top of page

Rainbow - Difficult to Cure

והבוקר נספר לכם על האלבום שחזה את התסמינים של וירוס הקורונה עוד בשנת 1981 (טוב נו לא באמת).

אנחנו מתכוונים לאלבום "Difficult to Cure" אלבום האולפן החמישי של "Rainbow", אשר שוחרר ב- 3 לפברואר 1981.


האלבום הזה ממשיך את המגמה שהתחילה אחרי האלבום "Long Live Rock 'n' Roll" מתקופת Ronnie James Dio, ועברה דרך האלבום הקודם Down To Earth. מגמה שהובלה על-ידי חזונו של "האיש בשחור", Ritchie Blackmore, שחיפש בקדחתנות אחר להיט שיכבוש את תחנות הרדיו בעולם.


אז השינוי בתפיסה מגיע לבלקמור אחרי שהאלבום "Long Live Rock 'n' Roll" מצליח להיכנס לעשירייה הראשונה במצעד הבריטי ואפילו להוליד כמה סינגלים עם להיטים מינוריים כמו "LA Connection" וכמובן שיר הנושא.


בלקמור לא הסתפק בהצלחה המינורית הנ"ל וביקש לבצע שינויים מהותיים בסאונד ובכיוון של הלהקה, בכדי לייצר הצלחה מסחרית גדולה יותר. כתוצאה מכך, נפרדו דרכם של בלקמור ודיו, אשר עזב וחבר בהמשך לבלאק סאבאת', בעוד שבלקמור מתחיל בתהליך מימוש חזונו. זה החל בצירופו של הזמר Graham Bonnet וחבירה מחודשת ל- Roger Glover חברו משכבר הימים בתפקיד הבס. חילופי הגברי שביצע בלקמור והצליל הידידותי יותר שאימצה הלהקה השתלם מאוד, כאשר האלבום "Down To Earth" משנת 1979 מייצר ללהקה שני להיטי רדיו בדמות השירים "Since You Have Gone" ו- "All Night Long", אשר מסייעים לאלבום לטפס למקום השישי במצעד המכירות הבריטי.


אבל כמו שאתם כבר מנחשים, עם האוכל בא התיאבון ובלקמור אינו מסתפק גם בהצלחה היחסית של אותו אלבום ומושך את הלהקה אפילו לכיוון מסחרי יותר, כשאחד המודלים לחיקוי עבורו הוא להקת פורינר. Cozy Powell שמריח את מה שעתיד לבוא, הוא הראשון לנטוש את הספינה לפני שהיא שוברת החוצה אל הים הפתוח. הוא הצליח להחזיק את עצמו עוד אלבום אחד אחרי שדיו עזב, אבל כאן הוא כבר לא היה מוכן לקבל את השינוי המהותי בסגנון ובצליל. מיד לאחריו נוטש גם הסולן Graham Bonnet, שניהם אגב ימצאו בסופו של דבר את דרכם להרכב "Michael Schenker Group".


העבודה על החומר לאלבום מתחילה עוד כשהזמר Graham Bonnet עדיין בלהקה, ואפילו קיימת גירסה מוקדמת של השיר "I Surrender" עם קולו של Bonnet. אולם דווקא השיר הזה ייצר את המחלוקת בין בונט לבלקמור שבסופה גרהאם יעזוב את הלהקה.


שחקני החילוף שנבחרו להחליף את Powell ואת Bonnet, הם המתופף Bob Rondinelli והזמר Joe Lynn Turner, שניהם די אנונימים עד אותו זמן. להקתו של טרנר "Fandango" מניו יורק בדיוק התפרקה והוא נדד בין אודישנים ואולפנים בחיפוש אחר הרכב חדש. יום אחד הוא קיבל טלפון מבחור בשם Barry Ambrosio שהחל לשאול אותו שאלות על "דיפ פרפל" ו"ריינבו". זה נראה לטרנר מוזר והוא שאל את ברי מדוע הוא שואל אותו את כל השאלות הללו וברי השיב שהוא עומד כרגע ליד Ritchie Blackmore שמבקש לברר האם תהיה מוכן להגיע לאודישן. טרנר חשב שמותחים אותו אבל Ritchie Blackmore אחז בטלפון וכמה ימים אחר כך טרנר כבר הגיע לאולפן בלונג איילנד שם פגש את בלקמור וגלובר. השניים השמיעו לו שירים שנועדו לאלבום ועשר דקות לאחר מכן הוא כבר החל לשיר אותם. הוא ידע שהביצועים שלו טובים כי ראה את גלובר ובלקמור מעבר לזכוכית האולפן מנידים בראשם לחיוב. בהמשך הם ביקשו ממנו לשיר את "I Surrender". הוא שאל אם הוא יכול לאלתר וגלובר ובלקמור אישרו. אחרי הביצוע בלקמור נכנס לאולפן עם כמה בירות ואמר לטרנר שהוא קיבל את התפקיד.


כשהזמר ג'ו לין טרנר מצטרף להרכב מרבית ערוצי הנגינה שהיו מותאמים לקולו של בונט כבר הוקלטו. כתוצאה מכך נאלץ טרנר לשיר בטון גבוה מהרגיל ורק בשל עובדה זו כבר מגיע לו צל"ש על הביצועים שלו כאן.


ניתן לומר שחזונו של Ritchie Blackmore התממש, שכן האלבום הפך להיות אחד המצליחים של הלהקה, לא מעט גם בזכות ההפקה המצויינת של Roger Glover אשר לא הסתפק בנגינת הבס אלא גם מירק, השחיז ושיפץ את השירים בתפקידו כמפיק.


האלבום הזה ייצר את הסינגל הכי מצליח של "ריינבו" בכל הזמנים - "I Surrender", שזכה גם לקליפ נחמד והגיע למקום השלישי במצעד הבריטי. השיר הזה נכתב על-ידי המוזיקאי Russ Ballard שאף סייע ל"ריינבו" ליצר להיט נוסף מתוך האלבום הקודם - "Since You've Been Gone". מעניין לציין שלפי גירסה שנתן Biff Byford מלהקת "Saxon", המוזיקאי Russ Ballard הציע קודם כל את השיר למפיק של "Saxon" אך בסופו של דבר הוא נמכר ל"ריינבו".


אבל האלבום הוא לבטח לא רק הלהיט "I Surrender". הוא כולל שירים ראויים נוספים כמו "Spotlight Kid" שנכתב על-ידי Ritchie Blackmore בשיתוף עם Roger Glover וכולל תיפוף מצוין של Rondinelli. השיר עם המקצב המהיר הזה היה הפייבוריט של Ritchie Blackmore לפתיחת ההופעות של הלהקה. נגינת הגיטרה של בלקמור מופלאה והסולואים שלו פה קלאסיים, מבריקים ומדהימים. נותר רק לתהות הוא האם מילות השיר הן מעין אוטוביוגרפיה על "האיש בשחור".


הרצועה "No Release" מתחילה עם אחלה אינטרו מלא בריברב משולב בדיסטורשיין ומתפתחת לנאמבר עם השפעות "לד זפלניות". השירה של טרנר בבית הראשון מזכירה לנו את זו של Paul Rodgers ובסה"כ נראה שלשיר הזה היה הרבה יותר פוטנציאל אם בלקמור היה מוותר על קטע מחיאות הכפיים המיותר שבאמצע השיר.


השיר "Magic" הוא פשוט "קסם" מתקתק ומלודי על גבול הפופ, עם שירה מדהימה של טרנר. זה גם הסינגל השלישי ששוחרר מתוך האלבום ונכתב על-ידי Brian Moran.


הקטע האינסטרומנטאלי "Vielleicht Das Nächste Mal" הינו קטע בלוזי, בכייני שעם זאת מצליח לרגש, עם נגינה מושלמת של בלקמור ועבודת קלידים מצויינת של Don Airey, אשר גם כתב אותו יחד עם Ritchie Blackmore.


זה לא הקטע האינסטרומנטאלי היחיד באלבום. יש כאן גם את רצועת הנושא "Difficult to Cure" שמהווה מעין ריפרודוקציה של הסימפוניה התשיעית של בטהובן, אשר אפילו קיבל כאן קרדיט כתיבה. Ritchie Blackmore נהג לאלתר על הקטע הזה ארוכות במהלך הופעות הלהקה, ובהופעה שנערכה ב- Budokan שביפן בשנת 1984 הקטע הזה אפילו נוגן בליווי אורקסטרה שלמה, מעין קריצה ל- "Concerto for Group and Orchestra" של "דיפ פרפל". אם כבר הזכרנו את להקת האם, אז הקטע הזה גם זלג אל הופעותיה לאחר איחודה.


השיר "Can't Happen Here" פותח את הצד השני של הויניל בסערה עם ריף קליט ופזמון קצבי וסוחף הכולל הרמוניות ווקאליות בניחוח גוספל. זה הסינגל השני ששוחרר מהאלבום והבחירה בו ברורה ותואמת את שאיפותיו של Ritchie Blackmore לקרוץ למיינסטרים. השיר נכתב על-ידי Ritchie Blackmore והמילים שלו מהוות מעין מחאה סרקסטית על נושאי איכות הסביבה.


מעניין לציין שהבי סייד שנבחר לשיר הזה הינו "Jealous Lover", קטע מצוין שהוקלט לאחר האלבום ולא נכלל בו. המילים לשיר שהוקלט ביום הולדתו ה- 36 של Ritchie Blackmore, נכתבו על ידי Joe Lynn Turner בחמש דקות במהלך ויכוח בינו לבין בלקמור על שיר אחר בכלל. הוא שוחרר בהמשך השנה גם במסגרת EP העונה לאותו השם וכולל קטע אינסטרומנטלי חדש נוסף שלא נכלל באלבום "Weiss Heim".


הרצועה "Freedom Fighter" ממשיכה את הקו המסחרי מושפע רוק שנות השמונים שדבק בלהקה. זה השיר הראשון שהזמר Joe Lynn Turner כתב לו מילים. לעומת זאת, בשיר "Midtown Tunnel Vision" אשר נכתב על-ידי טרנר, בלקמור וגלובר, ניתן עדיין להריח את האבק שנותר מריינבו הגדולה של ימי Ronnie James Dio.


עטיפת האלבום אשר נראית פתאום באור קצת שונה נוכח וירוס הקורונה, הוצעה בתחילה ל- "Black Sabbath" ונועדה לעטר את אלבומם "Never Say Die", אך נדחתה.


מעניין לציין שטכנאי ההקלטה באלבום הינו Flemming Rasmusse שהיה אז בן 23 בלבד. פלמינג היה גם אחד מהבעלים של האולפן בו הוקלט האלבום בקופנהגן שבדנמרק, והעבודה שלו על האלבום הזה תקנה לו תהילת עולם. להקת "Metallica" אשר התלהבה מהסאונד של האלבום הזה תגיע אליו שלוש שנים לאחר מכן ותבקש להקליט באולפניו את אלבום המופת "Ride The Lightning" אותו הוא גם יפיק. פלמינג גם יפיק את שני אלבומיה הבאים של מטאליקה, "Master Of Puppets" ו- "...And Justice For All".


להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

Comments


 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page