ב- 25 לפברואר 1979 שוחרר האלבום "Lovedrive", אלבום האולפן השישי של להקת "Scorpions".
האלבום הזה סימן שינוי מהותי בצליל ובסגנון של הלהקה ולמעשה היה הראשון לקבע את הפורמולה המוכרת של "סקורפיונס" הכוללת שילוב של קטעי הארד רוק עם בלדות מלודיות ומתקתקות. זה גם האלבום אשר חלק מהמבקרים מחשיבים כפסגת היצירה שלהם.
הסיפור של "Lovedrive" מתחיל בשנת 1977, עם סיום ההקלטות של האלבום "Taken By Force", אשר סימן את סוף תקופת הפסיכדליה של הסקורפיונס. השינוי בקו המוזיקלי הביא לחיכוכים בין Rudolf Schenker ו- Klaus Meine מצד אחד, אשר ביקשו להסית את סגנון הלהקה לכיוון הארד רוק/מטאל מלודי, לבין Uli Jon Roth מנגד. חילוקי הדעות המוזיקליים הביאו את Uli Jon Roth להחלטה שהוא רוצה לעזוב את הלהקה, אבל שכנועיו של Klaus Meine הובילו אותו להישאר לסיבוב ההופעות אשר במהלכו הוקלט אלבום ההופעה "Tokyo Tapes". בסיום סיבוב ההופעות עזב Uli Jon Roth את הלהקה. הוא הקים את "Electric Sun" ובמקומו שכרו ה"סקורפיונס" את שירותיו של הגיטריסט Matthias Jabs, אשר נבחר מתוך 150 גיטריסטים שעברו אודישנים, ובכך הושלם הליין-אפ הקלאסי של הלהקה.
אבל הסיפור לא היה כל-כך פשוט, כי לאחר הצטרפותו של Matthias נכנס לתמונה שחקן חדש, "סופרסטאר", בדמות Michael Schenker, אחיו של Rudolf Schenker אשר בדיוק עזב את להקת "UFO" לאחר שחרור אלבום ההופעה "Strangers in the Night" משנת 1979. מייקל התארח בהקלטת האלבום "Lovedrive" ואף סיפק סולואים וקולות רקע ל- 6 מתוך שמונת שירי האלבום. בהמשך מייקל גם יחליף את ג'אבס במהלך סיבוב ההופעות של הלהקה, אבל שוב יעזוב באפריל 1979 בכדי להקים את הפרויקט הפרטי שלו "Michael Schenker Group", מה שיוביל את Matthias חזרה לזרועות הלהקה.
למה אנחנו מספרים לכם את כל זה? כי ההצטרפות של Jabs והכיוון המוזיקלי אליו משכו רודי שנקר וקלאוס מיינה, יביאו לסקורפיונס הצלחה מטאורית שתלך ותתעצם החל מראשית שנות השמונים, והאלבום "Lovedrive" סימן בדיוק את נקודת המפנה הזו.
שנקר סיפר שאחרי עזיבתו של Uli Jon Roth הוא ומיינה היו נחושים להוכיח שהם יכולים להמשיך גם בלעדיו. הגיוס של Jabs סייע להם לחדד את הצליל שלהם. השירים הפכו קצרים ודחוסים יותר והם נשענו פחות על סולואי הגיטרה ויותר על ריפים קליטים מכווני איצטדיונים. העובדה שהמטאור Michael Schenker הצטרף להקלטות האלבום רק הוסיפה לביטחון וסייעה לשינוי המוזיקלי, תוך שהיא מעניקה ללהקה בדיוק את הדחיפה שהיתה צריכה.
כך לדוגמא, נוכחותו של Michael Schenker בשירים כמו "Another Piece of Meat" האנרגטי והמהיר, "Coast to Coast" האינסטרומנטאלי או שיר הנושא "Lovedrive" מורגשת היטב, במיוחד באחרון אשר הריף והמקצב בו נשמעים ממש כאילו הושאלו מלהקתו הקודמת של מייקל "UFO".
שינוי מהותי נוסף שהתרחש באלבום הזה היה הדומיננטיות של "בלדות הכח" כמו "Holiday" שיהפכו לאורחות קבועות באלבומי הלהקה, וזאת כעניין של מדיניות. זה לא שלא היו ללהקה שירים שקטים ומלודיים קודם לכן, אבל באלבום הזה הם הגיעו לפורמולה המנצחת, שלא רק שתזניק את הקריירה שלהם לשחקים, אלא שהיא תשמש כמודל לחיקוי לכל להקת הארד רוק או הבי מטאל בשנות השמונים ואילך. כמעט ולא תמצאו אלבום הבי מטאל קלאסי בלי בלדה שמנסה לחקות את המתכון המנצח שהסקורפיונס התחילה לעשות בו שימוש באלבום הזה. תקשיבו לדוגמא ל- "Always Somewhere" (שמהלך האקורדים שלו הושפע בעצמו מ- "Simple Man" של "Lynyrd Skynyrd") ואחר כך ל- "Don't Cry" של "Guns N' Roses" ותבינו על מה אנחנו מדברים.
התמהיל המאוזן הזה בין ה"מהיר והעצבני" ל"איטי ולמלודי" תהפוך לשילוב אולטימטיבי שלא ניתן לעמוד בפניו. המתכון הזה ילך וישתכלל באלבומיה הבאים של הלהקה כמו "Blackout" ו- "Love at First Sting", אשר יולידו קטעי רוק איצטדיונים לצד בלדות נצחיות.
אז אם אתם רוצים לדעת היכן התחיל להתגבש הצליל הסקורפיונזי הכל-כך מוכר: Spotify, Apple Music.
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט