R.E.M. - Fables of the Reconstruction

כתב: Moti Kupfer

תאריך הוצאה - 10.06.1985

"כשממקסים אלבום, באופן מסורתי הזמר רוצה שהקול שלו יהיה חזק יותר, והגיטריסט אומר 'תגביר את הגיטרה', והבסיסט אומר 'אתה לא יכול להפוך את חלקי הבס לחזקים יותר?'. עם R.E.M. כולם רצו שאנמיך אותם".

בכמה משפטים סיכם המפיק ג'ו בויד את סוד הקסם של חברי "R.E.M.", מייקל סטייפ, מייק מילס, פיטר באק וביל ברי, שאלבום האולפן השלישי שלהם "Fables of the Reconstruction" יצא ב-10 ביוני 1985.

בויד, שעבד בעבר עם ניק דרייק, פיירפורט קונבנשן וריצ'רד ולינדה תומפסון, לא היה האופציה הראשונה של החברים מאת'נס, ג'ורג'יה. ואן דייק פארקס, יו פדהאם, אליוט מייזר ואלביס קוסטלו נשקלו, כאשר פארקס היה האפשרות החביבה על סטייפ, אך לבסוף נבחר בויד.

בשונה משני האלבומים הראשונים שהוקלטו בצפון קרוליינה, הלהקה טסה לאנגליה כדי להקליט את האלבום באולפני ליווינגסטון בווד גרין, לונדון. התנאים היו פחות מאידיאליים, שכן ללהקה הייתה נסיעה ארוכה ממקום מגוריהם במייפייר אל האולפן, ולונדון הייתה בסוף חורף קשה. פיטר באק נזכר: "ירד גשם בכל יום שלא ירד בו שלג".

מוסר העבודה של בויד גרם למתחים עם הלהקה, שכן תשומת הלב המדויקת שלו לפרטים עמדה בניגוד לגישה הספונטנית יותר שנקטה הלהקה בשני האלבומים הקודמים. דון דיקסון ומיץ' איסטר עבדו במהירות ועודדו את הלהקה להתנסות. לעומת זאת, בויד בילה שעות רבות במיקס מחדש של שירים, שלדעת הלהקה הסירו חלק מהאנרגיה והספונטניות של ההקלטה.

תדמיינו בית עם עליית גג. אתם מורידים את הסולם הסדוק מהתקרה ועולים בו לבדכם אל עליית הגג החשוכה. שם אתם מוצאים שמיכות בלויות, כיסאות נדנדה, שידות ישנות וצעצועים מילדות שחלפה. עליית הגג גבוהה מספיק מהקרקע כדי שלא תצטרכו לזחול, אבל נמוכה מעט, כך שתאלצו ללכת בתנוחה קצת כפופה. אתם מדליקים נר ויושבים בשקט.

זו התחושה שהמאזין מגלה כשהוא מקשיב לאלבום "Fables of the Reconstruction" של "R.E.M.". אלבום אפל יותר, אך לאו דווקא בטון. הוא נשמע כאילו השירים הוקלטו כמעט בחושך, לאורו של נר קטן אחד.

יש רגעים קלילים יותר באלבום, אבל הם באים וחולפים מהר, כמו הפנסים שחולפים על פנינו במהירות בכרמלית. דברים יכולים להשתבש בחושך, ולאלבום יש פגמים. עם זאת, גם יופי וגם תשוקה ניתן למצוא בו.

שמו של האלבום מעיד על כך ש-"R.E.M." באותה תקופה, למרות שצברו קהל והפכו ללהקת קולג' מוערכת, היו בשלב של צומת דרכים.

כשהגיע הזמן לבחור שם לאלבום, דיבר הסולן מייקל סטייפ עם אביו, נגר במקצועו, שהציע "Reconstruction".

זו מילה עמוסת משמעות, במיוחד עבור אנשים בדרום, שם הוקמה הלהקה. "Reconstruction" היא מילה שמגיעה עם זיכרונות אפלים ומסובכים. סטייפ טען מאוחר יותר כי "האלבום קשור פחות לפוליטיקה הדרומית ויותר לפעולת ההתכנסות מחדש". למעשה, ברגע הספציפי הזה בהיסטוריה של הלהקה, "שיקום" אולי ייצג את העבודה הקפדנית מאוד שעמדה בפני ארבעת המוזיקאים.

כש-"R.E.M." סיימו ליצור אלבום שהוכיח את עצמו כמאתגר מבחינה אמנותית ואישית, הם היו הכי קרובים להתפרקות מאי פעם באותן שנים ראשונות, והם הרגישו שהם צריכים לעשות קצת בנייה מחדש.

היסטוריון הרוק רוברט דין לורי רואה את הכותרת בצורה מצומצמת יותר: "השימוש במונח 'שחזור' הוא, במישור מסוים, קצת ערטילאי. אין באלבום אזכורים ספציפיים לתקופה ההיסטורית הנושאת את השם הזה".

לורי מציע תיאור נהדר של אותה תקופה היסטורית: פרק זמן של כעשר שנים לאחר מלחמת האזרחים האמריקאית, שבמהלכו ניסתה ממשלת ארה"ב לשלב מחדש את הדרום המובס באיחוד, על ידי מתן זכות בחירה לעבדים המשוחררים וקידומם לתפקידים ציבוריים, תוך איסור על פקידי קונפדרציה לשעבר לכהן בתפקידי ממשל.

כל זאת בזמן ששטף של מיסיונרים, מורים ואנשי עסקים זרם לאזור במטרה לעצב מחדש הן את הכלכלה הדרומית והן את המרקם המוסרי של החברה. למרות המטרות הנעלות, התוכנית התנהלה כמו רוב הכיבושים הצבאיים של ארה"ב: אחרי מאמץ רב, בזבוז אוצרות והצצה קצרה ומפתה לאוטופיה הרצויה באיומי אקדח, כל העניין קרס לאלימות, שחיתות, כאוס והפחדה.

ארגון טרור חדש ואלים בשם קו קלוקס קלאן צץ, גנבי הצפון הובסו, והדרום חזר למערכת קאסטות גזעית, עם לבנים עשירים בראש, לבנים עניים כמה שלבים מתחתיהם והאוכלוסייה השחורה בתחתית.

"סטייפ גילה עניין אמיתי בדרום האמריקאי", טוען הביוגרף דייוויד באקלי, "וניגש לנושא לא כדרומי כשלעצמו, אלא יותר כתייר, היסטוריון או ארכיאולוג. זו לא הייתה התרבות שבה הוא חי, אלא תרבות זרה שהוא רצה לחקור".

כמו תמיד, רב הנסתר על הגלוי בשל יכולת המלמול המשובחת של סטייפ בתקופה הזאת, שהתייחס עדיין לשירה ככלי נגינה.

הדרום הישן נמצא בכל מרחבי השיקום של האלבום, והוא מלא בדמויות גותיות מוזרות, השזורות בעברן הקשה. "זמן ומרחק אינם במקומם כאן", שר סטייפ ב-"Feeling Gravity's Pull", ובכך מסכם את מהות עולמו של האלבום כולו.

יותר ממחצית מהקטעים באלבום עוסקים בהתנהגותם של גברים מבוגרים מסתוריים. שירים אלה מתחלקים לשתי קטגוריות עיקריות: דיוקנאות סנטימנטליים של אקסצנטרים נידחים, או תצפיות מנותקות על דמויות בלתי מוכרות.

אחת הדמויות הנערצות על סטייפ היא הכומר הבפטיסטי הווארד פינסטר, שמצויר בעיניו כאאוטסיידר, ו-"Maps and Legends" נכתב כשיר מחווה עליו.

ב-"Driver 8" חברי "R.E.M.", שגדלו ליד פסי רכבת וראו בהם חלק מאמריקה המיתולוגית, שרים על טכנאי רכבת שעובד יתר על המידה, והכרטיסן דוחק בו לקחת הפסקה. ניתן ליישם את המסר הזה על היבטים רבים של החיים. בשיר משתמש פיטר באק בסדרה של אקורדים מינוריים שבהם השתמש שוב ושוב בשירים "The One I Love", "Losing My Religion" ו-"Bang and Blame", בין היתר. מפוחית משמשת לחיקוי צליל של שריקת הרכבת. הקליפ לשיר, בבימויים של מייקל סטייפ וג'יימס הרברט, נוצר לפני שסטייפ הרגיש בנוח לסנכרן את שפתיו, ולכן הוא מורכב כמעט כולו מצילומים של רכבות. שלא במתכוון, השיר היווה השראה ל-"Imitation of Life" שיצא בשנת 2001.

ב-"Life and How to Live It" שאבו השראה מהסופר האקסצנטרי המתגורר באת'נס, בריבס מקיס. מקיס חילק את ביתו לשני חצאים נפרדים והחליף מגורים מחצי אחד לשני עד יום מותו.

השיר "Green Grow the Rushes" נכתב כחלק מברית בין סטייפ לסולנית להקת "10,000 Maniacs", נטלי מרצ'נט, שלפיה שניהם יכתבו שיר על רצח העם של האינדיאנים. מרצ'נט תרמה את "Among the Americans". עם זאת, הפרשנות המקובלת היא ששיר זה עוסק במצוקתם של עובדי אורח מקסיקנים בארצות הברית, והוא מתפקד כשיר מחאה נינוח שבא להעלות את המודעות לבעיה.

השיר האפל והמסתורי ביותר הוא כנראה "Old Man Kensey", שנפתח בבס מפחיד של מייק מילס, אך אין מדובר כאן בסרט אימה, אלא בשתיית תה של מנחה עם משפחה ביזארית ומטרידה לחלוטין של מנודים, שאף אחד מהם אינו אלים באמת, אלא פשוט רוצים להיות לבד.

שיר הסגירה של האלבום, "Wendell Gee", הוא שיר ערש על אובדן ועל התמודדות, בסופו של דבר, עם שינויים והתקדמות. לבנג'ו יש נוכחות מבורכת, ובהאזנה אליו כשהאלבום מגיע לסיומו כמעט אפשר לראות את השמש מציצה מבעד לחלון עליית הגג.

עטיפת האלבום, "Fables of the Reconstruction" או "Reconstruction of the Fables", עוצבה כך שהכותרת תהפוך ללולאה אינסופית ובלתי נגמרת.

להאזנה: Spotify, Apple Music

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר!!