Mick Jagger - Wandering Spirit

כתב: Moti Kupfer

תאריך הוצאה - 09.02.1984

“You can't always get what you want, but if you try sometimes, you might find, you get what you need.”

ב- 09.02.1993 הוציא Mick Jagger את אלבום הסולו השלישי שלו "Wandering Spirit".

שנות השמונים לא היטיבו עם מיק ג'אגר והאבנים המתגלגלות, ככל שהאייטיז התקדמו, הם פחות ופחות מצאו את מקומם, החיכוכים בלהקה גברו בעיקר בין Mick Jagger ל- Keith Richards עד למצב של נתק כמעט מוחלט ביניהם, זה ניכר היטב גם באלבומים שלהם שיצרו פחות ופחות רגעים טובים באייטיז, זה ניכר היטב ב- "Undercover" ו- Dirty" Work".

1988, האייטיז עמדו להיגמר, ו- Mick Jagger המסוכסך, והמתוסבך מקבל טלפון מחברו ללהקה Keith Richards, הם משוחחים ביניהם ומשלימים "מרווח הנשימה זה דבר מבורך, אבל ניסיתי לשמור על הלהקה ביחד" אמר אחר כך ריצ'ארדס, ג'אגר מצידו שחטף כמה מכות לאגו באייטיז (סרטים שהופיע בהם ונכשלו, ושני אלבומים שהותירו רושם מינורי), היה כעת במקום אחר, מפויס יותר.

וכך, לאחר הפיוס ביניהם "הרולינג סטונס" מוציאים בשנת 1989 את האלבום שמחזיר אותם לשליטה מלאה על ההגה "Steel Wheels".

במקביל, אחרי האלבום "הרולינג סטונס" יוצאים למסע הופעות שלאחריו הם נפרדים מביל ויימן שעוזב את הלהקה רשמית בינואר 1993, ולאחר מסע ההופעות חברי הלהקה לוקחים פסק זמן על מנת לעבוד אלבומים אישיים.

ג'אגר שנכנס לתוך הניינטיז הוא כבר אומן בשל ורגוע יותר. הוא מחפש לבסס את עצמו מחדש כאומן סולו, והוא מסמן את ריק רובין כמפיק הבא של אלבומו.

רובין מפיק יהודי אמריקאי שייסד בתחילת האייטיז את חברת התקליטים "דאף ג'אם" שהפכה לכח חשוב בפריצת הראפ וההיפ הופ לזרם המרכזי ("ביסטי בויז", "פאבליק אנמי", "ראן די.אמ.סי") היה בדיוק לאחר ההפקה המוצלחת לאלבום "Electric" של "הקאלט", וההצלחה המטאורית שלו בהפקת "Blood Sugar Sex Magic" - האלבום שהפך את "הרד הוט צ'ילי פפרז" מלהקת Fאנק רוק די קטנה, להרכב רוק חשוב.

רובין שעבד באותה תקופה על אלבום הבכורה ללהקת הברים "The Red Devils" שניגנה בלוז עבור הלייבל שלו "Def American Recordings", משכנע את ג'אגר לשיר כמה שירים יחד עם "הרד דווילס", ליתר דיוק 13 שירי בלוז ישנים, כאשר מיק שר בלייב.

רובין שהאזין להקלטות קלט שג'אגר פורח ושר היטב בסגנון הבלוז, ולמרות שג'אגר לא אהב את החיבור שלו ל"רד דווילס", ואף שיר מההקלטות לא נכנס לאלבומו השלישי "Wandering Spirit" הפור נפל, רובין כיוון את ג'אגר לאלבום שברובו מתמקד בFאנק ("Sweet Thing"), בלוז ("Don't Tear Me Up"), גוספל ("Out of Focus"), קאנטרי ("Evening Gown") רוקבילי וגם רוקנרול ("Wired All Night").

רובין ציוות לאולפן כמה מוזיקאים שמשדרגים את האלבום, חלקם מוכרים יותר (Lenny Kravitz ששר איתו ב- "Use Me" שהינו קאבר לביל ווית'רס, Flea מ"הצ'ילי פפרז", ובילי פרסטון, ומוזיקאים פחות מוכרים כמו הסקסופוניסט קורטני פיין שנותן כאן כמה נאמברים נפלאים ("Sweet Thing", "Use Me", "Think"), ו- Benmont Tench מ"טום פטי וההארטברייקרז".

וג'אגר נשמע כאילו הוא עבד על הקול שלו, זה מורגש בעיקר בלהטטנות שבה הוא יורד ועולה לגבהים בסינגל הפותח של האלבום והמלא גרוב "Sweet Thing" שקצת מזכיר את "Miss U" של "הסטונז".

החלק השני של האלבום הוא החלק של ג'אגר הבודד, שמחפש אהבה, ומתחנן לאהובתו, ושר לה שהיא חסרה והוא מתגעגע אליה כשהיא לא נמצאת בבלדה היפיפיה "Angel in My Heart", והאלבום נחתם באופן מפתיע בשיר פולק אירי כפרי קצר בשם "Handsome Molly", קטע שהוא יצר בהשראת שיר של מייק סיגר.

את עטיפת האלבום יצרה צלמת הפורטרטים, והסלבס האמריקאית אנני לייבוביץ שבין יצירותיה אפשר למנות עטיפות לאלבומי ברוס ספרינגסטין, אמ.סי האמר, סינדי לאופר, וגם תמונה אינטימית של ג'ון לנון, ויוקו אונו, תמונה שצולמה על ידה ביום שלנון נרצח.

להאזנה: Spotify, Apple Music

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר