Peter Murphy - Deep

כתב: Moti Kupfer

תאריך הוצאה - 19.12.1989

היו לו עיניים חודרות ומבט שמצמית אותך ישר למקומך, אם הוא היה רוצה להפנט הוא לא היה צריך לעשות הרבה, וכשהוא התחיל לשיר בקולו הרועם והאפל היית חייב להקשיב כי זאת בעצם טיבה של אהבה מוזרה "A strange kind of love A strange kind of feeling" כך שר לו נסיך הרוק האפל פיטר מרפי שאלבומו השלישי "Deep" יצא ביום 19.12.1989.

פיטר ג'ון מרפי נולד ביולי 1957 בנורת'המפטון למשפחת פועלים ברוכת ילדים (הוא הילד השביעי), משפחה שנתנה לילדיה חינוך קתולי קפדני, אך אם זאת הוא מתאר את ילדותו כמאושרת.

בתור ילד מופנם, הוא מצא עניין ראשוני במוזיקה דרך אימו שהיתה מזמזמת שירים לעיתים קרובות, דבר שאני כל כך מזדהה איתו, אפילו כמבוגר זה קורה פה ושם.

בבית הספר הוא היה חבר טוב של Daniel Ash איתו יקים בהמשך את הרכב הרוק הגותי "Bauhaus". מרפי מתאר את אש כחצי השני שלו, האיש שהכי מבין אותו, שניהם נמשכו לתנועת הגלאם רוק ולאומנים כמו "טי רקס" ו- David Bowie, אך כש- מרפי היה בן 16 נפרדו דרכיהם, כאשר Ash הלך ללמוד אומנות, ומרפי, בשל המצב הכספי הלא מזהיר בבית הוריו, הלך לעבוד בבית דפוס מקומי, כדי לעזור בכלכלת הבית.

למרות עבודתו בבית הדפוס והעובדה שסירב לפנית דניאל אש להקים להקה, מרפי שומר על אהבתו למוזיקה, והולך לצפות בהופעות של David Bowie, Marc Bolan, ו- Iggy Pop. בינתיים, להקתו האחרונה של דניאל אש "Jackplug and the Sockets" התפרקה, ואש, שהיה נחוש להקים להקה נוספת, פנה שוב לפיטר מרפי שהפעם הסכים לנסות. הם נכנסו לחדר במכללה להכשרת מורים בנורתהמפטון, אש חיבר מיקרופון אליו הוא הוסיף הרבה אקו, ונתן למרפי לשיר קטעים מעיתון שהיה בידו, כאן החלה דרכה של להקת "באוהאוס", ובעצם גם הקריירה המוזיקלית של פיטר מרפי.

מרפי בנה דרך "באוהאוס" את תדמית נסיך הרוק הגותי, כאשר הלהקה מוציאה ארבעה אלבומים במשך חמש שנים עד שהתפרקה בשנת 1983.

בהמשך יצר מרפי פרוייקט בשם "Dali's Car" יחד עם Mick Karn מלהקת "Japan". הם יצרו יחדיו אלבום אחד בשם "The Waking Hour" שיצא בשנת 1984, אך חילוקי דעות ביניהם גרמו לפרוייקט הזה להיגמר. קארן סיכם זאת היטב כשאמר "לכל אחד מאיתנו היתה דרך שונה לבנות מוזיקה".

בנקודה הזאת הבין מרפי שיש לו רצונות משלו והוא יודע מה הוא רוצה. הוא הרגיש שהוא מוכן לקריירת סולו, אך בכל זאת רצה רשת ביטחון, אותה הוא מצא בדמותו של המוזיקאי Howard Hughes אקס להקת "The Associates".

מרפי הוציא את שני אלבומי הסולו הראשונים שלו בשנים 1986, 1988, כאשר באלבום השני "Love Hysteria" הצטרפו טרל בריאנט בתופים, פול סטאת'ם בקלידים, אדי בראנץ' ופיטר בונאס בגיטרה, הרביעיה הזאת תלווה אותו גם לאלבום הבא שלו "Deep" הפעם כלהקת הליווי שלו בשם "The Hundred Men".

ב- "Deep" מרפי צובע את שערו בבלונד פלטינה וגולש לכיוון סאונד האלט-רוק שהיה רגיל לנגן יחד עם להקת "באוהאוס" בתחילת האייטיז.

המילים של מרפי באלבום הרבה פעמים ערטילאיות, ולא תמיד ברור על מה הוא מדבר, חלק מהמסתורין שהוא תמיד יוצר סביב דמותו. מצד האחד האלבום הוא מיקס בין בלדות נוגות עם טאץ' גותי כמו "A strange Kind of Love" המצמרר שיצא כסינגל השלישי מהאלבום ו- "Cuts You Up" שהפך ללהיט בשנת 1990 ונכנס למצעד Billboard Hot 100, ומצד שני אפשר לשמוע גם שירי פופ שכמעט גובלים במקצבי דאנס כמו ברצועה השניה "Shy" ובמיוחד בקטע הנועל את האלבום "Roll Call" שמתחיל עם תופים אלקטרוניים סטייל "טכנוטרוניק" ו"בלאק בוקס", הרכבים שהיו במיינסטרים באותה תקופה.

במרכז האלבום, הבלדה המרגשת "Marlene Dietrich's Favourite Poem" שמתאר את מרלן דיטריך בדמדומי חייה בווידוי, ובקשת סליחה. שיר נפלא שבו מלווים את מרפי גיטרה אקוסטית, נבל עדין, וסינתיסייזרים שנותנים תחושה נעימה של צמרמורת ממש כמו ב- "A strange Kind of Love".

להאזנה: Spotify, Apple Music

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר!!