top of page

Rainbow - Rising

ב- 15 למאי 1976 יצא "Rising", אלבומה השני של להקת "Rainbow".


זהו ללא ספק האלבום הכי מאוזן של "Rainbow" ויש כאלו הגורסים שהוא הטוב ביותר של הלהקה. מה שבטוח הוא שהאלבום הזה נחשב עד היום כאבן דרך בתולדות ההארד רוק והמטאל, עם השפעה ברורה על תתי הזרמים פאוור, סימפוניק, פרוג ואפילו ספיד מטאל. קוראי מגזין "!Kerrang" המפורסם אפילו בחרו בו בחודש אוקטובר 1981 כאלבום ההבי מטאל הטוב בכל הזמנים.


סיפור הקלטת האלבום מתחיל למעשה עם סיום הקלטת אלבום הבכורה המצליח של הלהקה, שנקרא בפשטות "Ritchie Blackmore's Rainbow". הנגנים באלבום הבכורה היו כולם יוצאי להקת ELF, בה היה חבר גם הזמר Ronnie James Dio. הגיטריסט Ritchie Blackmore לא היה שבע רצון מביצועיו של הליין-אפ אשר כלל את חברי ELF, ולכן סירב לצאת עימם לסיבוב הופעות. מיד לאחר הקלטת אלבום הבכורה, פיטר בלקמור את כל חברי הלהקה חוץ מ- Dio, וגייס נגנים חדשים תחתם, מקצוענים וקאנונים, כל אחד בתחומו. הקלידן Tony Carey, הבסיסט Jimmy Bain, והמתופף האגדי Cozy Powell, שהתיפוף העוצמתי שלו ישפיע באופן ברור על הסאונד של הלהקה.


עם ההרכב המחודש הזה יצאה הלהקה לסיבוב ההופעות הראשון שלה שהחל במונטריאול בחודש נובמבר 1975 והמהלכו החלה הלהקה לכתוב חומרים לאלבומה השני "Rising".


בחודש פברואר 1976 נכנסה הלהקה להקליט את האלבום, אשר הוקלט במינכן גרמניה בתוך פחות מחודש ימים, תחת עינו הפקוחה של מפיק "העל-חלל" Martin Birch. המתופף Cozy Powell סיפר בראיון שנערך עימו בשנת 1996 כי מרבית שירי האלבום הוקלטו בטייק אחד או שניים, וזו גם כנראה גם הסיבה שלא ניתן למצוא גרסאות דמו או הקלטות מוקדמות של שירים מהאלבום.


בלקמור הידוע כפריק של שליטה, העניק לחברי הלהקה החדשה, בצעד לא אופייני לחלוטין, חופש פעולה מוזיקלי יחסי, והדבר קיבל ביטוי הן מבחינת התוכן והן מבחינת הסאונד, השונה מהותית מהאלבום הקודם, דחוס, דינמי ואגרסיבי יותר.


הוכחה לחופש הפעולה שקיבלו הנגנים ניתן למצוא כבר בפתיחת האלבום, בשיר "Tarot Woman" אשר נפתח דווקא עם אינטרו סינתיסייזר, ארוך, פראי ודרמטי, הרבה לפני שהריפים של בלקמור מפלחים ומפרקים אותו בפייד-אאוט לתוך השיר.


משם אנחנו עוברים לשיר "Run With The Wolf" בעל הצליל "גרובי-בלוזי" שמזכיר קצת את מה שקוברדייל ו- "Whitesnake" יעשו זמן לא רב לאחר מכן. עבודת הגיטרה של בלקמור כאן ראויה לציון, התיפוף של קוזי פאוול כבד ויציב וקולו של דיו דומיננטי ועוצמתי. בשלב הזה המאזין כבר אמור להתחיל להבין שמדובר כאן באלבום מצוין ואיכותי.


השיר "Starstruck" ממשיך את הקו הגרובי של קודמו והוא גם השיר הטוב ביותר בצידו הראשון של האלבום. הריפים הקליטים של בלקמור, האורגן ה"ג'ון לורדי" של קארי והשירה העוצמתית של דיו, נשמעים הכי קרוב לדיפ פרפל שריינבו תישמע אי פעם. השיר נכתב על מעריצה של בלקמור בשם מיוריאל שהיתה "סטוקרית" שלו במשך תקופה מאוד ארוכה.


הקטע החותם את צידו הראשון של האלבום "Do You Close Your Eyes", הינו גם הקצר ביותר באלבום. נאמבר ישיר וממוקד שכולל ריף פשוט אבל קליט להפליא של בלקמור.


צדו השני של הויניל כולל 2 שירים בלבד, והוא נפתח באחד הקטעים הגדולים של ריינבו וללא ספק הקטע הבולט ביותר באלבום "Stargazer". השיר נפתח באינטרו של תיפוף רועם ומתגלגל מבית היוצר של קוזי פאוול האגדי ומשם מתפתח ליצירה אפית של למעלה משמונה דקות, הכוללת אלמנטים פרוגרסיבים-מזרחיים.

מילות השיר המיסטיות נכתבו על-ידי רוני דיו והן מספרות את האגדה על מכשף אשר משתוקק באופן אובססיבי לעוף ומשעבד לשם כך צבא עצום של אנשים כדי שיבנו עבורו מגדל, ממנו הוא יוכל להמריא ולעוף. האנשים מקווים שהעבדות שלהם תיפסק, שכן בניית המגדל מתרחשת בתנאים קשים מאוד (In the heat and rain, with whips and chains). בסופו של דבר, המכשף מטפס אל ראש המגדל, אבל במקום לנסוק למעלה הוא נופל למטה ומוצא את מותו כמו כל בן תמותה אחר. אגב, במילות השיר ניתן גם למצוא רמז לשמה של הלהקה ושל האלבום במשפט: "Look at his tower of stone I see a rainbow rising", ואכן להקת ריינבו "זרחה" באלבום ובשיר הזה.

כאן המקום לציין שהמלודיה הראשונית של השיר נכתבה על צ'לו. בלקמור שבאותה תקופה התנסה בנגינה על צ'לו החל לנגן עליו את הריף המרכזי, והשאר כבר היסטוריה. אולי זו גם הסיבה שהפילהרמונית של מינכן משתתפת בהקלטת השיר.


הקטע החותם את האלבום "A Light In the Black" הוא עוד קטע ארוך, עוצמתי ואפי שמהווה המשך ישיר לקודמו, רק קצבי ועוצמתי יותר. האינטרו הקלאסי של בלקמור, הבייסליין המדהים של ג'ימי ביין, קולו הדינמי של דיו וסולו הסינתיסייזר הוירטואוזי של טוני קארי סוחפים את השיר עד לסיומו של האלבום בקליימקס עוצמתי.


מיד לאחר צאת האלבום יצאה הלהקה לסיבוב הופעות, הפעם כבר בהרכב מגובש ומשומן היטב. באופן מצער רק חלק קטן משירי האלבום זכו להיכלל בסטליסט של ההופעות שליוו את צאת האלבום. "Stargazer" ו- "Do You Close Your Eyes" נכתבו עוד לפני הקלטת האלבום והופיעו בסטליסט של כל ההופעות של הלהקה מסוף שנת 75 ובמהלך שנת 76. "A Light in the Black" החותם את האלבום נשר מהסטליסט כבר בתחילת 1976 והשיר "Starstruck" קיבל גירסה מינימליסטית ומקוצרת כחלק מהשיר "Man on the Silver Mountain".


ניתן לסכם ולומר שריינבו הגיעה לשיא היצירה והביצוע שלה באלבום הזה. במהלך למעלה מ- 40 השנים שחלפו מאז צאתו יצאו כל-כך הרבה אלבומי מופת בהארד רוק ובמטאל שקשה לומר כיום שמדובר במאסטרפיס. יחד עם זאת ניתן לומר כמעט בוודאות שרק קומץ של אלבומי מטאל משנות ה- 70 הגיעו לרמה של הקומפוזיציות והנגינה אליה הגיעה ריינבו באלבום הזה, ולכן בראי התקופה בה הוא יצא מדובר באלבום כמעט מושלם. ההשפעה של האלבום הזה מהדהדת במשך עשרות שנים עד היום, והוא גם נחשב בעיני רבים כאלבום הטוב ביותר של "Rainbow".


להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page