• FaceOff - עימות חזיתי

Rainbow - On Stage

עוד אלבום ששוחרר בתאריך הקסום 7/7/77, אלבום ההופעה הכפול "On Stage" של "Rainbow".

הסיפור של האלבום הזה מתחיל בהקלטות של האלבום השלישי של הלהקה "Long Live Rock 'n' Roll".

כזכור, הקלטת האלבום היתה מלווה בקשיים רבים. האלבום הוקלט בטירה באזור פריז, לחברי הלהקה לא היו חומרים מוגמרים ותהליך הכתיבה לרוב שירי האלבום בוצע בטירה עצמה, ההקלטות לא התקדמו באופן משביע רצון, בין היתר לאור העובדה שחברי הלהקה לא היו מרוכזים בתהליך הכתיבה והעדיפו לנצל את מזג האוויר היפה ואת הפינוקים שהציעה האחוזה במקום לעסוק בכתיבה. בנוסף, אפפו את ההקלטות תקלות מוזרות בציוד ההקלטה ותופעות בלתי מוסברות עד כי חברי הלהקה וצוות ההקלטה החליטו לבצע סיאנס בכדי לגלות את הסיבה לכך. ואם בכך לא די, הרי שבשל קפריזות של ריצ'י בלקמור, הוחלפו חברי הלהקה מספר פעמים במהלך ההקלטות.

כל הבעיות הנ"ל והעיכובים המשמעותיים בהקלטות הביאו את חברת התקליטים להפעיל לחץ על הלהקה. בכדי להוריד את חברת התקליטים מהגב, שחררה "Rainbow" את אלבום ההופעה "On Stage" נושא סיקורנו, דבר שקנה ללהקה עוד זמן בכדי להשלים את ההקלטות לאלבום "Long Live Rock 'n' Roll", ואיזה כיף שהעיכוב הזה הביא לנו את המתנה הגדולה הזאת.

לאלבום ההופעה הזה הרבה קווי דמיון עם האלבום "Made In Japan" של להקת האם "Deep Purple". גם כאן מדובר באלבום כפול. אף במקרה זה אין מדובר בהופעה אחת שלמה, אלא בקטעים שהוקלטו על-פני מספר הופעות. בנוסף, גם פה רוב השירים הוקלטו ביפן ובדומה לאח הבכור גם כאן ההופעה כוללת הרבה אילתורים. ואם עדיין לא הבנתם עד כמה הדמיון בין שני האלבומים קיים, אז גם באלבום הזה שירים עם גרסאות רזות באלבומי האולפן זכו לגרסאות ארוכות ושונות באופן מהותי מהמקור.

אך עד כאן קווי הדימיון.

האלבום הזה אינו משקף באופן אמיתי את מה שקרה בהופעות הלהקה. הוא כלל עריכה מאסיבית והתערבות אולפנית שנשמעת היטב ופוגעת באותנטיות של ההופעות החיות. יתרה מכך, השירים קוצרו, קטעי סולו נדחסו ואילתורים נחתכו, כל זאת בכדי לאפשר הוצאה של האלבום הזה כאלבום ויניל כפול. אך בכך לא די, נכסי צאן ברזל שהיו חלק מהסטליסט באותן הופעות, כלל לא נכללו באלבום וגם סדר השירים שונה, כדי להתאים את האלבום לדרישות הלוגיסטיות והטכניות. כך לדוגמא, יצירות כמו "Do You Close Your Eyes" ו- "Stargazer", אשר נוגנו בהופעות באותה תקופה, לא מצאו את דרכן לעריכה הסופית.

למזלנו, בתקופות מאוחרות יותר שוחררו מספר הופעות מאותו סיבוב, הן בוידאו והן באלבומי שמע, כך שניתן לשחזר את הקסם הזה בצורה קרובה יותר למקור. דוגמא מצויינת היא ההופעה "Live In Koln 1976" אשר בה ניתן למצוא גם את השירים שנחתכו במסגרת העריכה הסופית של האלבום.

גם בחירת השירים לאלבום הייתה מוזרה. ארבע מתוך ששת השירים שבהופעה הינם מהאלבום הראשון של הלהקה, כאשר האלבום המצוין Rising, מקבל נציגות של שיר אחד בלבד ,"Starstruck", גם הוא לא מהגדולים של האלבום ההוא, אשר מהווה בכלל חלק ממחרוזת יחד עם קטע בלוז והשיר "Man on the Silver Mountain". בין ששת השירים נכלל גם השיר "Mistreated" מתקופת MKIII של להקת האם "דיפ פרפל", ושיר נוסף חדש שיכלל רק באלבום הבא של הלהקה, כך ומה שנותר לנו לעשות, הוא רק לתהות מה עבר לבלקמור בראש כשהרכיב את רשימת השירים לאלבום הזה.

למרות כל האמור ואולי כנגד כל הסיכויים, עדיין מדובר באלבום מצוין של להקה שנמצאת בשיאה עם ההרכב הקלאסי שלה הכולל את Ritchie Blackmore, Ronnie James Dio, Cozy Powell, טוני קארי ו- Jimmy Bain.

האלבום נפתח עם הקטע המפורסם מהסרט הקוסם מארץ עוץ, אשר הפך גם לקטע הפתיחה הקבוע של הופעות הלהקה, לדורותיה. דורותי מדברת עם הכלב שלה, טוטו, ואומרת:

"Toto, I've a feeling we're not in Kansas anymore, We Must Be Over the RAINBOW…"

ואז... Cozy Powell האגדי מנחית מכה עוצמתית על תוף הסנייר, וכולנו יוצאים להרפתקה שאפילו הסופר ליימן פרנק באום לא חלם עליה כשכתב לראשונה את ספרו על הקוסם השנוי במחלוקת. "Kill The King" שעתיד להיכלל באלבומה הבא של הלהקה נכנס במלוא הכח, ואנחנו מקבלים פתיחה מהסרטים לאלבום ההופעה הזה. אמנם גירסת ההופעה נשמעת קצת פחות מהודקת מגירסת האלבום אבל עדיין מדובר בפתיחה חזקה שדורשת הרבה אומץ. פתיחת אלבום הופעה עם שיר חדש ולא מוכר.

משם אנחנו עוברים למחרוזת "Man On The Silver Mountain" שכוללת בתוכה אילתור בלוזי עם דואט גיטרה קלידים כמיטב המסורת של דיפ פרפל, כמו גם את הקטע "Starstruck" מהאלבום "Rising" שזוכה פה לגירסא מקוצרת. צידו השני של האלבום הראשון כולל את השיר "Catch the Rainbow" שקיבל כאן שדרוג והפך ליצירה אפית. זה ללא ספק הביצוע החזק של האלבום, אשר למרות שהוא נמתח על פני למעלה מ- 15 דקות לא משעמם אפילו לרגע. האילתורים של חברי הלהקה מקבלים כאן חיזוק באילתורים קוליים מבית היותר של Ronnie James Dio שהופך בעיקר בחלקה האחרון של היצירה לכלי חמישי בלהקה.

האלבום השני כולל את השיר "Mistreated" של דיפ פרפל שנפרס כאן על כל צידו הראשון של האלבום. דיו מתעלה כאן על עצמו ומצליח לקחת שיר שכל-כך מזוהה עם קולו של David Coverdale ולבצע אותו בצורה מדהימה. גם כאן האילתורים נמתחים על חלק גדול מהשיר (בעיקר של בלקמור) רק שהפעם זה קצת פחות זורם מהשיר הקודם.

הצד הרביעי והאחרון של האלבום הכפול הזה ננעל עם שני שירים: "Sixteenth Century Greensleeves" הכולל פתיח אלתורי ארוך, ואת גירסת הכיסוי "Still I'm Sad" אשר הפכה מקטע אינסטרומנטלי בגירסת האלבום לשיר הכולל גם את המילים המקוריות של ה"יארדבירדס".

לסיכום, למרות בחירת השירים הדי תמוהה וחרף התערבות היתר במהלך המיקסים וההפקה, עדיין מדובר כאן באלבום מצויין שמנציח את רגעי השיא של הלהקה בהרכבה הקלאסי. האילתורים הארוכים ומתיחת הפנים שעברו השירים לא גורעים כהוא זה מההנאה שבהקשבה לאלבום. להיפך, כל שנותר לנו הוא להתגעגע לימים ההם, בהם להקות היו מאלתרות, מג'מג'מות ומעניקות לשירים פרשנות אחרת ושונה במסגרת ההופעות. אין היום אמנים שמופיעים כך יותר, אף אחד לא ספונטני, חדשני ואמיץ כמו שהיה בימים ההם, וכל מה שנותר הוא רק לגזור ולשמור את הפלא הזה בכדי שהדורות הבאים יבינו איך היו עושים פעם מוזיקה, עם לב ונשמה גדולה..

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!