Queen - Made in Heaven
ב- 6 בנובמבר 1995 יצא "Made in Heaven", אלבום האולפן החמישה עשר והאחרון של להקת "Queen".
בראשית שנת 1991, מיד לאחר השלמת האלבום "Innuendo", ידעו ארבעת חברי להקת "Queen" כי שעון החול של Freddie Mercury הולך ואוזל. מרקורי, שנאבק במחלת האיידס הרחק מעיני התקשורת העולמית, מצא מפלט אחרון של שקט ושלווה בעיירה הציורית מונטרה שבשווייץ, על שפת אגם ז'נבה, שם רכשה הלהקה עוד בסוף שנות השבעים את אולפני Mountain Studios המיתולוגיים. במקום להיכנע לדעיכה הפיזית ולהסתגר בביתו, קיבל מרקורי החלטה מעוררת השתהות שהגדירה את דמותו כאמן עד נשימתו האחרונה. הוא ביקש מחבריו ללהקה, הגיטריסט Brian May, המתופף Roger Taylor והבסיסט John Deacon, יחד עם המפיק המסור ושותפם הוותיק David Richards, לכתוב עבורו כמה שיותר שורות, מנגינות וסקיצות, מתוך מטרה להקליט כל תו וכל הברה שגופו הכואב עוד מסוגל להפיק, ולהותיר אחריו חומר גלם שישלים הלהקה לאחר מותו.
הסשנים שהתקיימו באולפן במונטרה בין ינואר למאי 1991 היו מהרגעים הטעונים, האינטימיים והמופלאים ביותר בתולדות הרוק העולמי. מרקורי, שכבר התקשה לעמוד על רגליו לאורך זמן, היה מגיע לחדר הבקרה של האולפן, נשען על מקל הליכה, שותה כוסית קטנה של וודקה כדי לחמם את מיתרי הקול, ונצמד אל המיקרופון. להפתעת חבריו, דווקא ברגעים שבהם גופו בגד בו לחלוטין, קולו הגיע לעומקים רגשיים, לצלילות קריסטלית ולעוצמה אופראית שלא נשמעו כמותם מעולם. כדי לנצל כל דקה של אנרגיה, הקליטו חברי הלהקה את הנגינה סביבו במהירות שיא ולעיתים באלתור חי בחדר הבקרה, מבלי להשתמש בתא שירה מבודד. במאי 1991 הקליט מרקורי את תפקידי השירה האחרונים בחייו, שב ללונדון, וב-24 בנובמבר 1991 הלך לעולמו בגיל ארבעים וחמש והותיר את עולם המוזיקה שבור לב.
לאחר מותו של מרקורי ומופע המחווה ההיסטורי באצטדיון וומבלי באפריל 1992, שקעו שלושת החברים הנותרים באבל כבד שהרחיק אותם מהקלטות משותפות במשך קרוב לשנתיים. בריאן מיי יצא לסיבוב הופעות לקידום אלבום הסולו שלו "Back to the Light", ורוג'ר טיילור עבד על אלבום הסולו שלו "Happiness?". רק בסתיו 1993 שבו מיי, טיילור ודיקון אל אולפני Mountain Studios במונטרה כדי לפתוח את כספת ההקלטות שהותיר אחריו חברם. לצד שלוש הסקיצות המקוריות שמרקורי הספיק להקליט באביב 1991, הם אספו הקלטות שירה מתוך אלבום הסולו שלו "Mr. Bad Guy" משנת 1985, קטעים גנוזים מתקופות האלבומים "The Works", "A Kind of Magic" ו-"The Miracle", ושירים מההרכב הצדדי של טיילור "The Cross". במשך קרוב לשנתיים עמלו השלושה יחד עם המפיק דייוויד ריצ'רדס והמהנדסים Justin Shirley-Smith ו-Joshua J. Macrae על פירוק ערוצי השירה המקוריים והרכבת מעטפת מוזיקלית חדשה, עשירה ומפוארת סביב קולו של מרקורי, כאילו ארבעתם מנגנים יחד באותו החדר בפעם האחרונה.
האלבום נפתח ביצירה המרהיבה והמרגשת "It's a Beautiful Day", המבוססת על אלתור חופשי וספונטני על פסנתר שהקליט מרקורי באולפני Musicland במינכן עוד בשנת 1980, לפני הקלטות האלבום "The Game". ג'ון דיקון ובריאן מיי לקחו את הפתיחה הקצרה והאינטימית שבה מרקורי שר על תחושת חופש ותקווה, וחיברו אליה קטע סימפוני קלאסי ומרומם שכתב מרקורי, עד שהשיר מתפרץ באופטימיות סוחפת שקובעת את הטון של האלבום כולו, לא כטקס אשכבה קודר אלא כחגיגה מפוארת של החיים.
מיד לאחריו מגיע שיר הנושא "Made in Heaven", שנלקח במקור מאלבום הסולו של מרקורי "Mr. Bad Guy". בעוד הגרסה המקורית משנת 1985 נשענה על סינתיסייזרים והפקה פופית של אמצע שנות השמונים, כאן מוחקים מיי, טיילור ודיקון את הליווי הישן ובונים סביב שירתו התיאטרלית והגורלית של מרקורי קיר סאונד אדיר של רוק אצטדיונים קלאסי. גיטרת ה-Red Special המייללת של מיי, התופים הכבדים של טיילור והבס הדוהר של דיקון מעניקים למילים על גורל שנכתב בשמיים משמעות מצמררת וחדשה לחלוטין.
הרצועה השלישית, "Let Me Live", חושפת את אחד הסיפורים המרתקים בתולדות הלהקה. השיר החל את דרכו בשנת 1983 במהלך סשנים לאלבום "The Works" בלוס אנג'לס כג'אם משותף עם הזמר Rod Stewart והגיטריסט Jeff Beck, אך נגנז אז. בגרסת שנת 1995 הפכו אותו חברי "Queen" להמנון גוספל-רוק מרגש ורב עוצמה, שבו חולקים מרקורי, טיילור ומיי את תפקידי השירה המובילים בזה אחר זה, כמו שיחה רוחנית אחרונה בין שלושת הקולות שעיצבו את הצליל הווקאלי של הלהקה במשך יותר משני עשורים, בליווי מקהלת גוספל סוחפת שכוללת את הזמרות Rebecca Leigh-White, Gary Martin, Catherine Porter ו-Miriam Stockley.
אך השיא הרגשי המטלטל ביותר של האלבום נמצא ברצועה הרביעית, "Mother Love", השיר האחרון בהחלט שמרקורי הקליט בחייו. השיר נכתב במשותף על ידי מיי ומרקורי במאי 1991, מתוך ידיעה ברורה של שניהם שזוהי שירת הברבור של הסולן. מרקורי הקליט את הבתים של השיר שורה אחר שורה, ובפזמון האחרון הפיק מגרונו המותש תו גבוה, אדיר ומצמרר שמעמיד את השערות בכל האזנה מחדש. לאחר שסיים לשיר את הבית הלפני אחרון, אמר מרקורי למיי כי הוא עייף מכדי להמשיך וינוח מעט לפני שיחזור להשלים את הבית האחרון, אך הוא מעולם לא שב עוד לאולפן. מתוך שברון לב עמוק ניגש בריאן מיי אל המיקרופון ושר בעצמו את הבית האחרון של השיר בקול רועד ושקט, כמעין העברת לפיד כואבת מאח לאח. בסיום השיר שזרו חברי הלהקה קולאז' סאונד סוריאליסטי המריץ לאחור את ציר הזמן של חייו של מרקורי, מקריאות הקהל המפורסמות שלו בהופעה באצטדיון וומבלי בשנת 1986, דרך שברי הקלטות מ-"One Vision" ומאלבומי שנות השבעים, קטע מוקדם שביצע מרקורי הצעיר בשנת 1972 בשיר "Goin' Back" תחת שם הבמה Larry Lurex, ועד לקול בכיו של תינוק שחותם את מעגל החיים.
אחרי הרגע המצמרר הזה מעניק השיר של ג'ון דיקון, "My Life Has Been Saved", רגע של חסד, חום ונחמה. השיר, שהוקלט במקור בשנת 1989 כבי-סייד לסינגל "Scandal" מתוך האלבום "The Miracle", קיבל כאן עיבוד מחודש, עשיר ומלודי עם גיטרות אקוסטיות וחשמליות מלטפות, כששירתו של מרקורי נשמעת קרובה, אנושית ומלאת הכרת תודה.
האנרגיה מתפרצת במלוא הכוח ברצועה השישית, "I Was Born to Love You", שגם היא נולדה במקור כשיר דיסקו-פופ קצבי באלבום הסולו של מרקורי משנת 1985. חברי "Queen" הפשיטו את השיר מסינתיסייזרי הדאנס הישנים והפכו אותו לפצצת הארד-רוק מסחררת וחסרת מעצורים, שבה סולו הגיטרה הווירטואוזי של מיי והתיפוף הרועם של טיילור מזניקים את קולו העצום של מרקורי אל החזית. כדי להעניק לשיר תחושה של להקה חיה ובועטת באולפן, שילבו השלושה בסיום השיר דגימות קוליות מאולתרות של מרקורי מתוך השיר "A Kind of Magic" ומתוך "Living on My Own", מה שהפך את הרצועה לאחד מלהיטי הרדיו הגדולים של האלבום.
מרכז הכובד בחלקו השני של האלבום נשען על שני המנונים אדירים, "Heaven for Everyone" ו-"Too Much Love Will Kill You". את "Heaven for Everyone" כתב רוג'ר טיילור עוד בשנת 1987 עבור להקתו "The Cross", כשמרקורי התארח אז בהקלטה המקורית בתפקיד השירה המוביל. עבור "Made in Heaven" הקליטו מיי, דיקון וטיילור ליווי מוזיקלי חדש לחלוטין, רחב יריעה ואטמוספרי, שהזניק את השיר כסינגל המוביל של האלבום הישר אל המקום השני במצעד הבריטי. מיד אחריו מגיעה הבלדה המופתית "Too Much Love Will Kill You", שכתב בריאן מיי בשנת 1988 יחד עם Frank Musker ו-Elizabeth Lamers בתקופה של משבר אישי וגירושים כואבים. השיר הוקלט במקור על ידי מרקורי והלהקה עבור האלבום "The Miracle", אך נגנז אז בשל סוגיות משפטיות של זכויות הוצאה לאור. אף שמיי ביצע את השיר בעצמו במופע המחווה למרקורי ובאלבום הסולו שלו, חשיפת גרסת האולפן המקורית עם שירתו הפצועה, העמוקה והבלתי נשכחת של מרקורי העניקה לשיר ממד נבואי מצמרר וזיכתה את כותביו בפרס Ivor Novello היוקרתי.
שלוש הרצועות החותמות את החלק הרשמי של האלבום מציגות את הצד הפיוטי והניסיוני של הסשנים במונטרה. ב-"You Don't Fool Me" יצר המפיק דייוויד ריצ'רדס מעשה קסמים אולפני של ממש, כאשר אסף שברי משפטים, לחישות והרמוניות שהקליט מרקורי בחודשים האחרונים לחייו, ותפר אותם מעל גרוב Fאנקי, חושני ומהפנט שהוביל ג'ון דיקון, שעליו הניח בריאן מיי את אחד מסולואי הגיטרה המבריקים והמלודיים ביותר שלו בשנות התשעים. אחריו מגיעה גלויית הפרידה השלווה והפסטורלית "A Winter's Tale", השיר האחרון שמרקורי כתב והלחין לבדו במלואו. מרקורי כתב את השיר בעודו מביט מבעד לחלון ביתו במונטרה אל השחפים, הברבורים ופסגות ההרים המושלגות המשתקפות במי אגם ז'נבה, והקליט את השירה בטייק אחד מושלם, חלומי ופסיכדלי. החלק השירִי הרשמי של האלבום נחתם בגרסת ה-Reprise הקצבית והמתפרצת של "It's a Beautiful Day", שבה שילב טיילור ציטוט מתוך השיר הקלאסי של הלהקה "Seven Seas of Rhye", לפני שהמוזיקה דועכת בצלילי גונג. במהדורת התקליטור והסטרימינג הוסיפו חברי הלהקה והמפיק ריצ'רדס קטע אמביינט אינסטרומנטלי ניסיוני וחבוי בן עשרים ושתיים דקות וחצי בשם "Untitled", המוכר בקרב המעריצים גם בשם "Track 13", מסע קוסמי ומרחף המתאר במוזיקה את עליית נשמתו של מרקורי אל השמיים.
עטיפת האלבום האייקונית, שעוצבה על ידי המעצב הוותיק של הלהקה Richard Gray, מנציחה את הקשר הנצחי של מרקורי אל מונטרה. בחזית העטיפה, שנצבעה בגווני כחול וטורקיז של שעת בין ערביים שלווה על אגם ז'נבה, ניצב בגבו אל הצופה פסל הברונזה של מרקורי שפיסלה האמנית הצ'כית Irena Sedlecká, כשאגרופו מונף אל השמיים בתנוחת הניצחון המפורסמת שלו ומבטו נשוא אל המים השקטים, בעוד שלושת חברי הלהקה הנותרים מצולמים בצידה האחורי של העטיפה מביטים אל אותו אופק עצמו.
עם צאתו ב-6 בנובמבר 1995 תחת הלייבל Parlophone בבריטניה ו-Hollywood Records בצפון אמריקה, הפך "Made in Heaven" לתופעה עולמית חסרת תקדים. האלבום זינק הישר אל המקום הראשון במצעד הבריטי ובמצעדי עשרות מדינות נוספות, הגיע למעמד של חמישה אלבומי פלטינה בבריטניה לבדה ומכר למעלה מעשרים מיליון עותקים ברחבי העולם, מה שהפך אותו לאלבום האולפן הנמכר ביותר בתולדות "Queen". עבור הבסיסט John Deacon, שחווה את אובדנו של מרקורי באופן הקשה ביותר וטען תמיד כי אין תחליף לסולן המנוח, סימן האלבום את סוף הדרך המקצועית לפני פרישתו מעולם המוזיקה בשנת 1997. במבחן הזמן ניצב "Made in Heaven" לא רק כאפילוג המפואר של אחת מלהקות הרוק הגדולות בהיסטוריה, אלא כעדות נצחית לכוחה של מוזיקה לנצח את המוות ולהפוך כאב אנושי בלתי נתפס ליצירת אמנות שמימית.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות