top of page

Queen - Queen II

ב- 8 למרץ 1974 שחררה "Queen" את אלבומה השני, "Queen II".


זה כנראה האלבום הכי פחות "נוצץ" מאלבומי הלהקה בתקופת תור הזהב שלה. לא תמצאו בו כמעט "להיטים" וגם לא ממש שירים קליטים, אך למרות זאת האלבום הזה הפך לאלבום קאלט, במיוחד בקרב מעריציה האדוקים של הלהקה.


קווין מגיעה לאלבום הזה לאחר הפקת לקחים מאופן הקלטת אלבומה הראשון שיצא ביולי 1973. הלהקה לא היתה מרוצה מהתוצאה הסופית של אותו אלבום והרגישה שהייתה יכולה להגיע לתוצאות טובות יותר לו ניתן לה זמן אולפן רב יותר כדי להפיק את האלבום בצורה מיטבית. עוד על האלבום הראשון של הלהקה, לחצו כאן.


לאחר שהלהקה סיימה את הקלטות האלבום הראשון בחודש מרץ 1973, היא נטלה פסק זמן קצר וחזרה לאולפן באוגוסט 1973 בכדי להקליט את אלבומה השני נושא סיקורנו. להבדיל מאלבום הבכורה, הפעם התאפשר ללהקה להשתמש באולפן בשעות הגיוניות ונוחות, והם בהחלט ניצלו זאת במטרה להבדיל את עצמם מיתר להקות הגלאם רוק של אותה תקופה. בכדי לממש את חזונם להתבלט על פני להקות כמו "Roxy Music", "Slade" ו- "Sweet", עמלו חברי קווין על הפקה גרנדיוזית הכוללת שכבות על שכבות של סאונד, הקלטה חוזרת של כלי נגינה ברבדים רבים ושכפול ההרמוניות הווקאליות. חברי הלהקה לא הסתפקו בכך, הם הביאו לאלבום הזה רעיונות חריגים, חומרים מגוונים וקומפוזיציות מורכבות. כחלק מהצעדים שנקטה הלהקה בניסיון להתבלט, היה ניסיון להביא לתפקיד המפיק את לא אחר מאשר David Bowie, אך הוא היה עסוק בהקלטות לאלבום "Pin Ups" ולכתיבת החומרים לאלבום "Diamond Dogs" ולכן הדבר לא יצא לפועל.


למרות שהאלבום הזה אינו מוגדר כאלבום קונספט, יש בו רעיון שמקשר חלק מהשירים בו. האלבום מחולק לשני חלקים. צד א' של הויניל נקרא "הצד הלבן" ובבסיסו נמצאת "המלכה הלבנה" שמוזכרת בשיר "White Queen (As It Began)", בעוד הצד השני של הויניל נקרא "הצד השחור" עליו שולטת "המלכה השחורה" עליה מסופר בשיר "The March of the Black Queen".


אך ההפרדה הברורה בין שחור ולבן שהושאלה ממשחק השחמט לא מסתיימת בכך. "הצד הלבן" כולל שירים בעלי מורכבות מוזיקלית פשוטה יחסית שנכתבו כולם על-ידי הגיטריסט Brian May, למעט השיר "The Loser in the End" אשר נכתב על-ידי המתופף Roger Taylor. לעומת זאת, "הצד השחור" כולל שירים בעלי מורכבות מוזיקלית גדולה יותר ומילים עמוקות יותר שעוסקות בין היתר בסיפורי אגדות ופנטזיה. כל שירי הצד הזה נכתבו על-ידי Freddie Mercury.


האלבום נפתח עם האינטרו "Procession" – "תהלוכה" קטע אינסטרומנטאלי קצר בן קצת יותר מדקה של Brian May, בו צלילי הגיטרה שהוקלטה בשלל שכבות וצבעים מבשרים את בואה של "תזמורת המצעדים" כפי שמסגיר שמו של הקטע. האינטרו הפרוגרסיבי הזה מתחבר אל "Father to Son" – קטע הארד רוק קלאסי הכולל השפעות ברורות של "The Who" ו"לד זפלין", תוך שילוב עם הפסנתר הפסטורלי של Freddie Mercury.


הרצועה השלישית "White Queen (As It Began)" מהווה את שיאו של "הצד הלבן". זה אחד מהשירים היפים והמרגשים של מיי אותו הוא כתב עוד בשנת 1968. בשיר הזה כבר ניתן לשמוע היטב את עבודת ההכפלות הווקאליות של קולות חברי הלהקה שמשתלבות לכדי מקהלה אופראיות הטכניקה האורה רק תלך ותשתכלל באלבומיה הבאים של הלהקה ותגיע לשלמות ביצירה Bohemian Rhapsody. מעניין לציין שצליל הסיטאר ההודי של Brian May מיוצרים על-ידי גיטרה. השיר עם הווייב של ימי הביניים מספר על הרפתקה בחיפוש אחרי המלכה הלבנה כאשר המסע מסתיים כשם שהתחיל כפי שמרמזת כותרת המשנה של השיר - "As It Began".


הקטע הרביעי "Some Day One Day" מושר על-ידי Brian May, אשר זו לו הפעם הראשונה בה הוא נוטל את המיקרופון באלבום של קווין. מיי מתגלה כזמר לא רע בכלל בעל קול מלטף שמשתלב היטב עם הבלדה האמורה. אפקט הריחוף, אפקט הגיטרה ובמיוחד התיפוף המתגלגל, מזכירים לנו קצת את הפסיכדליה של "Tomorrow Never Knows" של "הביטלס".


הקטע החותם את "הצד הלבן" "The Loser in the End", הינו כאמור קטע של Roger Taylor שגם שר אותו. הווייב של השיר הזה מזכיר לנו את "T-Rex" להקת גלאם נוספת שפעלה באותו עשור. השיר מדבר על הבן הסורר שקיבל הכל מאמא שלו אך בבגרותו יוצא "אפס" ועוזב אותה ללא שום היסוס.


צידו השחור של האלבום הינו כאמור הצד המורכב והפרוגרסיבי יותר. הוא נפתח עם "Ogre Battle" אחד הקטעים הכבדים באלבום, אשר קטע הפתיחה שלו מדגים את הגאונות ההפקתית של הלהקה. הקטע ההתחלתי של השיר הוא למעשה קטע הסיום של השיר כשהוא מנוגן לאחור, כולל הגונג. בהמשך, הקטע מתחבר עם ההקלטה הרגילה של השיר. זה אחד השירים הבודדים שמרקורי כתב ומנגן על גיטרה. הוא מתחיל ומסתיים עם גונג עצום שהובא לאולפן וכולל תופים רועמים וגיטרות הבי מטאל שמתארים באופן מדהים את הקרב המתחולל בשיר, כולל הצווחות של הטרולים. מעניין לציין שהזמר Paul Di'Anno שהיה חבר בלהקת "Iron Maiden" הגדיר את השיר הזה "שיר הת'ראש מטאל הראשון ששמעתי בחיי".


הרצועה השניה בצד השחור- "The Fairy Feller's Master-Stroke" הושפעה מציור בעל אותו שם של הצייר המטורף Richard Dadd. הציור שהוצג ב- "Tate Gallery" בלונדון הקסים את מרקורי והוא החליט לקחת את כל הדמויות אותם הזכיר הצייר בכתביו השונים וליצור מהם שיר. מרקורי מנגן כאן על צ'מבולו וזהו ללא ספק אחד מהקטעים המורכבים שכתב בכל הרפרטואר שלו.


הקטע "Nevermore" הוא קטע קצר שנועד לקשר בין שתי היצירות שלפניו ואחריו. הוא מתחבר עם הפסנתר שמסיים את הרצועה הקודמת ויוצר כאן מעין מחרוזת של שלושה קטעים. Freddie Mercury כתב כאן על הרגשות שלאחר שברון לב. כל הקולות בשיר מבוצעים על-ידי מרקורי.


הקטע הבא הוא ללא ספק השיא של האלבום וגם אחד השיאים היצירתיים של הלהקה - "The March of The Black Queen". מפגן מורכב ופרוגרסיבי שמשלב בין רוק ואופרה בצורה מדהימה ומושלמת. מדובר כאן ביצירה שהיא כנראה המבוא למה שיגיע בהמשך עם Bohemian Rhapsody. גם בקטע זה ניתן להבחין בגאונות של הלהקה כאשר במהלכו מנגנת הלהקה בשני משקלים שונים בצורה סימולטנית. האחד של 8/8 והשני של 12/8. כמו-כן, מנעד הקולות של חברי הלהקה מכסה כאן שתיים וחצי אוקטבות.


הרצועה "Funny How Love Is" נכתבה באולפן והיא כוללת את טכניקת ההפקה של Phil Spector משופעת השכבות והרבדים- "Wall of Sound". השיר הזה מעולם לא נוגן בהופעות של קווין, בין היתר בשל הקושי לשחזר אותו בהופעה.


הקטע החותם את האלבום - "Seven Seas of Rhye" הוא גם הלהיט הראשון של הלהקה. זו גרסה מלאה לקטע האינסטרומנטלי שחותם את אלבום הבכורה של הלהקה, אשר יועד מראש להפוך לסינגל המוביל מהאלבום.


ההקלטות לאלבום הסתיימו באוגוסט 1973 אך הוא שוחרר רק במרץ שנה אחר כל בעקבות שגיאה בהדפסה של עטיפת האלבום. עם יציאתו קיבל האלבום ביקורות מעורבות והוא גם לא זכה להצלחה מסחרית גדולה בעת הוצאתו. יחד עם זאת, עם השנים הפך האלבום ליצירת קאלט מוערכת שזכתה לאהדה רבה מצד הקהל והמבקרים.


וכמה מילים על עטיפת האלבום האייקונית. מרקורי הושפע כאן מצילום מפורסם של השחקנית מרלין דיטריך, הן במיקום הידיים והן במבט ובאור הזרקור הלבן שמגיע מלמטה. עטיפת האלבום הפכה לאחת מהתמונות המזוהות ביותר עם הלהקה, והיא תצוץ בין היתר בהמשך בקליפ לשיר Bohemian Rhapsody.


להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music.


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page