Thin Lizzy - Bad Reputation

כתב: Moti Kupfer

תאריך הוצאה - 02.09.1977

בעולם המודרני "הרושם הראשוני" תפס לו מקום של כבוד, ברגע שסומנת כבעייתי סיכוייך להצליח קטנים משמעותית.

השנה היא 1969 ובאירלנד קמה לה להקה שניגנה רוק כבד (סגנון יוצא דופן לאותה תקופה), ושמה "Thin Lizzy", להקה עם טונות של כישרון, ונטיה להרס עצמי, שלעיתים הביא לה שם של להקה טראבל מייקרית שיש לה מוניטין שלילי, בדיוק כמו שם אלבומה השמיני "Bad Reputation", שיצא ב- 02.09.1977.

"ליזי הרזה" הורכבה מאריק בל (קלידים), ואריק ריקסון (גיטרה) שהגיעו מלהקת הרוק הצפון אירית "Them" (ואן מוריסון), ופיל לינוט, ובריאן דאוני שהגיעו מלהקת "Orphanage".

לינוט שהיה מנהיג הלהקה, שר וניגן בגיטרה, בתחילת דרכו לינוט שהיה חבר בכמה להקות, נטה לזייף, מה שהתגלה בהמשך כבעיה עם השקדים בגרון, בזמן שלינוט עזב זמנית, הוא הודח מהלהקה ע"י חברו, שלא הרגיש נעים ממה שעשה, והחליט לתת לו שיעורי נגינה וגיטרה בחינם, דבר ששדרג ללינוט את הקריירה בהמשך.

לינוט שהעריץ את ג'ימי הנדריקס, נחשב בהמשך לגיבור מעמד הפועלים, מעין המקבילה האירית של ברוס ספרינגסטין.

בכתיבה ובנגינה שלו, הוא שילב בין היומרנות ההנדריקסית לפואטיקה וחוכמת הרחוב הואן מוריסית.

רק שלינוט היה נחוש בדעתו להוביל, ומי שלא זרם איתו מצא את עצמו במהרה במקום אחר, וכמובן שבעיות השתיה והסמים לא עזרו ליחסים התקינים ביום יום של הלהקה.

כאמור, הכל הלך קשה בתחילת הדרך של "ת'ין ליזי", אבל ההספק עדיין היה מרשים, לאחר חמישה אלבומים בחמש שנים הגיע רגע הפריצה המיוחל עם אלבום שישי בשם "Jailbreak" ולהיט ענק "The Boys Are Back in Town". (גם "Whiskey in the Jar" הצליח בהתחלה).

כשהיא חמושה בארסנל האלבומים ובלהיט הטרי יצאה "ליזי הרזה" לכבוש את אמריקה, אבל כמו בהרבה מקרים דווקא כשהאור בקצה המנהרה נצץ למרחוק, הגיע רגע של הרס עצמי, פיל לינוט נדבק בצהבת, וכדי להשלים את התמונה, גיטריסט ההרכב דאז בריאן "רובו" רוברטסון ששתה לשוכרה, נפצע בצורה קשה בידו לאחר שנקלע לקטטה שבה הגן על חברו המוזיקאי פרנקי מילר.

הלהקה נאלצה לבטל את המשך מסע ההופעות בארה"ב, בו היו אמורים לחמם את להקת "ריינבו" של ריצ' בלקמור, וכאמור שם רע יצא לה ברחבי ארה"ב למרחוק.

בזמן ששכב חולה בצהבת בבית החולים, הספיק לינוט לכתוב את מה שיהיה לעתיד לבוא אלבומה השביעי של הלהקה "Johnny the Fox".

בינתיים, חברי "ת'ין ליזי" ובעיקר לינוט, הרגישו שחמקה מידיהם הזדמנות בלתי חוזרת לכבוש את אמריקה, ומי שנאלץ לשלם את המחיר היה "רובו" שאומנם שותף בסופו של דבר בשלושה מהשירים באלבום "Bad Reputation" אך זה היה אקורד הסיום שלו בלהקה.

לינוט וחבריו הבינו את מצבם, וידעו שצריך לשנות, הם הביאו לעמדת המפיק את טוני ויסקונטי שעבד זמן מה לפני כן עם דיויד בואי, ויסקונטי גיבש מחדש את הסאונד של הלהקה תוך שימת דגש על גיטרת הבס, ועידן את הסאונד המחוספס עם כלי מיתר, סקסופון, קלרינט, קלידים, וסינתי.

בנוסף, דאג ויסקונטי לשים סוף לבילויים לתוך הלילה של הצמד חמד סקוט גורהם (הצטרף להרכב ב 74), ולינוט, והאלבום הרים את הלהקה חזרה מהקרשים, כאשר נכנס לטופ 40 של מצעד האלבומים בארה"ב, ולמקום הרביעי בבריטניה, וחיזק את הלהקה לקראת האלבום הבא "Black Rose" שנחשב לפסגת היצירה שלהם.

מעבר להפקה של ויסקונטי, ולכישרון המתפרץ של לינוט, ראוי לתת את הדעת על יכולות התיפוף מעוררות הכבוד של בריאן דאוני (שימו לב לסינגל "Bad Reputation"), מתופף אנדרייטד בכל קנה מידה.

עטיפת האלבום מדגישה את עומק הסכסוך בין רובו ללינוט, כאשר במקום רביעיה, התמונה שצייר סוטון קופר, מראה את שלושת חברי ההרכב ללא רוברטסון.

להאזנה: Spotify, Apple Music

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר