Joni Mitchell - Court and Spark

כתב: Moti Kupfer

תאריך הוצאה - 17.01.1974

השנה היא 1973 ולאחר חמש שנים בהם Joni Mitchell הקפידה להוציא אלבום אחד בשנה היא מצאה את עצמה לפתע עם מרווח נשימה וזמן לחוות את החיים ממבט זוגי, לאחר שהכירה באותה שנה את אחד ממקימי להקת "האיגלז" Glenn Frey.

מיטשל, שאלבומה השישי "Court and Spark" יצא ב- 17.01.1974, בורכה בכשרונות רבים. היא למדה כבר מגיל צעיר לנגן על יוקלילי ופסנתר, להלחין ולשיר את שיריה המולחנים, ובנוסף הוכיחה כישרון כציירת. אך לאחר שהיחסים בינה לבין Glenn Frey התחממו הסתבר שלמיטשל יש כישרון חבוי נוסף בארסנל.

"בשנת 1974, עברתי לגור בדירה באזור קירקווד, ותחזקתי שם קזינו פרטי קטן. בכל יום שני בערב במהלך עונת הפוטבול, היינו משחקים שם פוקר. בשלב מסוים לג'וני מיטשל נודע על משחקי הקלפים האלה, אז היא התחילה לבוא כל יום שני בערב ולשחק איתנו קלפים. היינו רואים כדורגל משש עד תשע ואז משחקים קלפים עד השעות הקטנות" והיא הדהימה את כולנו ביכולת המשחק הגבוהה שלה, הסתבר שהיא היתה אלופה גם בפוקר! העיד Glenn Frey.

מעבר למשחקי הפוקר המרתקים של מאנדיי נייט פוטבול, כתבה מיטשל שני שירים בהשראת הרומן שלה עם עם Glenn Frey, אחד מהם "Help Me" הפך ללהיט מהגדולים ביותר ברפרטואר של מיטשל, והוא נכנס יחד עם "Car on a Hill" לאלבומה השישי "Court and Spark".

מיטשל נולדה בשם רוברטה ג'ואן אנדרסון בנובמבר 1943 בפורט מקלאוד, אלברטה, קנדה. בגיל 7 היא החלה לנגן על פסנתר ולצייר, וכעבור שנתיים נדבקה במגיפת הפוליו (שיתוק ילדים). בזמן שהותה בבית החולים, נאמר לה כי לא תוכל להשתחרר משם לפני חג המולד. כתוצאה מכך החלה לשיר לעצמה מזמורי חג, ושם החלה ההתעניינות הראשונה שלה בשירה.

בשנות נעוריה, לימדה ג'וני את עצמה לנגן ביוקולילי , ובגיטרה, והחלה להופיע במסיבות ובהופעות בבתי קפה באזור מגוריה. לאחר סיום לימודיה החלה ללמוד במכללת אלברטה לאומנות ועיצוב, אך עזבה לאחר שנת לימודים אחת לעיר טורונטו.

בטורונטו גילתה שהיא בהריון מבן זוגה לשעבר, ובפברואר 1965, בהיותה בת עשרים ושתיים, ילדה בת. מספר שבועות לאחר הלידה, נישאה לאמן הפולק צ'אק מיטשל. למרות הבטחתו לעזור בגידול הבת, החליטה ג'וני למסור את בתה, קלי דייל אנדרסון, לאימוץ. הדבר הוסתר במהלך שנות הקריירה שלה, אך הוויתור על בתה השפיע רבות על ג'וני, מה שבא לידי ביטוי במספר משיריה, מהמפורסמים בהם - "Little Green", אשר מספר את סיפור הלידה והוויתור על התינוקת. לאחר שנה וחצי התפרקו נישואיה אך היא שמרה על שם משפחתה מהנישואין לצ'אק מיטשל.

זה היה בלילה קר של נובמבר ב 1966. הרגע שבו הקריירה של ג'וני מיטשל החלה לקרום עור וגידים. מלכה מרום ישראלית שנולדה בהונגריה/פולין והיגרה לקנדה, נהגה הביתה מאולפני CBC בטורונטו שבהם צילמה את תוכנית הטלוויזיה המוזיקלית שלה עם שותפה ליצירה Joso Spralja. היא הייתה סחוטה אחרי יותר מ-12 שעות שירה, אלא שבמקום לנסוע לילדים שלה כמו בכל ערב, היא נסעה במעגלים ובסוף עצרה במועדון קטן בשם "Riverboat", שם היא צפתה בבחורה צעירה בת כ-17 שעמדה על הבמה וכיוונה את מיתרי הגיטרה שלה שוב ושוב במשך דקות ארוכות. כשהבחורה החלה סוף סוף לשיר: "I can't go back there anymore / you know my keys won't fit the door / you know my thoughts don’t fit the man / they never can", מרום ראתה את העבר, ההווה ואת העתיד חסר הסיכוי שמחכה לה. הרגע הזה שינה את חייה והיא התגרשה בהמשך מבן זוגה.

בתום ההופעה היא ניגשה לבחורה ואמרה לה "איזו אמנית את! איזו מוזיקאית! איזה כישרון עצום יש לך. את תהיי ידועה בכל העולם!" היא שאלה אותה לשמה, והבחורה ענתה "ג'וני מיטשל", "אני מלכה" ענתה לה בחזרה. מרום היא אישה של עשייה, היא לא הסתפקה במחמאות ליוצרת האלמונית, היא הביאה נציג מחברת התקליטים להאזין לג'וני באותו מועדון טחוב, אך הוא איבד את הסבלנות בזמן שמיטשל פרטה על המיתרים. שנים אחרי מלכה ציינה "אני הראשונה שאמרה לה שהיא תהיה גדולה. שיש לה כישרון עצום".

עשרים שנים מאוחר יותר כאשר מיטשל כבר הפכה לאגדה, כנרית צעירה בשם מיקה קרני התוודעה במקרה לאלבומה "Blue" והכתיבה האסוציאטיבית של מיטשל כמו גם הקול המיוחד שלה היו מהגורמים שהביאו את קרני בהמשך לפיתוח הקריירה המוזיקלית שלה.

חזרה למרום, האגדה מספרת שזמרת הפולק ג'ודי קולינס הייתה הראשונה לשיר את שיריה של מיטשל ולהפוך אותם ללהיטים. אבל האמת היא שמרום, אז אחת הזמרות המפורסמות בקנדה שהייתה חתומה יחד עם שותפה ליצירה יוסו, על פרסום הז'אנר האתני ומוזיקת העולם במדינה הייתה הראשונה לשיר את השירים, היא החליטה שתשיר אותם עד שכולם יכירו אותם. כשקולינס לקחה על עצמה את התפקיד, מרום שחררה. במהרה, אמנים רבים מהשורה הראשונה מצאו עצמם מבצעים את שיריה של מיטשל, ביניהם באפי סיינט-מארי, דייב ון רונק וג'ודי קולינס.

מזלה של מיטשל המשיך להאיר לה, כאשר בהופעה מזדמנת במועדון בפלורידה, הגיע David Crosby אל המקום, והתרשם במיוחד מעבודתה. הוא לקח אותה עמו ללוס אנג'לס, הציג אותה בפני קהילת הפולק, ושכנע את חברת התקליטים לעבוד איתה על אלבום בכורה, הכולל מוזיקה אקוסטית לחלוטין, ללא עיבודי אולפן. התוצאה היתה האלבום "Song to a Seagull" בחברת "Reprise". היה זה אלבומה הראשון של מיטשל כאמנית פולק.

באוגוסט 1969 התקיים פסטיבל Woodstock. מיטשל נעדרה ממנו עקב התחייבויות קודמות, אך הוקסמה מהרשמים שסיפר לה בן זוגה באותה עת, Graham Nash על הפסטיבל. תחת ההשראה הזו היא כתבה את השיר "Woodstock", אשר זכה לגרסאות כיסוי רבות וכבש את פסגת המצעד הבריטי ב-1970 בביצוע "Matthews Southern Comfort".

קרנה של מיטשל עלה עוד יותר אם יציאת אלבומה הרביעי "Blue" משנת 71. לאחר הוצאת אלבומה החמישי "For the Roses" משנת 1972 החליטה מיטשל לשנות כיוון ולחקור צלילים חדשים, והשקיעה שנה שלמה לכתיבה והקלטה של אלבומה הבא "Court and Spark" שמיזג בין פולק, פופ, וג'אז.

האלבום חוקר את תפקידי הכנות והאמון במערכות יחסים אולי למעט הרצועה השלישית "Free Man in Paris" שמתמקדת בסוכן והאמרגן של מיטשל דייויד גפן. מיטשל וגפן עלו התקדמו יחד בסוף שנות ה-60, הוא ביסס את עצמו כסוכן, והיא עשתה לעצמה שם עם המוזיקה שלה. הם הפכו לחברים טובים, וכשגפן הקים את "Asylum Records", מיטשל הקליטה עבור הלייבל את אלבומה "For The Roses".

גפן היה מרבה לדבר עם מיטשל על הלחצים יוצאי הדופן של תעשיית המוזיקה. ומיטשל כתבה את השיר על סמך מה שאמר לה: המקום שבו גפן הרגיש הכי חי וחסר מעצורים היה בפריז, שם איש לא יכול היה להתקשר אליו ולבקש טובות הנאה. David Crosby ו- Graham Nash, שהיו חברים טובים עם מיטשל וגם לקוחות של גפן, שרו בקולות רקע בשיר הזה, והגיטריסט והזמר הפורטו ריקני José Feliciano שהקליט באולפן הסמוך הצטרף אף הוא בנגינה על גיטרה.

מיטשל שהיתה חברה של אנשי בוהמה רבים בלוס אנג'לס "זכתה" בכבוד לצפות בארועים מפוקפקים, על אחד מהם היא כתבה את השיר "People's Parties" לאחר שצפתה בהתמוטטות העצבים שחוותה הדוגמנית ההולנדית אפולוניה ואן רוונשטיין באמצע ארוחת הערב ללא סיבה, בהמשך התברר שג'ק ניקולסון שכב עימה מאחורי גבה של חברתו דאז אנג'ליקה יוסטון.

כהמשך לרעיון הזה כתבה מיטשל את השיר "The Same Situation" על רווק הוליוודי הולל שהפיל ברשתו נשים רבות שהיו צמאות לאהבה ולא ידעו שהן נופלות ברשתו של דון ז'ואן.

האלבום ננעל עם "Twisted" השיר הלא מקורי הראשון באלבומיה של ג'וני מיטשל. "Twisted" הוא פסיכואנליזה ששרה לראשונה אנני רוס בשנת 1952. מיטשל עברה ניתוח מורכב בשנת 1973 שיצר אצלה סערת רגשות וחיבר אותה לשיר הזה.

בשנה בו יצא, נבחר האלבום לאלבום השנה של המגזין "וילג' ווייס" בקטגוריית "פאז וג'ופ" (היפוך מ "ג'אז ופופ"). בשנת 2000 הוא דורג במקום ה- 116 ברשימת "All Time Top 1000 Albums" של קולין לארקין. בשנת 2020 הוא דורג במקום ה- 110 ברשימת "500 האלבומים הגדולים" של מגזין "הרולינג סטון". ואם בכך לא די, בשנת 2004 הוא נכנס לרשימת "Hall of Fame" של הגראמי.

להאזנה: Spotify, Apple Music

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר!!