Marillion - Afraid of Sunlight

ב- 24 ליוני, 1995, "Marillion" הוציאה את אלבומה השמיני, "Afraid of Sunlight".

אלבום הזה יוצא בשלב מעבר בקריירה של הלהקה - הוא האחרון שלהם תחת חברת EMI ואחת היצירות המגובשות ביותר מבחינה רגשית ונושאית בעידן Steve Hogarth של הלהקה.

למרות שלא הוכתר רשמית כאלבום קונספט, "Afraid of Sunlight" זורם כמו אלבום כזה. הוא סובב סביב האופי ההרסני של התהילה והנפילה הרגשית שמאחורי ההערצה הציבורית. תהליך הכתיבה קרה במהירות, לאחר סיבוב הופעות שתמך באלבום המופת "Brave". הלהקה יצרה אווירה נוגעת ללב, לעיתים מטרידה, שעוצבה על ידי דמויות של ידוענים ומפורסמים כמו מייק טייסון, או. ג'יי סימפסון, דונלד קמפבל, אלביס פרסלי, קורט קוביין ומייקל ג'קסון. לפי גישת הלהקה באלבום, הדמויות המפורסמות הללו משמשות כאווטארים לאובססיה של החברה לבניית אייקונים, רק כדי לראות אותם נשרפים.

שיר הפתיחה של האלבום "Gazpacho" מתייחס לאורח החיים ההוליוודי ונראה כי בפרט לזה של או. ג'יי סימפסון. הוא פותח את האלבום לצלילי טלוויזיה ממנה בוקעת מוזיקת אמביינט ואודיו של קרב איגרוף, תוך שהוא מצמיד מנגינות "עליזות" למילים "נושכות" על ניצול תקשורתי ואלימות של סלבריטאים.

אחריו מגיע "Cannibal Surf Babe" שיר שהחל מהתווים הראשונים שלו זועק "Beach Boys", על-אף שנכתב בהשראת סרטי אימה של לילי מאוחר. הוא משמש כמחווה סאטירית למוזיקת ​​הגלישה של "הביץ' בויז", ומשלב סאבטקסט אפל מתחת לגיטרות המג'נגלות של Steve Rothery והקלידים המוזרים של Mark Kelly, שמתכתבים עם פסקול לסרטי בורקס אמריקאים משנות ה-60. ותאזינו לעבודת הבס של Pete Trewavas בדקות הפתיחה, כמה שהיא מתכתבת עם זו של Geddy Lee.

ואז אחרי הדקלום של Barbara Lezmy בצרפתית, בסיום השיר הקודם, מגיע "Beautiful" וכמה שהוא "יפה" אוףףףףףףף, הוא גורם לנו לצמרמורות בכל האזנה. זה הסינגל היחיד באלבום, ואחד השירים הכי "יפים" ומלודיים שנכתבו בתקופת הוגארת' של הלהקה. זוהי תחינה רכה לאותנטיות וחמלה בעולם אכזר ומעניש. איזה מלודיה, איזה עבודת גיטרה מינימליסטית ורכה של Steve Rothery, איזה סולו האמונד מהמם של Mark Kelly ואיזו הגשה מדהימה של Steve Hogarth. השיר הגיע למקום ה-29 במצעד הבריטי ונשאר כאורח כמעט קבוע בהופעות החיות של הלהקה.

צמד השירים "Afraid of Sunrise" ו- "Afraid of Sunlight" יחד מהווים את המרכז הרגשי של האלבום. הראשון רך ורגוע כמו הבוקר, בעוד שהשני פורץ במלנכוליה מנצנצת ומתייחס לאותם מחפשי הריגושים ההרסניים כמו ג'יימס דין.

ביניהם יושב לו "Out of This World" - כנראה אחד השירים הנשגבים ביותר של "Marillion" - מחווה מרגשת ועמוקה למתחרה סירות המירוץ דונלד קמפבל, שהתרסקות המטוס הקטלנית שלו ב-1967 הותירה חותם על בריטניה כולה באותה תקופה. גם השיר הזה גורם לנו צמרמורת וחודר לנו לעצמות. מלודיה כל-כך יפה, ביצוע מבריק של כל חברי הלהקה והגשה אלוהית של Steve Hogarth. הסולו של Steve Rothery בדקה 2:30 חודר לנו את המוח ועושה שם נעים והמלודיה שמגיעה מיד אחריו היא פשוט שלמות. השיר נתן מאוחר יותר השראה לצולל ביל סמית' לחפש את הריסות המטוס, כאשר החלק העיקרי של גוף המטוס של קמפבל חולץ מקוניסטון ווטר ב-8 במרץ 2001. גם Hogarth וגם Rothery נכחו במעמד חילוץ המטוס, ורות'רי גם הפיק תיעוד מצולם של האירוע.

אנחנו מתקרבים לסיום עם "Beyond You" - שיר מחווה לטכניקת "wall-of-sound" של פיל ספקטור, להפקות האגדתיות שלו. כמחווה לספקטור הלהקה דאגה שהשיר ימוקסס במונו.

האלבום מסתיים עם "King" שחותם את האלבום בצורה "מלכותית" ועצובה - עם מחווה מרהיבה לאמנים כמו אלביס פרסלי, קורט קוביין ומייקל ג'קסון. הוא מגלם את המסר של האלבום: אנו מכתירים את האייקונים שלנו ואז צולבים אותם.

למרות מכירות צנועות יחסית, "Afraid of Sunlight" הפך לאלבום מועדף על המעריצים ולאחד השיאים הקריטיים בקטלוג של "Marillion", שאחרי תקופת "Brave". בשנת 2019 האלבום יצא במהדורה מחודשת ומפוארת שכללה רמיקס סטריאו חדש, גרסת סראונד, דמואים, עטיפה חדשה והופעה חיה מלאה שנערכה רוטרדם בשנת 1995.

להאזנה: Spotify, Apple Music

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר