Scorpions - Love at First Sting
- FaceOff - עימות חזיתי
- לפני יום אחד (1)
- זמן קריאה 3 דקות
ב- 27 במרץ 1984, "Scorpions" הוציאו את אלבום האולפן התשיעי שלהם "Love at First Sting".
האלבום "Love at First Sting" מייצג את הרגע שבו "Scorpions" התפוצצו ברמה עולמית, עם אלבום מטורף שכלל, בין היתר, 3 מתוך הלהיטים הכי גדולים שלהם ומכירות של מעל 3 מיליון עותקים בארצות הברית בלבד. בהמשך להתרחבות המלודית של "Lovedrive" ולהתקפה המשוננת של "Blackout", הלהקה הגיעה לסאונד ולסגנון המושלם שהיה גם קליט וגם מותאם לאצטדיונים.
עם זאת, תהליך ההקלטה היה רחוק מלהיות פשוט. במהלך 1983, הלהקה נכנסה לזמן קצר לתקופה של חוסר יציבות, כאשר Francis Buchholz ו- Herman Rarebell נעדרו זמנית מההרכב ואילצו את הלהקה לחפש אחר נגנים חלופיים. סשנים מוקדמים לאלבום שנערכו בסטוקהולם כללו את חברי להקת "Rainbow" לשעבר Jimmy Bain בבס ו- Bobby Rondinelli בתופים, כאשר גם הבסיסט Neil Murray עובר בשלב מסוים דרך ההרכב. ההקלטות המוקדמות הללו נזנחו בסופו של דבר. לאחר סיבוב הופעות קצר בארצות הברית, "Scorpions" התכנסו מחדש וחזרו לאולפן של המפיק Dieter Dierks, כשהם משחזרים את ההרכב הקלאסי ומקליטים מחדש את תפקידי הבס והתופים שהוקלטו בסשנים המוקדמים.
באותו זמן, Klaus Meine יצא מאחת התקופות הבלתי ודאיות ביותר בקריירה שלו. במהלך ההקלטות של "Blackout", הוא איבד את קולו עד לרמה שבה אפילו היה לו קשה לדבר. מספר רופאים המליצו לו לוותר לחלוטין על השירה, אך הוא סירב לקבל את הגורל הזה. לאחר שני ניתוחים במיתרי הקול, הוא שיקם בהדרגה את קולו, וחזר בדיוק בזמן לסשנים שעיצבו את "Love at First Sting".
האלבום נפתח בפיצוץ עם "Bad Boys Running Wild". צלילי הגיטרות בשניות הראשונות נשמעים כמו מפל של מתכת נוזלית, ואז הכול מתפוצץ עם הריף הקליט של Rudolf Schenker, שמניע את השיר עם סגנון נגינה הדוק על גיטרת הקצב. התיפוף של Herman Rarebell ננעל על גרוב יציב, בעוד ש- Matthias Jabs מוסיף דיוק מלודי בעבודת הליד המדהימה שלו. השירה של Klaus Meine מעולה כתמיד, אך משקפת את האתגרים הפיזיים שעבר עד לפני תחילת ההקלטות.
ההצהרה המגדירה את האלבום ואולי את הלהקה כולה מגיעה עם "Rock You Like a Hurricane והריף הפשוט מטורף, שללא ספק נכנס לרשימת הריפים הגדולים ביותר בהבי מטאל. Hermann Rarebell כתב את השיר יחד עם Klaus Meine בהשראת בחורה שאיתה היה לו מפגש חד-פעמי. המבנה של השיר בונה את המתח אט אט לפני שהוא מתפרץ לאחד הפזמונים המזוהים ביותר ברוק הכבד. האופן שבו Meine מגיש את השירה מאזן בין אגרסיביות למלודיה, ומציג את הלהקה בשיא הביטחון שלה.
המעבר אל "Coming Home" חושף צד דינמי יותר של הלהקה, כשהשיר מתפתח בהדרגה מפתיחה מאופקת להתפרצות מלודית מרחפת. אפשר ממש לשמוע מה עבר על מיתרי הקול של Klaus Meine דרך הצרידות הקלה בקולו בתחילת השיר.
שינוי נוסף בגוון מופיע עם "I'm Leaving You", שבו הלהקה נוטה לכיוון גרובי יותר. השיר מביא איתו תחושה משוחררת יותר לעומת הרגעים ההמנוניים יותר של האלבום, עם מלודיה מטורפת בשירה שנשמרת לכל אורך השיר.
המומנטום הזה ממשיך עם "The Same Thrill", ללא ספק השיר המהיר ביותר באלבום, ששומר על האנרגיה הגבוהה באמצעות ריפים הדוקים.
הצד השני של התקליט נפתח עם "Big City Nights", שמבטא את ההתרגשות של החיים של להקה בדרכים, עם פזמון קליט וידידותי לרדיו. השיר יצא כסינגל השלישי מתוך האלבום, וסולו הגיטרה בו מבוצע על-ידי Rudolf Schenker.
מיד אחריו מגיע "As Soon as the Good Times Roll", עם ריף מרווח ו"נושם" שמותיר הרבה מקום לגיטרת הבס כדי לבלוט.
לעומתו, "Crossfire" עם הקצב המארשי, מציג גוון כבד ורציני יותר שמשקף את מתיחות המלחמה הקרה, באמצעות נגינה שנשענת על קצב התופים ומילים אפלות יותר.
הליבה הרגשית של האלבום נשענת על "Still Loving You", שבו איפוק והדרגתיות מגדירים את מבנה השיר. זה כנראה אחד השירים הגדולים והמצליחים ביותר של הלהקה, אשר תרם לפריצה הגדולה שלה. פשוט בית ספר לכתיבה וביצוע של בלדת רוק. הביצוע של Klaus Meine מקבל עומק נוסף לאור המאבקים הבריאותיים שעבר זמן קצר קודם לכן, בעוד שהלהקה תומכת בעוצמה הזו דרך התפתחות הדרגתית ומדויקת שנבנית לקראת שיא אורגזמי ועוצמתי.
אין שום צל של ספק, האלבום "Love at First Sting" עומד כנקודת הפריצה המכרעת בקריירה של "Scorpions". זהו האלבום שבו הדיוק הטכני שלהם, האינסטינקטים המלודיים ויכולת הכתיבה מתכנסים לכדי זהות מגובשת לחלוטין. דווקא מתוך חוסר ודאות לגבי ההרכב ומכשולים אישיים, הלהקה הציגה יצירה ממוקדת ועוצמתית שממשיכה להגדיר הן את המורשת שלה והן את התקופה שבה היא נוצרה.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות