Paramore - Riot!
- FaceOff - עימות חזיתי
- 12 ביוני
- זמן קריאה 3 דקות
ב-12 ביוני 2007, "Paramore" שחררו את אלבום האולפן השני שלהם – "RIOT!" – צרחה מתפרצת, צבעונית וזוהרת היישר מליבו של כאוס גיל ההתבגרות.

עוד לפני שהאקורד הראשון נוגן, Paramore כבר נלחמו על קיומם. מתחים פנימיים בערו מאחורי הקלעים – הבסיסט Jeremy Davis סולק זמנית מהלהקה, והוחזר רק לאחר התעקשותה של Hayley Williams. הדינמיקה בתוך הלהקה הייתה ערבוב סוער של נעורים, שאיפות וסערות רגשיות – ממש כמו הנושאים שעתידים לעצב את האלבום הזה. והם עדיין היו רק בני עשרה.
לאחר ההצלחה הצנועה של אלבום הבכורה "All We Know Is Falling", הרף עלה. חברות התקליטים עקבו. המעריצים חיכו. Paramore ידעו שהם צריכים ליצור משהו גדול יותר, רועש יותר – ואמיתי יותר. הם לא רק רצו שיקשיבו להם – הם רצו להתפוצץ!!!!!!!

בתחילה, הם שקלו לעבוד עם מפיקים גדולים כמו Neal Avron ו-Howard Benson, אך במהלך נועז בחרו דווקא ב-David Bendeth. דויד שידוע בעבודתו עם Breaking Benjamin ו-Hawthorne Heights – דחף את הלהקה לקצה, ועיצב את האנרגיה הגולמית שלהם לפיצוצים מלודיים ומדויקים. ההקלטות התקיימו בין ינואר למרץ 2007 באולפן House of Loud בניו ג'רזי. זה היה תהליך אינטנסיבי, מהיר וממוקד. דייוויס לא ניגן באלבום – תפקידי הבס הוקלטו על-ידי Brian Weaver במהלך ההפסקה הקצרה שלו מהלהקה – אך הוא חזר כדי להקליט קולות רקע ולהצטרף שוב למשפחה לקראת שחרור האלבום. חברי הלהקה סיפרו שהמוזיקה והליריקה יצאו מהם בעוצמה כל כך גדולה ממש כמו RIOT!!
התוצאה? מהומה של צבעים, תסכולים ואדרנלין.
בתחילה, הם שקלו לעבוד עם מפיקים גדולים כמו Neal Avron ו-Howard Benson, אך במהלך נועז בחרו דווקא ב-David Bendeth. Bendeth – שידוע בעבודתו עם Breaking Benjamin ו-Hawthorne Heights – דחף את הלהקה לקצה, ועיצב את האנרגיה הגולמית שלהם לפיצוצים מלודיים ומדויקים. ההקלטות התקיימו בין ינואר למרץ 2007 באולפן House of Loud בניו ג'רזי. זה היה תהליך אינטנסיבי, מהיר וממוקד. Davis לא ניגן באלבום – תפקידי הבס הוקלטו על-ידי Brian Weaver במהלך ההפסקה הקצרה שלו מהלהקה – אך הוא חזר כדי להקליט קולות רקע ולהצטרף שוב למשפחה לקראת שחרור האלבום.
התוצאה? מהומה של צבעים, תסכולים ואדרנלין.
השיר "Misery Business" פותח באש – כמו מניפסט מוזיקלי. הקול של היילי חותך את הדממה כמו להב. היא לא רק שרה – היא תובעת את מקומה. מה שהתחיל כקטע יומן שנוי במחלוקת הפך לאחד מהשירים הכי מזוהים עם סצנת האימו-פופ של שנות ה-2000, ודחף את הלהקה היישר לרוטציית MTV ולפלייליסטים של בני נוער בכל העולם.
השיר "Crushcrushcrush" ממשיך עם פיתוי אפל ומאיים. עם גיטרות מתפתלות וגרוב ממכר, הוא חושף את הגוון האפל שמתחת לאנרגיה הבוהקת של האלבום. אפשר ממש לשמוע את המתח היצירתי בין היילי לג'וש פארו – מתח שעתיד לפרק את ההרכב בהמשך הדרך.
השיר "That's What You Get" הוא שלמות פופ-פאנק טהורה. שברון לב שאפשר לרקוד איתו, עם פזמון טראגי עטוף בגיטרות קצביות. הכאב אמיתי, אבל מלוטש למשהו יפהפה. היילי צועקת “That’s what you get when you let your heart win,” וזה פוגע כמו אמת אוניברסלית עבור כל נער ונערה פזיזים רגשית.
אבל האלבום לא רוכב רק על סינגלים מתפוצצים. "Let the Flames Begin" הוא המרכז הרוחני של "RIOT!" – המנון של התנגדות והישרדות שמרמז על הכיוון הבוגר והעמוק יותר ש"Paramore" תבחר בהמשך. "Born for This" חותם את האלבום בצעקה מלאת ביטחון, שניזונה מהקהל. הפזמון אף כולל שורות מתוך שיר של "Refused", מה שהופך אותו לגשר בין שורשי הפאנק לבמות המיינסטרים ש"Paramore" עמדו לכבוש.
האלבום "RIOT!" כמו שאמרנו, מתפוצץ. הוא רועש. הוא מבולגן. וזה בדיוק מה שעובד בו. כל מכה על הסנר של זאק פארו (ואנחנו התפוצצנו מחדש בכל מכה!), כל חריקה של הגיטרה של ג'וש פארו, כל שורה של היילי, כל מאבק מאחורי הקלעים – הכל מתנקז לאלבום שלא מפחד להיות פגיע וסוער. הוא לוכד את אותו רגע מתפרץ וחולף שבין נעורים לבגרות, שבו זהות נבנית ונלחמת בכל בית.
מבחינה מסחרית, האלבום הגיע למקום ה-15 במצעד Billboard 200 וזכה למעמד של פלטינה בארצות הברית. זו לא הייתה רק פריצה – זו הייתה הכרזה. "Paramore" הגיעו, והם לא מתכוונים לוותר."RIOT!" נשאר אחד האלבומים האיקוניים ביותר של דור האימו-פופ – לא בגלל שהוא היה מושלם, אלא בגלל שהוא היה אמיתי. זה היה הצליל של להקה שגדלה מול המצלמות – בוערת, ממריאה, ופורחת במלואה.
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music
Comments