Grandaddy - Sophtware Slump

כתב: Moti Kupfer

תאריך הוצאה - 29.05.2000

באמצע 1997 הוציאה להקת "רדיוהד" את אלבומה השלישי "OK Computer" שסיפק למעריצים חלון לעבר העתיד עם שילוב בין הגראנג' והרוק ששלט במהלך הניינטיז, לבין האלקטרוניקה שתדחק אותו לשוליים.

"רדיוהד" הציגו אלבום עם רעיון מרכזי שבמהותו, הניכור, והבדידות בהם חי האדם בעולם ממוחשב, נושא שנגע באנשים רבים ברחבי העולם, וביניהם במוזיקאי ג'ייסון לייטל חבר להקת "Grandaddy" שאלבומם השני "The "Sophtware Slump יצא ב- 29.05.2000.

"זה התפוצץ בתודעה שלי באופן מוחלט, ודעתי התקבעה על כמה מרגש, עתידני, מוזר, וחידתי הולך להיות האלבום הבא. אין ספק ש- OK Computer שתל את את הזרעים ל-The Sophtware Slump" הודה ליטל.

"גראנדדי" הוקמו במודסטו, קליפורניה ב 1992 על ידי הזמר/גיטריסט/קלידן ג'ייסון ליטל, הבסיסט קווין גרסיה, והמתופף אהרון ברץ' כשיחד איתו מנגנים ג'ים פיירצ'יילד, ארון ברץ', וטים דריידן.

את אלבום הבכורה שלהם, "Under The Western Freeway" שיצא ב- 1997, כתב ליטל כמעט באופן בלעדי, כשהוא מחפש בידוד מושלם כדי לעבוד בצורה יעילה יותר על המוזיקה שלהם.

המוטיב החוזר של ליטל התייחס לאופי התמידי של הניתוק האנושי, גם כאשר גלגל הקידמה עיצב מחדש, הן את הנוף הטכנולוגי, והן את החברה איתו.

ליטל סגר את עצמו במוסך של בית חווה מרוחק, כשהוא עובד מסביב לשעון , ובילה כל שעה ערה ביצירת אחד עשר השירים של האלבום, בעוד חברי הלהקה האחרים היו באים והולכים לפי הצורך.

למרות ש- "Grandaddy" התחילה בתור, להקת Pאנק, ליטל ביקש להעצים את העיבודים עם מכלול של ציוד חדש, שכלל שפע של פדלים, ואוסף הולך וגדל של סינתיסייזרים, ומכונות תופים.

לעומת זאת, בת הלוויה המרכזית של ליטל באלבום, היא גיטרת הפנדר ג'אזמאסטר שלו שליטל השתמש בה בתור הלב האנושי והרגשי של קטע הפתיחה בן שמונה הדקות "He's Simple, He's Dumb, He's the Pilot". עם עיבוד המורכב משלושה קטעים מחוברים.

 עם זאת, "The Sophtware Slump", השווה את המדע למול הטבע, והעמיד את הקידמה מול שחיקת הזהות האישית. ליטל מצא את עצמו חי את הנושאים שלו בזמן הקלטת האלבום.

הוא כתב שירים שהעבירו היטב את תחושת הניכור הקולקטיבית של האנושות, והפכו לצינור למצבו האישי שכלל בדידות, חוסר תפקוד רגשי, ושתייה קשה.

הדואליות של האלבום מהדהדת לכל אורכו. שילוב מלהיב של יכולות טכניות באולפן, וכתיבת שירים אפית.

את "Hewlett's Daughter" ליטל כתב על המסה של קרחונים המרמזים על תחילתו של עידן אפוקליפטי. ב- "Jed the Humanoid" ליטל ממשיך להאניש את המחשב, כשהוא ספק מספר, ספק מספיד את האנדרואיד ג'ד ששתה את עצמו למוות. אך בעצם ג'ד הוא הדמות שעליה משליך ג'ייסון ליטל את בעיות השתיה הקשות שלו.

https://www.youtube.com/watch?v=Ibshu3vkkgY

"השתמשתי בג'ד בתור כלי הטיפול שלי, אני מניח, שניסיתי לגשת לבעיית השתיה שלי, הומור תמיד היתה דרך ההתמודדות המועדפת עליי עם נושאים רציניים" סיפר.

ליטל שקל בעבר קריירה של דוור, רק כדי שיוכל לבלות את רוב היום שלו בשוטטות בחוץ. גם כשסיבובי ההופעות, והתהילה לקחו אותו רחוק יותר מהסיירות המוריקות של קליפורניה, הוא המשיך לשאוף לחזור לטבע. "The Crystal Lake", עם הסינתים העולים ויורדים שהפך לשיר שאולי הכי מזוהה עם "Grandaddy", מייצג את תחושת הכמיהה הזו. ליטל תיאר את השיר כ"סיפור עתיק יומין, שחוזר על עצמו פעמים רבות במוזיקת ​​קאנטרי".

https://www.youtube.com/watch?v=W5DsI_eCK7Y

שם האלבום "The Sophtware Slump" מתייחס לאומן שאלבומו השני לא עומד בציפיות הרבות בעקבות אלבום הבכורה המוצלח, כמו גם למשמעות כפולה של תוכנה.

ביסודו של דבר, "The Sophtware Slump" הוא הנקודה שבו המיתוס המנופח של תרבות השפע האמריקאי פוגש את המיתוס המנופח של העליונות הטכנולוגית. החשש הוא לא שמחשבים ישמידו אותנו,אלא שבסופו של דבר נחיה בעולם עתידני אבל עדיין יהיו לנו אותן בעיות ישנות.

להאזנה: Spotify, Apple Music

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר!!