Robert Plant - Manic Nirvana

ב- 19 למרץ, 1990, Robert Plant הוציא את אלבום הסולו החמישי שלו "Manic Nirvana".

לאחר שבנה מחדש את קריירת הסולו שלו במהלך שנות השמונים, נכנס Robert Plant נכנס לעשור החדש כשהוא נחוש לחדד את הכיוון המוזיקלי שלו. בעוד שהאלבומים הקודמים התנסו בהפקה מודרנית, שימוש בקלידים ואפילו תכנותים וסימפולים, "Manic Nirvana" סימן חזרה מכוונת לסאונד שמבוסס יותר על גיטרות. האלבום משקף את החיבור מחדש של פלאנט לאנרגיית הבלוז שעזרה להגדיר את תחילת דרכו.

למרות ההחלטה להתמקד בסאונד יותר בסיסי, החליט Robert Plant להמשיך עם מרבית הרכב הנגנים שליווה אותו באלבום הקודם "Now And Zen". הגיטריסט Doug Boyle הביא איתו סאונד כבד ואגרסיבי יותר שעיצב את אופי האלבום, בעוד הקלידן Phil Johnstone הוסיף שכבות אווירתיות שאיזנו את עבודת הגיטרות. המתופף Chris Blackwell והמצטרף החדש הבסיסט Charlie Jones סיפקו את חטיבת קצב המהודקת לאורך הסשנים.

אלבום הוקלט בעיקר באולפני Olympic בלונדון, כאשר ההפקה נעשתה על-ידי פלאנט יחד עם Tim Palmer. המטרה הייתה ליצור סאונד רוק ישיר ואורגני יותר, בניגוד לליטוש האולפני המוגזם שאפיין את הרוק של סוף שנות השמונים.

האלבום מתפרץ לחיים עם "Hurting Kind (I've Got My Eyes on You)", קטע פתיחה עוצמתי שמונע על ידי ריפים כבדים של גיטרות ואחד מהביצועים הווקאליים המרשימים של פלאנט בקריירת הסולו שלו. השיר משלב בין רוק כבד ויהירות הרוקנרול הקלאסי להפקה מודרנית, והופך במהירות לאחד הסינגלים המזוהים ביותר עם האלבום.

בהמשך, פלאנט מתנסה במגוון רחב של טקסטורות מוזיקליות, אבל הבסיס יושב על חזרה לסאונד מבוסס גיטרות. "Big Love" מציג גיטרות מסתחררות שנשענות על תיפוף ודפוס קצבי שמדגישים את ההשפעה של פלאנט ממוזיקת עולם. "S S S & Q" מספק את אחד מרגעי הרוק הישירים ביותר באלבום, עם עבודת גיטרה מחוספסת וגרוב שיגרום לכם להזיז את הראש.

ובכל זאת האלבום פונה גם לכיוונים שונים. "She Said" שמופיע רק בגרסת הדיסק יושב על ריף Fאנקי. הפתיחה של "Tie Dye on the Highway" זרקה אותנו במנהרת הזמן שנה קדימה לאסיד-דאנס-רוק של "Screamadelica", אבל הריף הקליט שהגיע לאחר מכן הזכיר לנו את השורשים של פלאנט. הפתיח של "Anniversary" נשען על קלידים אייטיזים ומוסיף גוון כהה ומהורהר יותר לאלבום.

גרסת הכיסוי ל- "Your Ma Said You Cried in Your Sleep Last Night" מוסיפה טוויסט נוסטלגי לאלבום, כשהיא מחזירה את פלאנט לשורשי הרוקנרול של שנות השישים. הביצוע שומר על הפשטות המלודית של המקור אך נטען באנרגיה מחוספסת יותר, ומדגיש את היכולת של פלאנט לקחת קלאסיקה ישנה ולהעניק לה פרשנות עדכנית ואישית.

האלבום נחתם עם "Watching You", קטע שמשלב בין תיפוף אפריקאי לרוק מודרני, עם סימפולי מוזיקה מרוקאית. שכבות הצלילים והקצב המהפנט שלו מספקים סיום עוצמתי שמרכז את האנרגיה הבלתי שקטה שמלווה את האלבום כולו.

למרות שלא הגיע לאותה רמת הצלחה מסחרית של האלבומים הקודמים שלו, "Manic Nirvana" נותר פרק חשוב בקריירת הסולו של Robert Plant והוא מסמן נקודת מפנה שבה החל להתרחק מההפקה המלוטשת של שנות השמונים ולנוע לעבר כיוון אורגני ושורשי יותר, שיאפיין חלק גדול מההוצאות הבאות שלו.

להאזנה: Spotify, Apple Music

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר