ב- 9 לאפריל 1978 הוציאה "Rainbow" את אלבומה השלישי “Long Live Rock 'n' Roll”. להלן סקירה על האלבום והנסיבות המוזרות שאפפו את הקלטתו וגם סיפור קטן על שערורייה גדולה הקשורה לאלבום וללהקת "Rush" הקנדית.
זהו האלבום השלישי והאחרון של "Rainbow" עם הזמר האגדי Ronnie James Dio, אשר הצטרף מאוחר יותר ללהקת "Black Sabbath".
ההקלטות לאלבום החלו במחצית שנת 1977. הכוונה היתה להקליט את האלבום באולפני "Musicland Studios" במינכן, שם הוקלטו גם שני האלבומים הקודמים של הלהקה, אולם האולפנים היו תפוסים. המתופף Cozy Powell נבחר כמי שיחפש לוקיישן חלופי להקלטות. לאחר חיפושים קדחתניים בחר פאוול ב- "Château d’Herouville", טירה מהמאה ה- 18 הממוקמת כ- 30 ק"מ מפריז, כי אהב את האופן בו צליל התופים נשמע שם.
לחברי הלהקה לא היו חומרים מוגמרים להקלטה ותהליך הכתיבה לרוב שירי האלבום בוצע בטירה עצמה.
הבעיה שההקלטות לא התקדמו באופן משביע רצון. חברי הלהקה לא היו מרוכזים בתהליך הכתיבה והעדיפו לנצל את מזג האוויר היפה ואת הפינוקים שהציעה האחוזה במקום לעסוק בכתיבה.
בנוסף, אפפו את ההקלטות תקלות מוזרות בציוד ההקלטה ותופעות בלתי מוסברות עד כי חברי הלהקה וצוות ההקלטה החליטו לבצע סיאנס בכדי לגלות את הסיבה לכך. בתחילה הם ביקשו להעלות באוב את רוחו של "שופן" שהיה בעליה של האחוזה. Ronnie James Dio סיפר באחד הראיונות עמו כי במהלך הסיאנס אחד הפסנתרים הפיק צליל למרות שאף אחד לא היה לידו. בסיאנס אחר העלו החברים את רוחו של השד "Baal" אשר הבטיח לפגוע בהם. רמז לסיאנסים שנערכו במקום ניתן למצוא על גבי העטיפה האחורית של האלבום שם נכתב: “No thanks to Baal”.
חברי הלהקה אף הוחלפו מספר פעמים במהלך ההקלטות, דבר שהערים קושי נוסף. הקלידן Tony Carey שהיה בעבר חבר בלהקה, גויס לצורך ההקלטות, הפעם כנגן שכיר, אך התעלולים וההצקות החוזרות של Ritchie Blackmore גרמו לו לבלות את רוב הזמן בחדרו. Ritchie Blackmore אשר לא אהב את הרעיון תקע גרזן בדלת חדרו של קארי אשר מיהר לברוח משם ולא לשוב להקלטות. הבאסיסט הקודם של הלהקה Jimmy Bain שבדומה לקארי גויס אף הוא כנגן שכיר, הוחלף במהרה על-ידי Mark Clarke, אך בלקמור לא היה מבסוט מביצועיו והקליט חלק מתפקידי הבס שוב בעצמו. לאחר מכן נערכו אודישנים לכ- 40 בסיסטים עד שהתפקיד הוצע ל- Bob Daisley (שבהמשך ינגן עם רבים וטובים ביניהם אוזי אוסבורן, גארי מור ו"אוריה היפ").
כל הבעיות הנ"ל והעיכובים המשמעותיים בהקלטות הביאו את חברת התקליטים להפעיל לחץ על הלהקה לשחרר כבר חומר חדש. בכדי להוריד את חברת התקליטים מהגב, שחררה "Rainbow" את אלבום ההופעה המצוין "On Stage", אשר יצא בשנת 1977 והקנה ללהקה עוד זמן בכדי להשלים את ההקלטות.
לבסוף, שוחרר האלבום “Long Live Rock 'n' Roll” בעיכוב של שנה - בתאריך 9 לאפריל 1978. למרות כל התקלות והעיכובים שאפפו את הקלטתו, מדובר באלבום מצוין הכולל שירים חזקים שהפכו עם הזמן לנכסי צאן ברזל.
בכדי להמחיש עד כמה האלבום הזה טוב, נספר שהחל משנת 2004 ועד למותו בשנת 2010, נהג Ronnie James Dio לבצע 3 מתוך 8 השירים באלבום בכל אחת מהופעותיו, מספר לא מבוטל של שירים ביחס לקריירה המפוארת של הזמר האגדי, ולכמות השירים שכלל כל הסטליסט.
השירים שנוגנו בכל הופעותיו של Ronnie James Dio הם ההמנון "Long Live Rock N’ Roll" קטע הפתיחה המהיר והמדהים "Kill the King" שדיו ציין שנכתב על משחק שחמט והקטע האפי עם ההשפעות האוריינטליות ואחד מהסולואים הגדולים של ריצ'י בלקמור - "Gates of Babylon".
מי שזכה לראות את Dio בהופעתו המצוינת בארץ בשנת 2005, ידע לספר שבמהלך ההופעה הסביר דיו את הסיבה לבחירת השירים הללו כחלק מהסטליסט. Ronnie James Dio סיפר שכל-כך הפריע לו שהשירים היפים הללו ילכו לאיבוד, כי אין שום הרכב פעיל שמבצע אותם כבר שנים, ולכן הוא החליט לכלול אותם בסטליסט שלו.
האלבום הזה הוא בהחלט לא רק שלושת השירים שמנינו. "Lady of the Lake" הוא אחד מהקטעים המדהימים באלבום. אין לנו ספק שהריף והמקצב שלו הושפעו מהשיר "The Wanton Song" של "Led Zeppelin", אבל אין לנו שום בעיה עם זה. "L.A. Connection" הוא דווקא ההוכחה לכך שמדובר באח מאלבומי ההארד רוק הגדולים בכל הזמנים. למה אתם שואלים? כי זה אולי השיר הכי "חלש" באלבום והוא עדיין מצליח להעביר בנו צמרמורת בכל האזנה. ויש כאן את "The Shed (Subtle)" עם אינטרו הגיטרה של Ritchie Blackmore, את "Sensitive to Light" הקליל והקליט שמרמז על הכיוון אליו תמשיך "ריינבו" וכמובן את אחת מהבלדות היפות והמרגשות בהארד רוק "Rainbow Eyes"
וכעת לשערורייה הקשורה בעטיפה הפנימית של האלבום.
העטיפה הפנימית של האלבום כוללת תמונה מהופעה שהיא לכאורה הופעה של להקת "Rainbow". בתמונה נראה קהל משולהב הנושא שלט ועליו הכיתוב: "Long Live Rock N’ Roll" (ראו בתמונה).
אך לא! מדובר בתמונה מהופעה של להקת "Rush" והוכחה לכך ניתן למצוא בתמונה למטה (רק שימו לב שהתמונה בעטיפה הפנימית של "ריינבו" היא "תמונת מראה" לתמונה המקורית של "Rush"). כפי שניתן לראות, השלט שהכינו מעריצי "Rush" נמחק ובמקומו הולבש הכיתוב "Long Live Rock N’ Roll". בנוסף, הושחרו חולצות המעריצים של להקת "Rush" אשר נשאו את כיתוב שם הלהקה.
ואם אתם עדיין סבורים שהגניבה היא דווקא של "Rush" מ- "Rainbow", כדאי שתחשבו שוב. ראשית, מבט חטוף בתמונה יגלה שלא ניתן לעשות מניפולציה הפוכה ולשתול על חולצות מקומטות ומוסתרות חלקית את הכיתוב "Rush", בטח לא בטכנולוגיה שהיתה קיימת בשנות ה- 70. שנית, נראה קצת מוזר שכל המעריצים של "ריינבו" בשורה הראשונה הגיעו עם חולצות שחורות ללא כיתוב, לא? שלישית, איזה מעריץ מגיע להופעה עם שלט שלא נושא את שם הלהקה או אחד מחבריה או לפחות סמל של הלהקה ובמקום זאת בוחר להשקיע בשלט הכולל סלוגן שאין בו שום קשר ללהקה עצמה? רביעית, כיצד המעריצים חזו את שם התקליט עוד בטרם הוצאתו?
אבל הסיפור כאן הוא לא רק על זיוף של תמונה (ואיננו מקלים ראש בחומרת המעשה), מדובר כאן בשכתוב של ההיסטוריה, בגניבת רגע מאוד מיוחד של תהילה ממעריצי "Rush", אשר נתפס בעדשת המצלמה.
למרות השערורייה, מדובר באלבום מצוין שהוא גם "שירת הברבור" של Ronnie James Dio בלהקה. דיו ימשיך משם לקריירה מפוארת עם "בלאק סבאת'" ולאחר מכן עם הלהקה הנושאת את שמו.
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music.
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט