Scorpions - Crazy World

כתב: Moti Kupfer

תאריך הוצאה - 6.11.1984

"אני הולך בעקבות נהר המוסקבה עד לפארק גורקי מקשיב לרוחות השינוי. ליל קיץ באוגוסט, חיילים עוברים ליד מקשיבים לרוחות השינוי"

אוגוסט 1989 ובבירת ברה"מ, מוסקבה מתכנסות להקות הרוק הכבד "מוטלי קרו", "בון ג'ובי", ו- "הסקורפיונס" לפסטיבל בן יומיים שכותרתו "Moscow Music Peace Festival"

הפסטיבל הוקדש למען עמותה שעוזרת למכורים לסמים ולאלכוהול להתמודד עם מצבם הקשה. הפסטיבל שאורגן ע"י מנהל הלהקות האמריקאי דוק מק'גי, ומוזיקאי הרוק הרוסי סטאס נאמין פתח את שעריו למוזיקה מערבית לראשונה בפני קהל סובייטי.

קלאוס מיינה סולן "הסקורפיונס" נזכר באווירה המיוחדת שהקיפה את הפסטיבל "במהלך היומיים של הפסטיבל לקחו אותנו לשוט בסירה בנהר מוסקבה, כולם היו שם, הצבא האדום, עיתונאים, מוזיקאים מגרמניה, ארה"ב, וברה"מ, כל העולם על סירה אחת"

מיינה לא יכול היה להשאר אדיש למראות חסרי התקדים שהוא ראה בברה"מ, הוא הרגיש שהעולם נמצא בפתחו של עידן חדש עידן של שלום, עידן של חיבורים בין מזרח למערב, כעבור שלושה חודשים נפלה חומת ברלין במזרח גרמניה, וממש בסופה של שנת 1991 מדיניות הגלאסנוסט שהחיל מיכאל גורבאצ'וב גרמה להתפרקותה של ברית המועצות.

מיינה כתב אם כן את אחת הבלדות החשובות של תחילת הניינטיז "Wind of Change" על אותו ערב קיצי במוסקבה באוגוסט 1989, שיר שיהפוך להמנון של שלום אחוה ורעות של כל העולם יחדיו, ויצא באלבומם האחד עשר של "הסקורפיונס" "Crazy World" שיצא לאור ב- 06.11.1990.

"הסקורפיונס" הוקמו בעיר הגרמנית הנובר ע"י הגיטריסט Rudolf Schenker שבאותה תקופה ביצע את תפקידי השירה. בשנת 1970 הצטרף אחיו הגיטריסט Michael Schenker, והסולן קלאוס מיינה.

כעבור שנתיים (72) הוציאה הלהקה את אלבום הבכורה שלה "Lonesome Crow" שהושפע מסצנת הקראוטרוק שהיתה אז בשיאה בגרמניה.

יכולותיו הוירטואוזיות של Michael Schenker בן ה 16 לא נעלמו מעיניהם של להקות בכירות והוא זכה להצעה להצטרף ללהקת הרוק הבריטית "UFO".

בעקבות עזיבתו של שנקר הלהקה כמעט והתפרקה, אך כמו עוף החול היא קמה ולבשה צורה מחדש. לפני שעזב את "Scorpions", ביקש Michael Schenker מהגיטריסט Uli Jon Roth לתפוס את מקומו בלהקה. מאוחר יותר באותה שנה, בקיץ 1973, שני חברי "Scorpions" המקוריים - Rudolf Schenker ו- Klaus Meine - איחדו כוחות עם ארבעת החברים של "Dawn Road" - להקתו של Uli Jon Roth וכך התבסס אחד מההרכבים הגדולים של הלהקה.

במהלך שנות השבעים ביססה "הסקורפיונס" את מעמדה כלהקת רוק כבד קלאסית , והפכה לחלוצת ז'אנר המטאל בגרמניה.

לשיא הפופולאריות שלהם הם הגיעו באמצע שנות השמונים לאחר הוצאת האלבומים "Blackout" ו- "Love at First Sting", ומיד לאחר מכן עם סיבוב ההופעות המוצלח "Love at First Sting tour".

לקראת סוף האייטיז (88) יצא אלבומם העשירי "Savage Amusement" שהתקבל באכזבה ע"י המעריצים הוותיקים לאחר שהלהקה התרחקה באלבום הזה מהרוק הכבד הקלאסי והורגש שהיתה בו הפקת יתר מה שגרם ללהקה להיפרד ממפיקה הוותיק Dieter Dierks שהפיק את כל אלבומי "הסקורפיונס" מאז "In Trance" שיצא בשנת 1975.

את דיירקס החליף המפיק האמריקאי Keith Olsen ("פליטווד מק", "פורינר", Ozzy Osbourne) שהחזיר את הלהקה לסאונד יותר כבד ופחות זוהר עם שירי רוק חזקים ומלאי הרמוניה ומלודיה כמו "Tease Me Please Me" האגרסיבי עם עבודת הגיטרות הווירטואוזית, "Don't Believe Her" המעט רגוע יותר, ושני שירים "Money and Fame" ו- "Crazy World" שהם סוג של כתב אישום נגד החברה המודרנית הסוגדת לעשיית רווחים.

כאשר מעל כולן נוצצות שתי הבלדות הנצחיות "Send Me An Angel" שיר שבו קלאוס מיינה תוהה בינו לבין עצמו האם הוא צריך להישמע לקול הפנימי שבו ולצאת למשימת למרות הסכנות הכרוכות בכך.

וכמובן "Wind of Change" שתחקיר מרתק לגביו הביא לשאלה האם מי שאחראי לכתיבת השיר הוא בעצם ה CIA האמריקאי שרצה באמצעותו לדחוף צעירים סובייטים להביא לשינוי במולדתם, מה שבסופו של דבר אכן קרה.

כשנשאל מיינה על התיאוריה הוא ענה בחיוך "זה סיפור יפה, ומעניין, חשבתי ששמעתי כבר את כל הסיפורים על השיר הזה, אבל כזה סיפור טרם שמעתי, וזה נשמע לי כמו בדיחה" האומנם?

מה שממש לא היווה בדיחה היו המכירות של האלבום שנסקו לשבעה מיליון עותקים ברחבי העולם, ללא ספק האלבום המוצלח ביותר שלהם בפן המכירתי.

להאזנה: Spotify, Apple Music

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר