The Honeydrippers - Volume One
כתב: Moti Kupfer
תאריך הוצאה - 24.09.1984
ב-24 בספטמבר 1984 יצא המיני-אלבום "Volume One" של "The Honeydrippers". מאחורי החזרה המפתיעה של רוברט פלאנט אל הריתם אנד בלוז של נעוריו הסתתר סיפור על אובדן, על ידידות ועל הניסיון למצוא קול חדש אחרי "Led Zeppelin".
ב-25 בספטמבר 1980 הלך לעולמו מתופף להקת "Led Zeppelin", ג'ון בונהם. אחרי מותו שום דבר כבר לא נשאר כשהיה. מעט יותר מחודשיים חלפו עד שחברי הלהקה הודיעו על פירוקה. אחת מלהקות הרוק הגדולות של שנות השבעים אמרה שלום, ולא להתראות.
כל אחד מחברי הלהקה ניצב בפני דרך חדשה. ג'ון פול ג'ונס חזר לעבוד כנגן וכמעבד מבוקש ושיתף פעולה בהמשך עם פול מקרטני, "R.E.M.", בן אי קינג, "Heart", "The Mission" ולני קרביץ. ג'ימי פייג' התרחק מהגיטרה לתקופה, בניסיון להתמודד עם מותו של בונהם ועם התמכרותו להרואין. רוברט פלאנט היה זה שסייע לו בהמשך לחזור לנגן.
פלאנט, שבונהם היה לו כאח, שקל בתחילה לפרוש לחלוטין מעסקי המוזיקה ולעסוק בהוראה אנתרופוסופית. לבסוף זנח את הרעיון, ובעידודו של פיל קולינס חזר אל המוזיקה. אלא שהפעם לא ביקש לשחזר את ימי "Led Zeppelin".
פלאנט החל את דרכו כזמר בלוז באזור בירמינגהם. בשנת 1981 הצטרף להרכב הריתם אנד בלוז "The Honeydrippers", שניגן בתחילה בעיקר גרסאות כיסוי, לצד הגיטריסט Andy Sylvester, יוצא להקת "Chicken Shack". שם ההרכב נקשר ללהקתו של Joe Liggins, "Joe Liggins & His Honeydrippers", שפעלה בשנות הארבעים והחמישים. יש שקושרים אותו גם לכינויו של זמר הבלוז Roosevelt Sykes, "The Honeydripper".
בשנתיים הראשונות היה זה בעיקר הרכב הופעות. ספק אם הפרויקט היה מגיע לאולפן אלמלא רעיונו של Ahmet Ertegun, נשיא "Atlantic Records", להקליט כמה מהשירים שאהב משנות החמישים. הוא פנה לפלאנט, וזה אסף סביבו חבורה יוצאת דופן: ג'ף בק, Nile Rodgers, Brian Setzer מלהקת "Stray Cats", Paul Shaffer, וכמובן ג'ימי פייג'.
התוצאה הייתה "Volume One", מיני-אלבום קצר שמעניק למוזיקאים האלה חופש להשתעשע עם הריתם אנד בלוז והרוקנרול שגדלו עליהם. שני הגיטריסטים מימי "The Yardbirds", בק ופייג', נפגשו כאן שוב סביב קולו של פלאנט. פייג' מנגן בין השאר ב-"Sea of Love", ובק מביא את האנרגיה שלו אל "Rockin' at Midnight".
את עיקר הפרסום קיבלה "The Honeydrippers" בזכות החידוש ל-"Sea of Love". השיר נכתב והוקלט במקור בידי John Phillip Baptiste, שהתפרסם בשם הבמה Phil Phillips. הוא כתב אותו עבור נערה שאהב, והשתמש בים כדי לתאר אהבה שנדמית חסרת גבולות.
בפטיסט עבד במלון בעיר Lake Charles שבלואיזיאנה. על פי סיפורו, קורא מונה גז ששמע אותו מתרגל את השיר הפנה אותו למפיק George Khoury, שהקליט אותו ושכנע אותו להשתמש בשם הבמה Phil Phillips. השיר יצא תחילה בחברת התקליטים העצמאית של חורי, הצליח בלואיזיאנה, ואז הופץ ברחבי ארצות הברית בידי "Mercury Records". פיליפס סיפר שהרוויח ממנו רק 6,800 דולר ושלא זכה בלבה של הנערה שבשבילה כתב אותו. לימים ראה בכך מזל: הוא התחתן עם האישה שהתאימה לו באמת.
בגרסתם של פלאנט ו-"The Honeydrippers" הפך "Sea of Love" ללהיט שהגיע למקום השלישי במצעד האמריקאי. זה היה אחד הלהיטים הגדולים ביותר של פלאנט מחוץ ל-"Led Zeppelin". הסינגל הנוסף, "Rockin' at Midnight", חידוש לשיר של Roy Brown, הגיע למקום ה-25. השיר הזה שונה מ-"Good Rockin' Tonight", להיט מוקדם אחר של בראון, אף ששמותיהם דומים.
פלאנט מעולם לא ביקש להצטייר כזמר של בלדות מתוקות. דווקא "Sea of Love" הצליח מעבר לכל הציפיות, והוא חשש שיזכרו אותו כקרונר במקום כרוקר. "The Honeydrippers" נותרה אפיזודה קצרה: בתוך זמן לא רב שב פלאנט להתמקד בדרכו העצמאית.
"Volume One" הגיע למקום הרביעי במצעד האלבומים האמריקאי וזכה למעמד פלטינה בארצות הברית. חמשת שירי האולפן הראו שפלאנט יכול להמציא את עצמו מחדש גם באמצעות חזרה אל המוזיקה שהלהיבה אותו לפני שמישהו הכיר את שמו.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות