופן מלא. השניים האחרים הם: "Money for Nothing" ו- "What's The Matter Baby?". אבל אל תחשבו לרגע שמישהו סייע לנופלר לכתוב את יצירת המופת הזאת. הוא פשוט נתן את הקרדיט של אינטרו הקלידים שפותח את השיר ל- Rodgers and Hammerstein עבור ההשראה מהקטע "Carousel Waltz" אותו כתבו. הקטע הזה מכניס אותנו לאווירת הסיפור של השיר. ליריד ופארק השעשועים "Spanish City" ב- "Whitley Bay". כנער התגורר נופלר ב- "Newcastle-Upon-Tyne", כעשרה קילומטרים משם. היריד הזה הוא שגרם כנראה לנופלר לבחור בקריירה מוזיקלית, שכן הוא ציין לא פעם שזה המקום הראשון בו הוא שמע "רוקנרול" מתנגן בווליום גבוה. אם תרצו היצירה הנפלאה הזאת מהווה סוג של המואז' של נופלר למקום בו הכל התחיל עבורו.
מיד אחרי אינטרו הקלידים הקצרצר, הגיטרה של נופלר פשוט משתלטת על השיר ועוטפת אותו מכל הכיוונים בקסם מהפנט. החל מהקצב המדויק של האקורדים, דרך משפטי הגיטרה הקצרים ועד לסולו המדהים שמתחיל לחמם מנועים, צנוע וקטן, החל מדקה 6:00 לערך ורק הולך, מתגבר וגדל, כשהוא מלווה אותנו עד לסיומו של השיר. למרות הדומיננטיות הבלתי ניתנת לערעור של נופלר, אי אפשר להתעלם מהתרומה המדהימה של הקלידן Roy Bittan לשיר, אם זה באינטרו האורגן שקובע את האווירה של השיר, אם בנגיעות הפסנתר הקטנות במהלך הבתים או הסולו הקצרצר בסיומו. גם למתופף Pick Withers מגיעה מילה טובה על התיפוף החכם והנפלא בשיר הדינמי הזה. הוא ידע בדיוק מתי למלא את החורים בין משפטי הגיטרה של נופלר, מתי לקחת צעד אחורה עם עבודת מצילות ומכות על ה"רים" ומתי להתפרץ קדימה, כמו בקטע המעבר החל מדקה 3:35.
הקטע השני "Romeo and Juliet" הוא אולי השיר היפה באלבום ואחד מהשירים הגדולים של הלהקה ושל נופלר בכלל. שילוב מנצח של לחן מדהים, נגינה מושלמת ומילים שנונות וחכמות. אחד משירי האהבה היפים שנכתבו אי פעם. זה החלק הראשון בטרילוגיה, שכתב נופלר בעקבות הפרידה מחברתו Holly Vincent, אשר זרקה אותו במהלך שיחת טלפון בעיצומו של סיבוב ההופעות של הלהקה באמריקה. בחלק זה מסופר כיצד האישה עוזבת את הגבר, אך עדיין יש לו תקווה לחזור אליה, למרות שהיא כבר לא מעוניינת בו. החלק השני בטרילוגיה הוא השיר "Love Over Gold", שיר הנושא מהאלבום הבא של הלהקה, בו הגבר מאבד תקווה לחזור לבחורה והוא מבין שהיא השתמשה בו כדי לקדם את עצמה ואת הקריירה שלה. החלק השלישי הינו השיר "It Never Rains" האחרון באלבום "Love Over Gold" שכולל מילים בוטות וישירות של נופלר, אשר סוגר מעגל עם חברתו, לאחר שגילה כיצד הגורל התנקם בה מאז שעזבה אותו. השיר מובל על-ידי צליל גיטרת ה- "Style O" של "National", אותה גיטרה המופיעה על עטיפת האלבום "Brothers in Arms" של הלהקה, אך הוא נהנה גם מנגינת הפסנתר של Roy Bittan שמוסיפה כל-כך הרבה. הוא עוקב, בטוויסט מסוים, אחר סיפורו של שייקספיר על האוהבים הצעירים לצלילי המוזיקה הסוחפת שמתרככת ומתחזקת בהתאם להתקדמות הסיפור. בשיר הזה מוכיח נופלר שלא רק שהוא מלחין ומבצע דגול, אלא שהוא גם משורר. כותב בחסד עליון! הוא מצליח להביע כל-כך הרבה במשפטים חדים וקצרים שפשוט מפלחים לנו את הלב.
אחד הרגעים הטובים באלבום מגיע בסוף הצד הראשון עם "Skateaway". שיר מדהים שמתמקד בכוכבת הוליוודית צעירה שיוצאת נגד המוסכמות ומנסה להפוך ל"רוח חופשיה". היא מחליקה על גלגיליות ברחובות העיר הסואנים, תוך האזנה לרדיו דרך אוזניות. יש סוג של מרדנות בהחלקה שלה כשהיא מחליקה נגד כיוון התנועה הסואנת, משל לניגודים בין תפיסת החיים שלה לבין המציאות. השיר שמילותיו כוללות את שם האלבום "Making Movies", מתרחב ונמוג, עולה ויורד, כמו רכבת הרים, כשהוא נשען על כתפי חטיבת הקצב של הבסיסט John Illsley והמתופף Pick Withers, שמשאירים מספיק מרחב אילתור לגיטרה של נופלר ולקולו שמעביר את הסיפור למאזין.
הצד השני של האלבום כולל ארבעה שירים יותר קצרים ופחות מורכבים. "Expresso Love" - שיר רוקנרול עם ריף גיטרה חזק שהוא בעצם שיר אהבה על חיים עצובים של אישה זוהרת (אולי יצאנית), שמתכוננת לצאת לעיר הגדולה. השיר מתכתב עם השיר "Wild West End" מאלבום הבכורה של הלהקה, עם המשפט "Hey mister, you wanna take a walk in the wild west end sometime?". אחריו מגיע "Hand in Hand" השקט. בלדה עדינה שנפתחת לצלילי הפסנתר של Roy Bittan המלווה בגיטרה של נופלר. שיר שהוא מעין הסתכלות לאחור והעלאת זיכרונות ממערכת יחסים של בינו לבינה, וכיצד זו השתנתה ממצב פשוט של ללכת "יד ביד" למשהו מורכב יותר. אנחנו חוזרים לרוקנרול בקטע השלישי "Solid Rock" עם הקצב המקפיץ מהסוג שמשלהב את הקהל בהופעות. מעניין שהוידאו קליפ ששוחרר לשיר כולל הופעה של דייויד נופלר, שכן הוא צולם לפני שעזב את הלהקה.
האלבום מסתיים עם "Les Boys" בסגנון הקברט, אולי השיר הכי "שונה" בקטלוג של דייר סטרייטס".
האלבום "Making Movies" זכה להצלחה עולמית ואפילו זכה למעמד פלטינה בארה"ב ופלטינה כפולה בבריטניה. לאחריו הלהקה תעבה את שורותיה ותהפוך מלהקה המונה שלושה נגנים ללהקה בת חמישה חברים. היא תמשיך לבנות את הצלחתה עם האלבום "Love Over Gold" משנת 1982 ובעיקר עם האלבום "Brothers in Arms" משנת 1985, שהפך לאחד האלבומים הנמכרים ביותר בעולם אי פעם.
להאזנה: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט