האלבום השלישי של "Deep Purple", הנושא גם את שם הלהקה, שוחרר ב- 21 ליוני 1969.
זה האלבום האחרון של הלהקה בהרכב הראשון שלה הידוע גם כ- MKI, ואשר כלל את הסולן Rod Evans והבסיסט Nick Simper אשר יפוטרו בהמשך מן הלהקה לטובת שינוי צליל וסגנון שונים.
הסגנון המוזיקלי של האלבום נע בין רוק מתקדם ופסיכדליה ועד רוק כבד ומוזיקה קלאסית, כאשר המגמה הכללית היא מעבר לצליל כבד יותר ולנוכחות גדולה יותר של תפקידי הגיטרה, מאשר בשני האלבומים הקודמים. השינוי בצליל נבע בעיקר ממוערבותו הגוברת של הגיטריסט Ritchie Blackmore בתהליך הכתיבה.
בסוף שנת 1968 יצאה הלהקה לסיבוב הופעות בארה"ב לשם קידום מכירות אלבומה השני "The Book of Taliesyn". הלהקה שבה לאנגליה ב- 3 לינואר 1969 ומיד החלה לעבוד על חומרים לאלבומה השלישי. חברת התקליטים הפעילה לחץ על הלהקה לשחרר להיט בסגנון Hush מאלבומה הראשון, אך החומרים איתם עבדה הלהקה היו הרבה יותר מורכבים מכדי לשמש "להיט" בן 3 דקות.
בכדי לספק ולו במעט את תאוות חברת התקליטים, נכנסה הלהקה ב- 7 לינואר לאולפן והקליטה את השיר "Emmaretta", אשר נכתב על Emmaretta Marks שהיתה חלק מהמופע "שיער" ושאותה פגש אוואנס במהלך סיבוב ההופעות בארה"ב. השיר שוחרר כסינגל כבר בחודש פברואר 1969. השיר לא תאם בסגנונו לרוח של האלבום ההולך ומתהווה, ולכן נותר כסינגל ולא זכה להיכלל באלבום. במהלך אותן סשנים הקליטה הלהקה גם את "The Bird Has Flown" הכבד והניסיוני יותר ושיר זה כן יזכה להיכנס לאלבום.
לאחר שהניחו ולו במעט את דעתה של חברת התקליטים עם הסינגל "Emmaretta", יכלה הלהקה להתפנות להמשך כתיבת החומר לאלבומה השלישי. הנהלת הלהקה הצליחה לסדר לה חלון לביצוע ההקלטות בחודשים פברואר ומרץ של שנת 1969. הלחץ על הלהקה היה כבד. זה היה אלבומה השלישי בפחות משנה וחצי של פעילות, כאשר במקביל לכתיבת החומרים וההקלטות היתה צריכה הלהקה לצאת לסיבובי הופעות.
למרות הלחץ הזה והזמן הקצר שנותר להם לכתיבה ולביצוע ההקלטות, הצליחה הלהקה לכתוב 7 קטעים חדשים, יותר ממספר הקטעים המקוריים שהכניסה הלהקה לכל אחד משני אלבומיה הקודמים. הלחץ פעל על חברי הלהקה בצורה חיובית ככל הנראה, כי החומרים המקוריים שהצליחו לייצר לא היו רק רבים יותר מבחינת הכמות אלא בהחלט גם מבחינת האיכות.
(Photo: John Minihan)
האלבום נפתח עם "Chasing Shadows" שכתבו Jon Lord ו- Ian Paice והוא מובל על-ידי התיפוף המתגלגל והמקצבים האפריקאיים שהביא איאן פייס לשיר.
הרצועה "Blind" נכתבה על-ידי Jon Lord על אחד מסיוטיו. הנגינה של לורד בצ'מבלו בשיר הזה לא פחות ממופלאה.
מיד אחריו מגיעה הבלדה "Lalena", השיר הלא מקורי היחידי באלבום שנכתב על-ידי דונובן. הלהקה העניקה לשיר אינטרפרטציה משלה עם תיפוף על גבול הסווינג של Ian Paice ונגינה ג'אזית משהו של לורד שמפליא כאן עם אחד הסולואים היפים והמלודיים שלו. השיר יהפוך כמובן ל"להיט" מוכר של הלהקה, גם כאן בארץ.
הקטע האינסטרומנטלי הקצר "Fault Line" הושפע מרעידות האדמה שחוותה הלהקה בלוס אנג'לס במהלך סיבוב ההופעות האחרון שם, והוא כולל אפקט פסיכדלי ומעניין בדמות השמעה לאחור של מהלכי התופים של Ian Paice.
הרצועה "The Painter" הינה מהלך בלוז 12 תיבות קלאסי, שנכתב על-ידי הלהקה בכדי לספק את הביקוש ההולך וגובר של הקהל הבריטי לקטעים מבוססים בלוז-רוק. השיר הוקלט באולפן בלייב ללא כל עריכה והוא כולל סולו גיטרה בלוזי "מחשמל" ועוצמתי של בלקמור.
כאן המקום לציין שעד לתקופת הקלטת האלבום נהג בלקמור להשתמש בגיטרת גיבסון, כאשר במהלכה עבר בלקמור בהדרגה לשימוש בגיטרת פנדר סטרטוקאסטר, שהגיטריסטים אותם העריץ השתמשו בה. הגיטרה הזאת תהפוך לסימן ההיכר של בלקמור בתקופות השיא של הלהקה ומעבר, ולמעשה עד היום. אגב על-פי מקורות שונים בלקמור רכש את גיטרת הסטראטוקסטר הראשונה שלו מלא אחר מאשר Eric Clapton, אך זו היתה גירסה מהונדסת של הסטראטוקסטר שהקשתה על נגינתו של בלקמור, בשל העובדה שהצוואר שלה היה של גיטרת פנדר טלקאסטר, עם גוף ופיקאפים של סטראטוקסטר.
פותח את צידו השני של הויניל קטע הבלוז-רוק נוסף "Why Didn't Rosemary?", אשר הושפע מסרט הקלאסיקה של רומן פולנסקי בכיכובה של מיה פארו "Rosemary’s Baby", ואשר בו צפו חברי הלהקה יחד בקולנוע. הלהקה הודתה שהשיר הושפע מאמן הבלוז האמריקאי Otis Spann. למרות שמדובר בשיר בלוז, אין מדובר בבלוז במבנה הקלאסי כמו בשיר הקודם, שכן הוא כולל 14 תיבות בבתים ואילו 17 תיבות במהלך סולו הגיטרה של בלקמור.
חותמת את האלבום היצירה המופלאה בת 12 הדקות "April". זו היצירה הארוכה ביותר שזכתה להיכלל באלבום אולפן של הלהקה, שנכתבה בעיקרה על-ידי הגיטריסט ריצ'י בלקמור על החודש בו נולד. היצירה כוללת 3 חלקים כאשר החלק המרכזי הינו קטע אינסטרומנטאלי בסגנון מוזיקה קלאסית שהולחן על-ידי Jon Lord ומבוצע על-ידי תזמורת קלאסית. הקטע הראשון מנוגן אך ורק על-ידי לורד ובלקמור, כאשר בלקמור מנגן על גיטרות, אקוסטית וחשמלית, וג'ון לורד על אורגן ופסנתר. הקטע השני הוא כאמור הקטע המתוזמר והקלאסי שהולחן על-יד לורד והוא כולל בין היתר את השימוש בכלים, חליל, קלרינט וכלי מיתר. הקטע השלישי והאחרון כולל גם שירה של Rod Evans. הלהקה כתבה בעטיפת האלבום כי הם "מקווים שהיצירה אפריל תעביר מסר של העלאת זכרונות אישיים מחודש יפה, אך עצוב (בשבילנו)".
האלבום לא זכה למכירות ברמה משביעת רצון בעת צאתו, בין היתר בשל הביקורת שגררה עטיפת האלבום. העטיפה הינה מקטע מציור מהמאה ה-15 "The Garden of Earthly Delights" של האמן הגרמני-הולנדי Hieronymus Bosch. הציור אשר מציג לשיטת האמן כיצד ניראה הגהינום, נתפס אצל הקהל בארה"ב כציור אנטי דתי ולא מוסרי, הכולל גם דמויות בעירום. מעניין לציין שאותו ציור בדיוק, רק בגירסה הצבעונית שלו, עיטר שנתיים קודם לכן את עטיפת האלבום "One Nation Underground" של להקת הפולק הפסיכדלית "Pearls Before Swine", אך באותו מקרה העטיפה לא זכתה כלל לביקורת. אגב, העובדה שבאלבום של דיפ פרפל קיימת גירסת שחור לבן של הציור אינה מכוונת ומקורה בטעות. חדי העין מביניכם בוודאי יבחינו שדמויות מיניאטוריות של חברי הלהקה הושתלו בצורה רשלנית וחובבנית אל תוך הציור של בוש.
האלבום הזה מהווה למעשה את "שירת הברבור" של ההרכב הראשון של הלהקה MKI. לאחר צאת האלבום יוצאת הלהקה לסיבוב הופעות בארה"ב, אשר במהלכו נפגשו הקלידן Jon Lord הגיטריסט Ritchie Blackmore והמתופף Ian Paice בכדי לדון בעתידה של הלהקה. השלושה הביעו פה אחד את רצונם לעשות שינוי מהותי בכיוון המוזיקלי של הלהקה ולקחת אותה לכיוונים כבדים יותר. לשלושתם היה ברור שהזמר רוד אוונס והבסיסט ניק סימפר לא יתאימו לסיגנון החדש בו הלהקה הולכת ולכן הוחלט על החלפתם. כידוע, כבר בחודש יוני 1969 הוא חודש יציאת האלבום נושא סקירתנו, נבחרו איאן גילאן ורוג'ר גלובר, שניהם היו חברים בלהקת "Episode Six", אך בשלב זה זהותם נשמרה עדיין בסוד כמו גם הכוונה לפטר את השניים האחרים.
כפי שנכתב כבר בדפי ההיסטוריה של הרוק, השינוי האמור בהרכב הלהקה ובסגנונה, יובילו אותה זמן קצר לאחר מכן להצלחה עולמית ולכתיבת יצירות אדירות שיהוו את אחד מעמודי התוך של ז'אנר ההארד-רוק והמטאל.
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט