top of page

McDonald and Giles - McDonald and Giles

לפני 20 שעות
זמן קריאה 3 דקות

כתב: Moti Kupfer

תאריך הוצאה - נובמבר 1970


הרב-נגן איאן מקדונלד והמתופף מייקל ג'יילס היו חברים בהרכב המקורי של להקת "King Crimson", והיו שותפים מלאים לאלבום הבכורה הבלתי נשכח של הלהקה, "In the Court of the Crimson King" (1969). מקדונלד אף כיהן כמלחין הראשי בלהקה.


אחרי הוצאת האלבום יצאה "King Crimson" לסיבוב הופעות ברחבי אנגליה וארצות הברית. במהלך שנת 1969 הופיעה הלהקה יחד עם זמרים ולהקות רבות, כמו "Iron Butterfly", ג'ניס ג'ופלין, "The Rolling Stones" ו-"Fleetwood Mac".


למרות ההשפעה הרבה של אלבום הבכורה והצלחת סיבוב ההופעות, נוצרו מתחים וסכסוכים בין חברי הלהקה, בעיקר בשל חילוקי דעות אמנותיות, ובעקבותיהם עזבו מייקל ג'יילס ואיאן מקדונלד את הלהקה לטובת קריירת סולו, שהניבה את האלבום המשותף "McDonald and Giles", פרויקט חד פעמי שיצא בנובמבר 1970.


עזיבתם של שניים מהאדריכלים העיקריים של הלהקה הרגישה בלתי נתפסת. אבל סיבוב ההופעות המפרך גבה מחיר, ומקדונלד וג'יילס הרגישו מוגבלים יותר ויותר על ידי חזונו הבלתי מתפשר של מנהיג הלהקה, רוברט פריפ.


מקדונלד היה הלב המלודי והתזמורתי של "King Crimson", והביא עימו עיבודים סוחפים של מלוטרון, חליל וגם רגישות פופ חדה. ג'יילס העניק ללהקה את הקצב שלה, סגנון זורם וג'אזי, שמסוגל באופן פלאי לגרום לחתימות זמן ביזאריות להרגיש טבעיות.


היעדרם עיצב מחדש באופן מהותי את "King Crimson", והוביל אותה לטריטוריה אפלה ומופשטת יותר.


אף שג'יילס הסכים לנגן באלבום השני של "King Crimson", "In the Wake of Poseidon" (1970), שני חברי "King Crimson" נוספים עבדו גם הם על "McDonald and Giles": פיטר ג'יילס ופיט סינפילד.


המוזיקה באלבום מביאה הרבה מהאלמנטים הפסטורליים והמורכבים מבחינה מוזיקלית של "King Crimson", תוך הימנעות כללית מהנטיות האפלות יותר של הלהקה.


האלבום "McDonald and Giles" נושא את ה-DNA של העושר התזמורתי של "King Crimson", אך הוא מחליף במודע אימה קיומית באופטימיות, מתח מופשט במלודיה שובבה וחושך באור.


האלבום נפתח בקטע ארוך, בן 11 דקות, מרובה חלקים, שמכריז מיד על שאיפתו המתמשכת של הצמד. זוהי הצהרה ברורה שעזיבת "King Crimson" אין פירושה נטישת המורכבות.


מה שבולט כאן הוא הטון השמח שלו. בעוד שהאפוסים של "King Crimson" הרגישו לעיתים קרובות מאיימים ואפוקליפטיים, "Suite in C" הוא מסע שובב וקליידוסקופי, הנע מבומבסטיות תזמורתית לאלתור ג'אזי, וסוטה דרך מוטיבים פופיים ייחודיים בסגנון "הביטלס". סירוב זה להתמקם במצב רוח יחיד הוא הפילוסופיה המרכזית של האלבום: החיים אינם מונולית של אימה אלא סדרה תוססת של צבעים משתנים.


לשיר "Flight of the Ibis" יש מנגינה וקצב דומים לשיר "Cadence and Cascade" של "King Crimson", עם מילים שונות. השיר משמש כתזכורת עוצמתית לכך שמוזיקה היא עניין של פרשנות, לא רק קומפוזיציה.


האלבום מכיל הופעת אורח של סטיב ווינווד, שמנגן באורגן ובפסנתר בשיר "Turnham Green". להקתו של ווינווד, "Traffic", עבדה באותו זמן על האלבום "John Barleycorn Must Die" באולפני איילנד.


סולו התופים של מייקל ג'יילס בשיר "Tomorrow's People – The Children of Today" סומפל על ידי כמה אמני ראפ והיפ הופ, בעיקר "Beastie Boys", בשיר "Body Movin'" מהאלבום "Hello Nasty".


זהו המנון האופטימיות הקורן של האלבום. השיר, שנבנה סביב גרוב עיקש ומדבק, הוא חגיגה של התקווה המגולמת בנעורים. בשנת 1970 זה היה מסר רלוונטי, שכן תרבות הנגד עדיין החזיקה באמונה שדור חדש יכול לעצב מחדש את העולם.


האלבום מסתיים ביצירה בת 21 דקות, המחולקת לשישה חלקים, המספרת את סיפורו האלגורי של ממציא שחולם על תעופה. כמטאפורה, "Birdman" הוא נצחי. זהו סיפור על שאיפה אנושית, יצירה אמנותית והאומץ לדמיין עתיד חלופי, ואפילו כאשר יש סיכוי רב לכישלון.


האלבום "McDonald and Giles" הוא כמו תצלום ישן של דרך שלא נבחרה לבסוף, דרך שעדיין מעוררת השראה. זוהי עדות לאמנות שמאתגרת את זמנה כדי להישאר מהדהדת יותר מחצי מאה מאוחר יותר, ותזכורת אישית לחפש עדינות וכנות, אפילו במרחבים הנשלטים על ידי גרנדיוזיות.


למרבה הצער, האלבום לא נמכר טוב במיוחד, למרות שצבר פופולריות עם השנים ככל שיותר מעריצי "King Crimson" גילו אותו. מקדונלד וג'יילס נפרדו לאחר יציאת האלבום, וכל אחד מהם הלך לדרכו.


מייקל ג'יילס נשאר מחוץ לאור הזרקורים רוב הזמן, אך היה שותף להקמת להקת "21st Century Schizoid Band" בשנת 2002. איאן מקדונלד, לעומתו, המשיך והיה ממייסדי אחת הלהקות הפופולריות ביותר של שנות ה-70 וה-80, "Foreigner". הוא פוטר מהלהקה בשנת 1980, אך המשיך להופיע כמוזיקאי אולפן במגוון אלבומים. מקדונלד נפטר ב-9 בפברואר 2022, בגיל 75.


על עטיפת האלבום (הגטפולד המלא) מצולמים מקדונלד וג'יילס יחד עם בנות זוגם: שרלוט בייטס, חברתו של מקדונלד, ומרי לנד, אשתו של ג'יילס.


להאזנה: Spotify, Apple Music


"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר!!

תגובות


 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page