ב- 9 לאוקטובר 1976 שחררה "Scorpions" את אלבום האולפן הרביעי שלה - "Virgin Killer".
האלבום הזה ממשיך את תהליך ההתפתחות של הלהקה אשר עזבה מאחור את הרוק הפסיכדלי של "Lonesome Crow" והלכה והתקרבה מאלבום לאלבום לצליל ולסגנון ההארד רוק שיאפיין אותה במהלך העשורים הבאים.
במקביל לתהליך ההתפתחות שעברה סקורפיונס,כך גם הקהל הלך ונפתח אל הלהקה, אשר באלבום זה הצליחה לבסס את מעמדה גם מחוץ לגרמניה, בעיקר ביפן, אך עדיין לא בארה"ב.
בגדול, ניתן לומר ש- "Virgin Killer" ממשיך את הנוסחא של האלבום המצוין הקודם "In Trance", וכולל תמהיל מאוזן של שירי הארד רוק מהירים עם גיטרות נושכות ומנסרות, לצד בלדות בלוז רכות עם סולואים מלודיים. גם כאן Klaus Meine מוכיח את יכולותיו הווקאליות הנעות בין הצווחות השורקות של "Virgin Killer" לבין הקול הרך והמלטף של "In Your Park".
יחד עם זאת קיימת באלבום הזה התפתחות טבעית של הלהקה ובעיקר התבגרות לעומת האלבום הקודם "In Trance". קיים כאן שילוב בין צליל הגיטרות הנדריקסי לבין המלנכוליה הידועה של הלהקה עוד מהאלבום הראשון, כשהפעם ניתן לשמוע גם את הניצנים של הז'אנר הניאו-קלאסי שיאפיין את הגיטריסט המצויין Uli Jon Roth.
בדומה לאלבום הקודם גם האלבום הזה הופק על-ידי Dieter Dierks אשר היה ידוע בהפקות שביצע ללהקות מובילות בז'אנר ה- Krautrock שבמערב גרמניה וסייע רבות להתפתחות הסאונד של הלהקה.
האלבום נפתח עם שתי פצצות אטום. "Pictured Life" עם סאונד הדואל גיטאר שיהפוך לחותמת הצליל של סקורפיונס ומהווה קלאסיקה על זמנית ברפרטואר של הלהקה, ו- "Catch Your Train" המהיר והעצבני עם הדו-שיח בין הצווחות של Klaus Meine למשפטי הגיטרה הקצרים והמאלפים של Uli Jon Roth, אשר פשוט מוכיח כאן איזה גיטריסט מוכשר וייחודי הוא.
האלבום ממשיך עם "In Your Park" - בלדת בלוז ממיסה שהינה אחד הקטעים האהובים עלינו של הלהקה. איזו עבודת גיטרות מושלמת של Rudolf Schenker ו- Uli Jon Roth שפותחים לנו את הלב עם הפריטות על המיתרים הסתומים, ואיזו שירה עוצמתית וחודרת לב של Klaus Meine.
מיד אחריו מגיעים "Backstage Queen" עם הריף הסוחף שנחתך על-ידי הליינים הגרוביים, ושיר הנושא "Virgin Killer" שהינו הראשון מתוך 4 אותם כתב והלחין ג'ון רות' לבדו. בניגוד לכותר הפרובוקטיבית שהכותרת משדרת, הרי שמילות השיר נכתבו כביקורת על אובדן התמימות המהיר של הצעירים וההשלכות שמגיעות בעקבותיו. הלחן של השיר הושפע מלהקת "Kiss" עימה יצאה "סקורפיונז" לטור משותף, כאשר ג'ון רות' ניגן את הריף ניסה לחקות את הצליל של "קיס", תוך שהוא מתייחס ל- Paul Stanley בעקיצה עם המילים "Cause he's a virgin killer!". מיינה שהקשיב לרות' מאוד התלהב וביקש ממנו להמשיך ולפתח את הרעיון, והתוצאה היתה שיר הנושא של האלבום.
שלושת השירים הנוספים שכתב רות' באופן בלעדי לאלבום, הנם "Hell Cat" שגם פותח את צידו השני של הויניל וממחיש עד כמה Uli Jon Roth הושפע מג'ימי הנדריקס הן בנגינה והן בסגנון השירה, "Polar Nights" המצויין עם המקצב המקפיץ ו- "Yellow Raven" שחותם את האלבום ברוך קטיפתי משולב עם פסיכדליה.
ואי אפשר שלא להתייחס לאחד מהשירים הטובים והפחות מוערכים לדעתנו באלבום - "Crying Days" שיר שאחד מהריפים שלו נראה כאילו נלקח מסרט אימה, אבל הוא ממש רחוק משם. זו בלדה נוספת של הלהקה אשר יושבת על צומת הדרכים של הלהקה עם סולואים שמזכירים את תקופת הפסיכדליה של "סקורפיונס", עם שירה ואלמנטים שיצוצו בהמשך הדרך, בעיקר בבלדות של הלהקה.
עטיפתו המקורית של האלבום עוררה בזמנו שערוריה לא קטנה, לאחר שהלהקה החליטה לכלול בה צילום של אחייניתו בת ה- 10 של מנהל המוצר של חברת התקליטים במערומיה, ככל הנראה מתוך מחשבה למשוך תשומת לב ולהגביר בכך את המודעות לקיומה של הלהקה. הדבר עורר שערוריה גדולה דבר שאילץ את הלהקה לשחרר עותקים של האלבום עם עטיפה חדשה, בה מצולמים חברי ה"סקורפיונס".
כאן המקום לציין שהשערוריה הזאת המשיכה לרדוף את הלהקה גם שנים לאחר מכן, כאשר בשנת 2008 "וויקיפדיה" החליטה להשתמש בעטיפה המקורית כדי להציג את האלבום דבר שהביא לדיווח על המקרה ל- FBI אשר בחן את הנושא ומצא כי לא היתה כאן עבירה על החוק בארה"ב. בהמשך גם היו דרישות של ה- "Internet Watch Foundation" להסיר את העמוד, אך כיום הערך ב"וויקפדיה" כולל את התמונה המקורית.
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט