Judas Priest – Invincible Shield
- FaceOff - עימות חזיתי
- לפני 4 שעות
- זמן קריאה 3 דקות
ב- 8 במרץ 2024 חזרה "Judas Priest" עם האלבום "Invincible Shield", אלבום האולפן ה- 19 שלה.
יותר מחמישים שנה לאחר שהוקמה בבירמינגהאם, ממשיכה "Judas Priest" להוכיח מדוע היא נחשבת לאחת מהאדריכליות המרכזיות של ז'אנר ההבי מטאל. האלבום "Invincible Shield" מגיע שש שנים אחרי "Firepower", אלבום שהוכיח כי הלהקה עדיין מחזיקה בלפיד "האש" הבוער של ההבי מטאל. במקום להאט את הקצב, בחרה "Judas Priest" לבנות על התנופה הזו ולהגיש לנו אלבום שמרגיש גם קלאסי וגם מחודש.
בשלב הזה בקריירה שלהם ההרכב החדש-ישן היה כבר יציב וממוקד. Rob Halford עדיין שולט במיקרופון עם מנעד קול מדהים, Glenn Tipton ממשיך להיות מעורב בכתיבת השירים למרות מאבקו במחלת הפרקינסון, והגיטריסט Richie Faulkner ממשיך להוכיח שהוא אחד התוספות המודרניות הטובות ביותר שהלהקה ידעה. יחד עם Ian Hill על הבס ו- Scott Travis על התופים, נכנסה הלהקה שוב לאולפן עם המפיק Andy Sneap ויצרה הפקה שמצליחה לאזן בין הפקה מודרנית לבין הסאונד הכל-כך מוכר של "פריסט" הקלאסית.
האלבום נפתח עם "Panic Attack", פתיחה רועמת שעושה בדיוק את ההיפך מכותרת השיר, היא מרגיעה את המעריצים ומבהירה שהאנרגיה המטורפת של הלהקה עדיין כאן. הקצב הדוהר, הרמוניות הגיטרה המוכרות והשירה הסמכותית של Halford מעוררים את הרוח של "פריסט" הקלאסית, אך נשמעים חדים מתמיד. זהו שיר שמרגיש כמו הצהרה ברורה: הלהקה הזו רחוקה מאוד מסיום דרכה.
אחד מרגעי השיא האנרגטיים ביותר באלבום מגיע מיד לאחר מכן עם "The Serpent and the King", קטע מהיר ואגרסיבי שמונע על ידי התיפוף הבלתי מתפשר של Scott Travis ועבודת גיטרות חדה כתער של טיפטון את פולקנר. השיר מזכיר את המהירות והעוצמה שאפיינו בעבר אלבומים כמו "Painkiller", ובו בזמן משתלב באופן טבעי בתוך הצליל המודרני של הלהקה.
שיר הנושא "Invincible Shield" מגיע אחריו עם אווירה אפית יותר. השיר נבנה בהדרגה לפני שהוא מתפוצץ להמנון מטאל קלאסי, המונע על ידי שכבות של גיטרות ואחת מהביצועים הווקאליים הדרמטיים ביותר של Rob Halford באלבום. המילים משקפות עמידות והישרדות, נושאים שמקבלים משמעות עמוקה במיוחד עבור להקה שעברה לאורך השנים חילופי הרכבים, מאבקים בריאותיים ושינויים בנוף המוזיקלי.
אחריו "Devil in Disguise" מביא איתו גרוב אפל יותר. הריף כבד ומאיים, בעוד Rob Halford נשען על הגשה תיאטרלית שמזכירה את החומר הכבד יותר של הלהקה מסוף שנות ה- 70 ותחילת שנות ה- 80. תזכורת לכך ש- "Judas Priest" עדיין מצטיינת בשילוב בין מלודיה לעוצמה מאיימת.
עם "Gates of Hell" הלהקה מאמצת את הצד האפי שלה. הקטע נע בין ריפים אדירים לבין קטעים מלודיים יותר, קטע שמציג היטב את הדינמיקה בין השפעות הכתיבה של Richie Faulkner ושל Glenn Tipton. המבנה הדרמטי כמעט קולנועי בתחושה שלו, ומוכיח שהלהקה עדיין נהנית לפרוץ מעבר לנוסחאןת המטאל הבסיסיות.
ואז בא "Crown of Horns" ומציג את אחד מהרגעים המלודיים ביותר באלבום. השיר בנוי סביב פזמון עוצמתי ומאזן בין ריפים כבדים לבין עומק רגשי. הביצוע של Rob Halford כאן בולט במיוחד וממחיש שגם אחרי עשרות שנים הוא עדיין מסוגל להגיש שיר באופן מושלם שמשלב עוצמה ורוך.
בהמשך האלבום מגיע "Trial by Fire", שמאט מעט את הקצב אך מוסיף משקל דרמטי לאלבום. השיר משלב ריפים קלאסיים של הבי מטאל עם "הוק" מלודי חזק לקטע אפי.
לקראת סיום האלבום מופיעים גם "Escape from Reality" שמביא איתו אנרגיה כבדה וריפים חדים, "Sons of Thunder" הקצר והמהיר שמרגיש כמו התקפת מטאל מרוכזת ו- "Giants in the Sky", שמסיים את האלבום באווירה אפית ומרשימה. מהדורת הדלוקס מוסיפה גם את "Fight of Your Life", "Vicious Circle" ו-"The Lodger", קטעי בונוס מצויינים שמרחיבים את החוויה למעריצים.
עם צאתו זכה האלבום "Invincible Shield" לשבחים רבים הן מצד המעריצים והן מצד המבקרים. האלבום נכנס למצעדים ברחבי העולם וחיזק מחדש את מעמדה של "Judas Priest" כאחת הלהקות היציבות והמשפיעות ביותר בהיסטוריה של ההבי מטאל. במקום להישמע נוסטלגי, האלבום נשמע כמו להקה שממשיכה להתקדם קדימה עם מטרה ברורה.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות