Deep Purple - Made in Japan
- FaceOff - עימות חזיתי
- לפני 4 שעות
- זמן קריאה 3 דקות
ב- 8 לדצמבר, 1972 יצא ביפן האלבום “Made in Japan” - אלבום ההופעה הכפול של “Deep Purple”.
במשך שלוש הופעות רצופות שנערכו באולמות "Festival Hall" שבאוסקה ו- "Nippon Budokan" שבטוקיו, בין ה-15 לאוגוסט וה-17 לאוגוסט 1972, הצליחה להקת "Deep Purple" ללכוד את המהות של המושג "הופעה חיה" בצורה המוזיקלית הטהורה ביותר שלו.
ההקלטה הגיעה בתגובה לגל ההולך וגובר של בוטלגים לא חוקיים של הופעות הלהקה, שהופצו בקרב קהל המעריצים, אחד הידועים שבהם היה בוטלג בשם "H Bomb", שהוקלט באאכן שבגרמניה ב- 11 ביולי 1970, ואף הוביל למשפט נגד ריצ'רד ברנסון מ- "Virgin Records" אשר נתבע באשמת הפצתו. הבסיסט Roger Glover סיפר שהלהקה הרגישה שאם יוציאו אלבום הופעה רשמי, הדבר יעלים את שוק הבוטלגים. בפועל, הם יצרו את אחד מאלבומי ההופעה הגדולים ביותר בתולדות הרוק.
לצורך ההקלטה, סיפקה חמישיית העל של הרכב MKII של הלהקה -Ian Gillan, Ritchie Blackmore, Jon Lord, Roger Glover, ו- Ian Paice, שלוש הופעות היסטוריות ומונומנטליות, מהן נבחרו 7 הקטעים שמעטרים את אלבום המופת הזה, כולם לוקטו בקפידה מהאלבומים "In Rock", "Fireball" ו- "Machine Head". על הבמה, השירים התארכו, התעצמו, הפכו כבדים וחיוניים יותר וקיבלו חיים משל עצמם. רבים מהמעריצים סבורים שגרסאות ההופעה האלה אף מתעלות על גרסאות המקור, שהוקלטו ב"תנאי המעבדה" של האולפן, וזו גם הסיבה שהאלבום הזה הפך זכה למעמד של קאלט.
ההופעה נפתחת עם "Highway Star" שמקבל כאן כנראה את הביצוע הטוב ביותר שלו בכל הזמנים. הפייד אין חושף אותנו לרגעי האילתור האותנטיים של Jon Lord, לפני שהשיר מתפרץ בעוצמה לדרך המהירה ושועט קדימה במהירות גבוה יותר מזו של גרסת האולפן. סולו הקלידים האלמותי של Jon Lord נשמע כאן הרבה יותר חיוני. הגיטרה של Ritchie Blackmore חדה, מהירה ונועזת בהרבה מזו של גירסת האולפן. Ian Gillan שר (או יותר נכון זועק) בעוצמה, וחטיבת הקצב דוהרת קדימה בפרץ בלתי נתפס. כבר מהרגע הראשון ברור ש- "Deep Purple" לא פשוט מבצעת את שיריה, אלא יוצרת אותם מחדש, בזמן אמת.
ואז מגיע ־"Child in Time", הלב הדרמטי של ההופעה והאלבום שמעביר בנו צמרמורת כל פעם מחדש. Ian Gillan מגיש כאן את אחד מהביצועים הווקאליים הגדולים שלו, ועושה זאת בעוצמה רגשית יוצאת דופן. הוא עולה לגבהים בלתי נתפסים וצורח את נשמתו החוצה, בעוד שבלקמור בונה סולו שאט אט מטפס ומתגבר עד לפיצוץ המלא. זה השיר שמוציא מ- Jon Lord את הכי טוב שלו. הוא ממלא כל פינה באולם בתווי אורגן ההמונד המתפתלים שלו והם זוהרים ביופי טהור, אך גם מבשרים את הסכנה כיאה לשיר אנטי-מלחמתי.
הצד השני של הוינילי נפתח עם "Smoke on the Water" והריף האיקוני שלו. בגרסת ההופעה הוא מרגיש חופשי יותר, גדול יותר, עשיר יותר באינטראקציה בין חברי הלהקה. החל מריף הפתיחה Ritchie Blackmore מרשה לעצמו לכופף ולסלסל את משפטי הגיטרה שלו והלהקה כולה מצליחה להזרים דרך השיר אנרגיות מחשמלות הרבה מעבר לאלו שנתפסו בהקלטת האולפן.
הקטע "The Mule" חותם את הצד השני וכולל תצוגת תופים מסעירה של Ian Paice, שמוכיחה מדוע הוא נשאר אחד המתופפים הדינמיים והמסעירים ביותר ברוק.
לאחר מכן מגיע "Strange Kind of Woman", ובו אחד הרגעים הגדולים בתולדות "ההופעה החיה". הקרב המפורסם בין קולו של Ian Gillan והגיטרה של Ritchie Blackmore. גילאן רושף לשונות אש ווקאליים, פשוט בית ספר לשליטה קולית, הוא משתמש בגרונו ככלי נגינה לכל דבר. בלקמור עונה במהלכים מלודיים חדים, והשניים הופכים את הבמה לזירת קרב שובבה ומחשמלת.
מתקרבים לסיום עם "Lazy" שנפתח לצלילי קלידים ניסיוניים, עובר דרך אלתורים בלוזיים והופך לחגיגת רוקנרול מלאת שמחה. לורד ובלקמור מחליפים ביניהם סולואים מזהירים, כל אחד דוחף את השני לגבהים חדשים. התקשורת ביניהם טלפתית כמעט, מלאה בהומור, חשמל, אש ושליטה מוחלטת בכל תו וצליל.
הכול מגיע לשיא ב- "Space Truckin’", שמתרחב למסע בן עשרים דקות של ריפים, התפרצויות של אלתור ורעיונות מוזיקליים שהופכים לג'אם סשן חי. הלהקה מפרקת את השיר ומרכיבה אותו מחדש. זו חוויה שפורצת את גבול הדמיון ומגדירה כיצד יכולה "הופעת רוק חיה" להישמע.
האלבום "Made in Japan" נחשב לאחד מאלבומי ההופעה הגדולים ביותר שנוצרו אי פעם. הוא "תצוגת תכלית" מושלמת של הכוח, האנרגיות והעוצמה שנוצרים במהלך "הופעה חיה". הוא מציג להקה בשיאה, עם כימיה מוזיקלית ברמה הגבוהה ביותר, להקה שמנגנת בספונטניות ומיומנות ללא גבולות וללא חשש מנטילת סיכונים. אלבום שהוא בית ספר לכל מוזיקאי שרוצה להבין כיצד להעביר שירים מגרסת האולפן אל הבמה. אלבום שתופס את "Deep Purple" בשיאה, ברגע שבו הם הפכו את הבמה לזירת המשחקים שלהם והמוזיקה שלהם נולדה מחדש.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל