• FaceOff - עימות חזיתי

Peter Frampton - Frampton Comes Alive!

אנחנו בטוחים שמרבית קוראי שורות אלה מכירים את הלהיט "Show Me the Way" של Peter Frampton.


יותר מכך, אנחנו מוכנים להמר שהרוב המכריע מבין אלו שמכירים את השיר, לא התוודעו כלל לגירסת האולפן שלו, אלא רק לגירסת ההופעה.



אז איך יודעים שאלבום הופעה הוא אלבום טוב ?


כבר כתב ודיברנו על זה לא פעם. אחד הסימנים היא העובדה שבסופו של דבר אתה תמיד תעדיף להקשיב לגירסת ההופעה של שיר מסויים, מאשר לגירסת האלבום.


זה קורה עם לנו עם חלק גדול מהשירים באלבום ההופעה הכפול והמצויין של Peter Frampton ששוחרר בארה"ב ב- 6 לינואר שנת 1976 ונקרא: "Frampton Comes Alive!".


פרמפטון נותן פה את הלב ואת הנשמה ומצליח לתקשר עם הקהל בצורה מדהימה והקהל כמובן מחזיר לו ובגדול. פרמפטון הגיע לרמת תקשורת מדהימה עם הקהל אחרי תקופה ארוכה של עבודה קשה על הבמות ובדרכים, במועדונים ובהמשך באולמות הגדולים כחימום ללהקות כמו "Black Sabbath", "Emerson, Lake & Palmer" ועוד. פרמפטון ציין שהוא לא בחל באמצעים והוא הסכים לשמש כחימום לכל מי שהציע לו להופיע איתו והצליח למלא אולמות.


אז למי שלא מכיר, פרמפטון התחיל את הקריירה המוזיקלית שלו כשהיה בן 14 בלבד כחבר הלהקת "The Preachers", אשר נוהלה והופקה על-ידי בסיסט הרולינג סטונס Bill Wyman.


כשהיה בן 18 הוא כבר הצטרף אל Steve Marriott מלהקת "Small Faces" והשניים הקימו את להקת "Humble Pie".


במקביל לעבודתו עם "Humble Pie" שימש פרמפטון כנגן סשנים מבוקש עבור אומנים מהשורה הראשונה כמו Donovan, Harry Nilsson, Jerry Lee Lewis, John Entwistle ועוד. אחד מרגעי השיא שלו כנגן סשנים היה בשנת 1970 כאשר ניגן בגיטרה אקוסטית באלבום המופת המשולש "All Things Must Pass" של George Harrison.


לאחר 4 אלבומי אולפן ואלבום הופעה אחד עם "Humble Pie" עזב פרמפטון את הלהקה בשנת 1971, חתם על חוזה הקלטות עם "A&M" ופצח בקריירת סולו. באלבום הבכורה שלו "Wind of Change" משנת 1972 התארחו לא פחות מאשר Klaus Voorman ,Ringo Starr ו- Billy Preston. אבל למרות זאת קריירת הסולו שלו שמרה על אש קטנה במשך 4 שנים, עד שהגיעה לרתיחה באלבום ההופעה המופתי הזה.


פרמפטון היה חיית במה, ההופעות שלו נמכרו מצוין, אך אלבומיו קצת פחות. זה הביא אותו להחלטה שהוא מעוניין לשחרר אלבום הופעה כבר לאחר אלבום האולפן הרביעי שלו, ובו לנסות להעביר לתקליט את "החשמל" שנמצא באוויר במהלך ההופעות שלו. חברת התקליטים זיהתה את הפוטנציאל, פירגנה ואפילו דחפה אותו להפוך את אלבום ההופעה הזה לכפול. הוא מורכב מהופעות שערך פרמפטון במספר מוקדים בארה"ב במהלך הקיץ והסתיו של שנת 1975.


זהו ללא ספק אחד מאלבומי ההופעה הגדולים ברוק, ולכן זה ממש לא מפתיע שהוא גם הפך לאחד מאלבומי ההופעה הנמכרים ביותר בכל הזמנים, עם מכירות של למעלה מ- 11 מליון עותקים.


האלבום הזה שהה 10 שבועות רצופים במצעדי המכירות בארה"ב והפך לאלבום הנמכר ביותר בשנת 1976. תחשבו על זה, דווקא אלבום הופעה כפול הוא האלבום הנמכר ביותר לאותה שנה בארה"ב.


יותר מכך, מהאלבום הזה שוחררו שלושה סינגלים: כן, כן, אלבום הופעה שייצר שלושה סינגלים מצליחים. אחד מהם הוא "Do You Feel Like We Do" אשר נמתח בגירסת ההופעה עד למעלה מ- 14 דקות, עם ביצועי גיטרה וסולואים מהמרשימים ביותר אשר מוכיחים שפרמפטון הוא גיטריסט בחסד עליון.


האלבום כולל ביצועים אדירים ובלתי נשכחים לשירים נוספים כמו: Show Me the Way, Baby", "I Love Your Way", Shine On", גרסת הכיסוי המדהימה לשיר "Jumpin' Jack Flash" ועוד.


ואיך אפשר לדבר על האלבום הזה בלי להזכיר את "הגיטרה המדברת" של פרמפטון שמנגן כאן על גיבסון לס פול 1954 שעברה שינוי וכוללת שלושה פיקאפים כפולים.


פרמפטון גם מרבה להשתמש פה בצורה מושלמת באפקט ה- "talk-box", במיוחד בלהיט "Show Me the Way". האפקט הזה יעטר בהמשך שירים כמו: "(Pigs (Three Different Ones" של "פינק פלויד", "Livin' on a Prayer" ו- "It's My Life" של "בון ג'ובי" ועוד. זה לא שלא עשו את זה לפניו, אבל הוא פשוט הצליח לבנות את השירים מסביב לאפקט באופן כזה שגרם להם להיות מזוהים איתו.


להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ותוכנית רוק, ימי ראשון בשעה 11:00

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!