ב- 9 לפברואר 1972 שחררה "Scorpions" את אלבום הבכורה שלה "Lonesome Crow".
זה אלבום שונה ומיוחד שלא נשמע כמו שום דבר אחר שיצא באותה תקופה, ערבוב של רוק כבד, רוק מתקדם ופסיכדליה, מעין סלט מוזיקלי שככל הנראה נעוץ בעובדה שהלהקה היתה עדיין בתחילת דרכה ועדיין לא מצאה לעצמה כיוון מוזיקלי, אבל היי, למי איכפת, יצא להם אחלה סלט.
"סקורפיונס" הוקמה על-ידי Rudolf Schenker בעיר התעשייתית הנובר שבגרמיה המערבית בשנת 1965, אבל הגרעין הקשה של הלהקה החל להתגבש רק בשנת 1970' עם הצטרפותם של הזמר Klaus Meine ואחיו של רודולף, הגיטריסט Michael Schenker שהיה אז רק בן 15. בהמשך הצטרפו גם Lothar Heimberg בבס וקולות ו- Wolfgang Dziony בתופים, כלי הקשה וקולות.
בשנת 1972 זכתה הלהקה בתחרות כישרונות צעירים ובעקבות כך גם הם זכו להקליט סינגל שכלל את השירים "Action" ו- "I'm Going Mad".
למרות שהסינגל לא שוחרר בסופו של דבר, ההקלטה התגלגלה לחברת התקליטים "Brain", חברה מהאמבורג שהתמחתה במוזיקה מחתרתית, ניסיונית, פרוגרסיבית הידועה כז'אנר ה- "Krautrock". אותה "Brain" עבדה בין היתר עם להקות שהפכו למובילות בזאנר כמו "Neu!", "Cluster" ו- "Guru Guru". הלייבל הזה שהיה ידוע ביד החופשית שהוא מעניק לאמנים שהוא מלווה, התהלהב מהסגנון הפראי והייחודי שהביאו החברים מהנובר ומהעובדה שהם בחרו לשיר באנגלית, והחליט לממן להם אלבום. הוא הצמיד להם את המפיק Conny Plank שהפיק גם את "Cluster" ו- "Neu!" ומלאכת יצירת האלבום שיביא לעולם את "סקורפיונס" יצאה לדרך. כאן המקום לציין, שהמפיק Conny Plank הינו מפיק מוערך וידוע בסצינת הקראוטרוק, הפרוג והפסיכדליה בגרמניה, אך לא רק, ובהמשך הוא גם יפיק אלבומים להרכבים כמו "Kraftwerk" ואפילו "Killing Joke", "Eurhythmics" ו- "Ultravox".
אז כמו שאמרנו בפתח הדברים, יצא כאן סלט סגנונות מוזיקלי שקשה מאוד להגדיר אותו, אבל למי איכפת מהגדרות אם זה נשמע טוב.
האלבום נפתח עם "I'm Goin' Mad" והתיפוף הרועם והמתגלגל בליווי כלי ההקשה של וולפגנג, אליהם מצטרפים לאחר כ- 20 שניות גיטרת הקצב של Rudolf Schenker והבס הפועם של Lothar. לא ברור לנו למה, אבל הפתיחה הזאת המשלבת את התופים וכלי ההקשה, מזכירה לנו פתיחה מדהימה אחרת לאלבום השלישי של Deep Purple והשיר "Chasing Shadows". אבל הקסם האמיתי של השיר מתחיל דווקא כש- Michael Schenker, האח הצעיר של רודולוף שהיה בעת ההקלטות רק בן 16, נכנס עם סולו הגיטרה הראשון, עם צליל גיטרה שכל-כך מזכיר את Tony Iommi בתחילת הדרך. משם אנחנו ממשיכים עם הקצב המונוטוני וקולות הרקע הכנסייתיים מלווים אותנו לסולו שני של מייקל וההרגשה שהבחור הצעיר הזה רק הולך ומשתפר, ככל שאנחנו מעמיקים אל תוך השיר. ואיזו עבודת בס מדהימה של Lothar שדואג לשבור את המונוטוניות ואת מקהלת הקולות מידי פעם עם ליינים מעניינים. רק ב- 2:30 דקות אל תוך השיר אנחנו מתוודעים סוף סוף לשירה של Klaus Meine שדואג להבהיר לנו שהוא צועד במדבר הצחיח, בשמש החמה והקופחת והוא פשוט "הולך ומשתגע לו..." ועוד סולו מדהים של Michael Schenker ועוד אחד והשיר הזה הוא טריפ רוק פסיכדלי מדהים.
ברצועה השניה "It All Depends" אנחנו כבר מעלים מקצב ומורידים כפפות לקראת קרב גיטרות תופים שמופרע לשתי שניות על-ידי הצרחה של קלאוס “Yeahhhhhhh” והגיטרה-תופים חוזרים לסיבוב השני של קרב האימתנים ביניהם. וכשקלאוס מתחיל לשיר נכנסים לשירה שלו מאפיינים ג'אזיים שמתערבבים עם הריף המטאלי של Michael Schenker וזה פשוט לא נשמע כמו שום דבר אחר, כבר אמרנו את זה, נכון ? וסורי, אבל הצ'קצ'וקים של הגיטרה של רודולף ב- 0:45 לתוך השיר שוב מזכירים לנו את "דיפ פרפל" השלישי, ואנחנו נכנסים לקטע אינסטרומנטאלי שנשמע אולי כמו אילתור, אבל הוא פשוט מדוייק ונפלא ועובודת הבס שם פשוט מבריקה. ב- 2:45 לשיר, פתאום, משום מקום, ברייק, ועוד ברייק, והרולים המוטרפים של Wolfgang על מערכת התופים שמגיעים מיד אחר כך, מרעידים ומהדהדים גם חמישה עשורים אחרי.
הרצועה השלישית "Leave Me" נפתחת עם אפקט הרוח הנושבת וצלילי המיתרים הסתומים. אווירה פסיכדלית שמועצמת עם הגניחה הפתאומית של הגיטרה וליין גיטרת הבס שמגיע מיד אחריו. אבל משם הכל מתהפך והשיר הופך למעין שנסון גרמני עם משפטי גיטרה ג'אזיים, שירה בלוזית וקולות רקע מתקתקים הנטועים אי שם בפופ של שנות החמישים, כאשר ברקע ממשיכים רעשי הגיטרה הפסיכדליים. לקראת אמצע השיר מייקל שוב מפליא בנגינתו עם סולו בלוזי וסאונד גיטרה מלוכלך, כשרעשי הגיטרה הפסיכדליים נמשכים כל הזמן ברקע. בדקה 4 לשיר לערך, ברייק, שינוי מקצב וכולם לוקחים הרבה אוויר לקראת ריצת האמוק שתלווה אותנו עד סוף השיר.
הרצועה הרביעית שגם סוגרת את הצד הראשון של הויניל - "In Search of the Peace of Mind" הוא אולי השיר הכי פרוג-רוק באלבום. הוא נפתח במקצב מארש וסולו גיטרה ואז מוריד הילוך לקראת השירה של Klaus Meine שמלווה בגיטרת בס, והשיר פתאום הופך לשקט ומלנכולי עם אקורדים מפורקים וסולו חשמלית. השיר הולך ומתפתח בהדרגה ועד שאנחנו כבר בטוחים שהולך להגיע איזה קליימקס, אנחנו נשאבים חזרה דרך חור שחור שוב לקטע רגוע ומלנכולי, כשברקע הרוח המנשבת באוזניים. אבל בפרוג, כמו בפרוג, זה לא נגמר עד שזה לא נגמר והשירה של קלאוס הופכת מרגועה לזועקת ועכשיו כבר ברור שהחיפוש אחר שקט נפשי הוכתר ככישלון גדול...
ואם זה מעניין אתכם, אז בראשית שנת 2021 Michael Schenker סגר מעגל וכלל באלבומו "IMMORTAL" ביצוע מטריף לשיר שכתב כמעט 50 שנה קודם לכן.
הצד השני של האלבום נפתח עם "Inheritance" וממשיך את הנוסחה של קטעים ווקאליים קצרים עם המון סולואי בגיטרה, ליינים של בס פועם וג'ימג'ומים מדויקים. ושוב Michael Schenker הצעיר נשמע לנו בסולו הראשון שיוצא לדרך באיזור 1:35 כמו Ritchie Blackmore כשהיה צעיר בהרכב הראשון של "דיפ פרפל". אבל איזו נגינה מדהימה וזה פשוט לא נתפס שהילד הזה היה בן 16 כשהאלבום הוקלט. ושוב אנחנו עדים לשינויים דינמיים במקצבים ובסגנון, אשר מלווים אותנו עד לסופו של השיר.
הקטע "Action" נפתח בסגנון ג'אז ופחות או יותר באזור 1:20 עושה הסבה לבלוז, ועוד שינוי סגנון ועוד החלפת מקצב והאקורדים הרכים מוחלפים בסולו עצבני והשירה הנינוחה מתחלפת בזעקות "איאן גילניות" וסולו גיטרה מוטרף שמלווה אותנו עד סוף השיר.
האלבום מסתיים עם שיר הנושא "Lonesome Crow", שהוא מסע מוזיקלי ארוך. הוא מתחיל בצלילים ואפקטים מוזרים המופקים מהגיטרות של השנקרים ונמתח על-פני למעלה משלוש-עשרה דקות, בקטע פרוג פסיכדלי שכולל ג'אם סשן ארוך ושופע באפקטים של ריברב ודיליי וקטע ווקלי מוזר ללא מילים. הג'אם הולך ומתפתח, מתגבר ומתעצם עם הסולו האדיר של Michael Schenker שפשוט משגר אותנו לחלל החיצון ומוביל אותנו לקטע ווקלי נוסף של Klaus Meine ומסתיים, איך לא, בסולו קצרצר נוסף.
לאחר הוצאת האלבום יצאה הלהקה לסיבוב הופעות במהלכו שימשה בין היתר כמופע החימום של להקת "UFO" הבריטית. Phil Mogg - סולן "UFO" התרשם מאוד מנגינתו והופעתו הכריזמטית של הנגן הצעיר והוירטואוז, Michael Schenker והוא הציע לו להצטרף ללהקה. מייקל הסכים ועזב את "הסקורפיונס" כבר בשנת 1973, עוד לפני שהלהקה התחילה להקליט את אלבומה השני. את מקומו של Michael Schenker יתפוס גיטריסט ענק אחר Uli Jon Roth שבסיועו תעצב הלהקה את הסגנון שלה ותגבש אותו לקראת הפריצה הגדולה שבוא תבוא.
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
Comments