Echo & the Bunnymen - Porcupine
- FaceOff - עימות חזיתי

- לפני 20 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
כתב: Moti Kupfer
תאריך הוצאה - 4.2.1983

"אני מתכנן לא למות, אבל אם אני אמות בסוף אני ארצה שזה יהיה בליברפול"
הוא נולד בליברפול, והוא אוהד של קבוצת הכדורגל המקומית, יש שיאמרו אוהד מושבע עד כדי כך שבשנת 2010 בזמן המחאות נגד הבעלים דאז ג'ילט והיקס הוא הרים קול מחאה נגדם בסרטון ביוטיוב בו ביקש מהם לעזוב את הקבוצה, אז פלא שאיאן מקאלך סולן "אקו והבנימאן" חי ונושם את העיר ליברפול?
בתחילת 1982 להקת הפוסט Pאנק הליברפולית היתה לאחר שני אלבומי הבכורה שלה, והיה נראה שאלבום שלישי יכול להביא אותם לצמיחה, ולהכרה, אבל מאחורי הקלעים דברים הלכו קשה, אחרי שני אלבומים שיצאו בתוך עשרה חודשים הם התקשו לכתוב חומרים חדשים למרות שעשו חזרות חמישה ימים בשבוע ב- "The Ministry" חדר החזרות שלהם בליברפול.
מקאלך שאף שהם יהיו הלהקה הטובה בעולם, לס פטינסון (בס) היה עייף מתעשיית המוזיקה, פיט דה פרייטס השתתף כמתופף בסינגל הבכורה של להקה ליברפולית חדשה בשם "The Wild Swans", והגיטריסט וויל סרג'נט הקליט אלבום סולו אינסטרומנטלי בשם "Theme for Grind", ואם זה לא הספיק, אז לאחר שהשלימו את הקלטות האלבום "Porcupine" שיצא ב- 04.02.1983, הודיעו "וורנר בראדרז" שהם לא מרוצים מהאלבום, שהוא אינו מסחרי דיו, ושלחו את ארבעת חברי הלהקה חזרה לאולפן להקליט את האלבום מחדש.
באין ברירה הם חזרו לאולפן כאשר ביל דראמונד ("KLF" לעתיד) שתפקד כמפיק שלהם באלבום הבכורה "Crocodiles" הביא את הכנר והמלחין ההודי לקשמינאראיאנה שנקר על מנת להוסיף מיתרים, היחסים בין חברי הלהקה הגיעו עד כדי חוסר תקשורת בין אחד לשני.
"הרגשנו שזה היה אלבום שהיינו חייבים להוציא מעצמנו בכח" אמר בהמשך פיט דה פרייטס, והאווירה הקודרת שהמוזיקה משדרת, התחברה היטב גם עם עטיפת האלבום בו מצולמים חברי הלהקה על, וליד מפל גולפוס הקפוא שליד רייקיאוויק בירת איסלנד.
אך לא הכל הלך הפוך, כאשר "The Back of Love" - סינגל הבכורה מהאלבום אותו הפיק חברו לשעבר של דראמונד מלהקת "Big in Japan" איאן ברודי (בעתיד "לייטנינג סידס"), הפך לשיר הראשון של "אקו והבאנימן" להכנס לטופ 20 הבריטי. הסינגל הבא אחריו כבר הפך ללהיט הראשון שלהם "The Cutter" שהגיע למקום השמיני, ונתן את המבוא לאלבום עצמו שמכר מעל מאה אלף עותקים בבריטניה, והגיע למקום השני במצעד האלבומים הבריטי.
מקאלך אומנם נשמע לעיתים ממש מייבב, אבל כשהוא רוצה אז לעיתים הוא מזכיר גם את ג'ים מוריסון בשירתו, והחזרה על הקלטות השירים הפכה את "Porcupine" לאלבום עם שכבות על גבי שכבות של סאונד, כאשר כל שיר ושיר מקבל רובד נוסף עם מיקס מגובש היטב.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל













תגובות