Phil Campbell and the Bastard Sons - We're the Bastards

ב- 13 לנובמבר 2020 הוציאו "Phil Campbell and the Bastard Sons" את אלבום האולפן השני שלהם "We're the Bastards", דרך חברת התקליטים Nuclear Blast.

זוכרים כמה כיף היה כשאבא לקח אתכם לעבודה ?

אז הילדים של הגיטריסט Phil Campbell בטוח הרגישו ככה כששחררו את אלבום האולפן השני של ההרכב המשותף והמשפחתי שלהם - "We're the Bastards", שנשמע ממש טוב.

למי שלא מכיר (ואם אתם עוקבים אחרי הדף והאתר שלנו אתם בטוח מכירים), Phil Campbell היה הגיטריסט של "Motörhead" בין השנים 1984 ועד 2015.

אחרי מותו של Lemmy Kilmister ופירוקה של "Motörhead", פיל מצא את עצמו מחוסר עבודה. בשנת 2016 הוא נכנס לאולפן עם נגן כלי ההקשה Chris Fehn, מי שידוע כמספר 3 בלהקת "Slipknot" בכדי לרקוח אלבום סולו. האלבום הזה, "Old Lions Still Roar", יצא אומנם רק בשנת 2019 וכלל שיתופי פעולה עם Alice Cooper, Rob Halford, Dee Snider ועוד, אבל הדבר המעניין יותר התרחש דווקא בזמן העבודה על אותו אלבום סולו. זה התחיל מבילוי זמן של פיל איכות עם שלושת ילדיו והפך במהרה לפרויקט רציני שהוביל להרכב "Phil Campbell and the Bastard Sons".

פיל גייס את בניו: Todd בגיטרה, Dane בתופים ו- Tyla בבס. הם צירפו את Neil Starr, הסולן וגיטריסט הקצב של הלהקה הוולשית "Attack! Attack!" והתחילו לעבוד על חומר מקורי.

(Photo: Ultimate Classic Rock)

בשנת 2016 שחררה הלהקה את ה- EP הראשון שלה שנקרא על שם הלהקה Phil Campbell and the Bastard" Sons" והחלה לחמם להקות כמו "Guns N' Roses", "Hawkwind", "Saxon", ו- "Airbourne". ההרכב צבר תאוצה ומה שהתחיל כפרוייקט צדדי שנועד להעביר את הזמן הפך להיות למשהו רציני וקבוע כשהלהקה משחררת בינואר 2018 את אלבום הבכורה שלה "The Age Of Absurdity".

עם תחילת משבר הקורונה ולאור העובדה שהלהקה לא יכלה להופיע, הלהקה התכנסה באולפן הפרטי של הגיטריסט Todd Campbell בוויילס. השירים נכתבו כבר בינואר-פברואר 2020, והאלבום עצמו הוקלט באפריל 2020, בנסיבות הסגר: בכל רגע נתון שהו באולפן רק שניים מחברי הלהקה, כל אחד בחדר נפרד. את האלבום הפיק, הקליט ואפיין Todd Campbell בעצמו, ואת המיקס והמאסטרינג ביצע Søren Andersen (Glenn Hughes, The Dead Daisies). הפעם כתיבת השירים חולקה באופן שווה יותר בין חברי הלהקה, מה שהוליד שילוב של השפעות עכשוויות ורעננות שהביאו הבנים, עם ההארד רוק הקלאסי שהביא המבוגר האחראי. פיל מצידו הבטיח בראיון ל- Apple Music: "13 tracks and no filler, guaranteed".

שיר הנושא "We're the Bastards" פותח את האלבום בעוצמה ונותן את הטון להמשך האלבום. "Son Of A Gun" שמובל על-ידי הבס האכזרי של בנו של פיל, Tyla, אפילו מגביר את העוצמה ומראה שלהרכב הזה יש הרבה מה לתת. ויש כאן קצת השפעות מזפלין ב- "Desert Song", רוק דרומי עם "Born To Roam", פאנק מלוכלך וקצר בשיר "Destroyed" שמארח את Harley Flanagan מ- "Cro-Mags" בקולות רקע ואפילו בלדה נחמדה "Waves" שמסיימת את האלבום. האלבום הגיע למקום ה- 40 במצעד האלבומים הבריטי, למקום ה- 37 בגרמניה ולמקום ה- 34 בשוויץ.

אחד השיאים באלבום הוא "Destroyed", עם Harley Flanagan מה-"Cro-Mags" בשירת רקע - שיר שהיה יכול להשתלב בקלות באלבום קלאסי של "Motörhead" כמו "1916". לצד הכבדות הישירה של "Animals" ו-"Keep Your Jacket On", האלבום יודע גם לעצור: את האלבום חותמת "Waves", בלדה מרגשת ולא צפויה שמראה צד אחר של ההרכב.

היה קל לצפות מגיטריסט לשעבר של "Motörhead" לשחזר את הסאונד המוכר, אבל "We're the Bastards" הוא הרבה יותר מחזרה על תהילת העבר. 13 הרצועות כאן הן הארד רוק כנה וישיר, שנשמע כאילו נכתבו במיוחד לבמה - מעריצי "Motörhead" ימצאו כאן בית, אבל האלבום עומד בזכות עצמו.

להאזנה: Spotify, Apple Music

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר