ב- 29 לאוקטובר 2021 הוציאה "The War On Drugs" לאור את "I Don’t Live Here Anymore".
ארבע שנים אחרי "A Deeper Understanding" המדהים, Adam Granduciel ושות' מביאים לנו את "I Don’t Live Here Anymore", אלבום האולפן החמישי של "The War On Drugs", האלבום המושלם לבוקר של סתיו...
בניגוד גמור לכותרת Adam Granduciel שהוא למעשה "The War On Drugs", בהחלט "מתגורר כאן" והוא לא הולך לשום מקום, להיפך! הוא אוחז, בשם הדור הצעיר, את הלפיד הבוער של הרוק הקלאסי ודואג שהוא לא יכבה.
אדם גרנדוסיל שעושה כעט הכל בלהקה (זמר, כותב ומולטי-אינסטרומנטאליסט) ממשיך לייצר אלבומי "בוטיק", כאלה שכבר כמעט ולא מייצרים היום. שילוב מדהים של רוק קלאסי, עם תערובת של פולק, רוק, אינדי, אמריקאנה ופסיכדליה.
האזנה לאלבום החדש של "The War On Drugs" תכניס אתכם למכונית הדולוריאן של ד"ר בראון ומרטי מקפליי ותשחק לכם עם ציר הזמן. מחד, המקצב די אחיד וחד-גוני, הוא נשמע כמו שיר אחד ארוך וירגיש לכם כאילו הזמן עצר מלכת ואתם נמצאים בלולאה אינסופית. מנגד, הוא פשוט קסום ומהפנט ולא ניתן להפסיק להאזין לו. הוא יקפיץ אתכם קדימה ואחורה על ציר הזמן לשנות ה- 70, 80 של המאה הקודמת ואפילו למילניום הנוכחי וחוזר חלילה. הוא יחליף לכם את התמונות בראש ואתם תרגישו שאתם עוברים בין ערים ויבשות. הוא ישנה לכם את הסאונד כשקולו הדהוי והמחוספס של Granduciel ישמע לרגע כמו Jacob Dylan וממש כמו זיקית יתחלף בין Peter Gabriel, Mark Knopfler, Rod Stewart, ו- Tom Petty. הוא יחליף לכם את התקליט כל פעם לאומן אחר. קצת Bruce Springsteen עם "I Don't Wanna Wait" ו- "Wasted", קצת "Fleetwood Mac" עם "Harmonia Dream", קצת Peter Gabriel עם "Victim" ותסמכו עלינו שתשמעו שם גם את "U2", "R.E.M.", "Brian Adams", "The Waterboys", "Dire Straits" ועוד.
האלבום הזה היה יוצא קודם לכן לולא שני אירועים שהשפיעו באופן מהותי על יצירתו. הלהקה בדיוק סיימה את סיבוב ההופעות העולמי לקידום האלבום "A Deeper Understanding" משנת 2017, שגם קטף את פרס הגראמי כאלבום הרוק הטוב ביותר, ובדיוק אז מגיפת הקורונה הגיעה. הסגרים והבידודים דחפו את Granduciel להמשיך וליצור. הוא גם בדיוק הפך לאב בתקופה זו והשילוב של שני האירועים הללו רק העצים את העובדה שהחומרים ב- "I Don't Live Here Anymore" אפילו יותר "רוחניים" מאי פעם, מלאים בהרהורים על שינויים, רגש וגורל.
אין ספק "I Don’t Live Here Anymore" ממשיך את הקו של קודמיו, הן במוזיקה והן מבחינת הסאונד. נכון, הוא אולי נוטה קצת יותר לכיוון מסחרי, ההפקה יותר מלאה ועשירה ואדם מנגן כאן על מגוון רחב יותר של כלים (גיטרה, בס, כלי הקשה, פסנתר, המונד, מלוטרון, מפוחית וורטילייזר, סינתסייזר, מכונת תופים ועוד), אבל "The War On Drugs" לא ממש מנסים לחדש או להשתנות. זה בדיוק מה שמאפיין את המוזיקה של Adam Granduciel וחבריו. הם פשוט עשו קריירה בניסיון להישמע דומים לכל-כך הרבה אומנים גדולים, אבל בכל זאת איכשהו עדיין מצליחים להישמע כמו שום דבר אחר במוזיקה, וזה מדהים, וזה גדול, וזה יפה!!!
להאזנה: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט