ב- 10 ליוני 1982 הוציאה "Rainbow" את אלבומה השישי "Straight Between The Eyes".
שם האלבום הגיע ממשפט שג'ף בק אמר לריצ'י בלקמור כדי לתאר את נגינתו של ג'ימי הנדריקס. ואכן עטיפת האלבום מציגה צוואר גיטרת "פנדר סטראטוקסטר" (הגיטרה המועדפת על ג'ימי וריצ'י) מגיחה מבין עיניה של דמות מצויירת.
זה אלבומה השני של הלהקה בתקופתו של הסולן Joe Lynn Turner, תקופה אשר אופיינה בריכוך צליל הלהקה, פזילה למיינסטרים ולמצעדי הפזמונים וריבוי בלדות.
ההרכב באלבום הזה זהה לחלוטין לזה מאלבום הקודם "Difficult to Cure" שיצא בשנת 1981, מינוס הקלידן David Rosenthal אשר החליף את קודמו Don Airey.
רוג'ר גלובר חברו של בלקמור מ"דיפ פרפל" ונגן הבס של "ריינבו" משנת 1979, הוא שהפיק את האלבום.
האלבום נפתח עם השיר "Death Alley Driver" וכבר מהתו הראשון של הגיטרה המגיחה בין הלמות התופים, אפשר להבחין בכך שמדובר פה למעשה בגירסה צנומה, כחושה ורזה של "Highway Star". צליל מנוע האופנוע הרועם בתחילת השיר, הריף עם המקצב המונוטוני ובמיוחד סולו הגיטרה מלמדים שאכן מדובר כאן בניסיון לשחזר את רגעי הקסם של שיר המקור מלהקת האם, "דיפ פרפל".
הבלדה הראשונה פוגשת אותנו כבר בשיר השני "Stone Cold", שהיה גם הסינגל הראשון ששחררה הלהקה מהאלבום. אין ספק שמנעד הקול של טרנר תפור על בלדות מסוג זה והוא נשמע כאן מצוין. על הנגינה המהוקצעת של Ritchie Blackmore אין מה להוסיף, והקלידים של רוזנטל רק מוסיפים ל"קלאסיות" של השיר. אבל החוזקה של השיר הזה נמצאת דווקא על כתפי חטיבת הקצב של Roger Glover והמתופף Bobby Rondinelli.
אגב, Roger Glover שכאמור הפיק את האלבום, הכיר בסגנון התיפוף הדומיננטי של רודינלי ודאג להביא את ערוצי התופים קדימה במסגרת ההפקה, אפילו בבלדות כמו זו וכמו "Tearin’ Out My Heart". סגנון התיפוף המוצק והאגרסיבי של רודינלי מניע את השירים וסוחף את יתר חברי הלהקה אחריו.
ויש כאן גם את "הכח השקט" בדמות הקלידן המדהים David Rosenthal, שעל אף שנכנס זה עתה להרכב תרם כל-כך לסאונד הכללי של האלבום, במיוחד כפי שנשמע בשיר המדהים "Eyes of Fire" עם הנגיעות המזרחיות שמזכירות את ריינבו הישנה של ימי Ronnie James Dio. רוזנטל גם זכה להשתתף בכתיבת אחד השירים היפים באלבום "MISS Mistreated" ובלקמור אפילו פירגן לו עם אינטרו ממש קצר שפותח אותו.
אין ספק שהאלבום הזה הוא אינו אחד מהשיאים היצירתיים של "ריינבו", אולם יחד עם זאת הוא כנראה האלבום הטוב ביותר בתקופת Joe Lynn Turner.
מה שבכל זאת מציל את האלבום הזה היא הנגינה הבלתי מתפשרת של Ritchie Blackmore, אשר בולטת לא רק בסולואים הוירטואוזיים והמלודיים שלו, אלא בעיקר בריפים הקלאסיים שמחזיקים שירים כמו "Power" ו- "Rock Fever".
הפעם בחרנו לצרף לכם קישור להופעה שלמה של הלהקה שנערכה בסאן אנטוניו במהלך סיבוב ההופעות לקידום האלבום בשנת 1982. ההופעה כוללת שירים מאלבומי "ריינבו" לצד קלאסיקות של "דיפ פרפל". Ritchie Blackmore נראה ונשמע כאן בשיאו:
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט