Tool – Ænima
ב- 17 באוקטובר 1996, "Tool" הוציאו את אלבומם השני "Ænima".
כשסצנת הרוק העולמית נעה בחוסר אונים בין גסיסתו האיטית של הגראנג' להתמסחרות המהירה של הרוק האלטרנטיבי, שחררו "Tool" את "Ænima" - אלבומם השני שהוא הרבה מעבר לנקודת מפנה בהיסטוריה של להקה אחת. האלבום הזה ייצג רעידת אדמה תרבותית ששינתה את כל מה שידענו על גבולותיו של המטאל.
לא לחינם האלבום נכלל ברשימות האלבומים הטובים ביותר לשנת 1996 של המגזינים "Kerrang!" ו- "Terrorizer. בנוסף, המגזין "Kerrang!" דירג אותו כאלבום השישי המשפיע ביותר בכל הזמנים ובשנת 2017, המגזין "רולינג סטון" דירג את האלבום במקום ה-18 ברשימת "100 אלבומי המטאל הגדולים ביותר בכל הזמנים".
אחרי ההצלחה המפתיעה, הזועמת והמחוספסת של אלבום הבכורה "Undertow" משנת 1993, אפשר היה לצפות מ-"Tool" להמשיך לחפור באותו בוץ מטאלי-אלטרנטיבי כבד. אבל Maynard James Keenan, Adam Jones, Danny Carey ו- Justin Chancellor (שהצטרף אל הלהקה והכניס לתוכה דם חדש ומכשף עם קווי בס מהפנטים ועמוקים), בחרו לקחת את המאזין למסע מסוכן שאין ממנו דרך חזרה. הם לקחו את האגרסיה הגולמית, סיננו אותה דרך שכבות של פוליריתמיקה מורכבת, פסיכדליה אפלה, מתמטיקה מוזיקלית והשפעות פרוגרסיב מתקדמות, ובראו צליל שהוא כולו שלהם. ייחודי, מהפנט ומאוים!
מבחינה מוזיקלית, "Ænima" הוא פלא של בנייה דינמית ומורכבות קצבית. היכולת של הלהקה לנוע בקלילות בין משקלים לא סטנדרטיים (כמו 7/8, 9/8 או מעברים מורכבים בתוך אותו השיר) בלי לאבד לרגע את הגרוב הסוחף היא שהופכת את האלבום לכל-כך ייחודי. התיפוף של Danny Carey מתפקד כמערכת פוליריתמית שלמה המשלבת השפעות ג'אזיות עם עוצמה אדירה, בעוד שנגינת הבס של Justin Chancellor משמשת כעמוד שדרה מלודי ועוצמתי שעליו נבנים הריפים של Adam Jones.
ההפקה המבריקה של דייוויד בוטריל (David Bottrill) עוטפת את האלבום במעטה כבד, כמעט קלסטרופובי, שבו כל כלי נגינה נושם, חי ובועט ברמת פירוט פסיכוטית. ממארג התופים המסחרר והמדויק להפליא של דני קארי ב-"Stinkfist" דרך הבס המתפתל כמו נחש של ג'סטין צ'נסלור ועד לריפים המנסרים, המטונפים ומלאי הגרוב של אדם ג'ונס ב- "Forty Six & 2".
זהו אלבום קונספטואלי במהותו שנע ביד אמן בין קתרזיס אישי עמוק לפסיכוזה חברתית רחבה. מיינארד מנווט את הקול הייחודי שלו מלחשושים שבירים ועד לצרחות זעם שקורעות את הנשמה, כשהוא מטיף ללא פשרות נגד צביעות, שטיפת מוח תרבותית והתמכרויות בעידן מודרני מנוכר. השיא הבלתי מעורער מגיע בשיר הנושא "Ænima", שבו הלהקה קוראת מתוך אירוניה שחורה לאפוקליפסה מטאפורית שתשטוף את לוס אנג'לס המזוהמת עד היסוד ותחזיר את האנושות אל התחלה נטולת זיוף, עם השורה האלמותית והמצמררת: "Learn to swim, I'll see you down in Arizona bay".
האלבום הזה הציג להקה שמתפתחת בצעדי ענק ולא מפחדת לשבור את הכלים. שירים כמו "H." ו-Hooker with" a Penis" מציגים את הניגוד הקיצוני והמרתק שבין פגיעות נפשית חשופה ופצועה לציניות מחוספסת ותוקפנית כלפי תעשיית המוזיקה והמאזינים עצמם. האלבום כולל קטעי מעבר אקספרימנטליים ואלטרנטיביים שמשלימים את המארג הקונספטואלי. הם שוברים את הקצב פעם אחר פעם ומותירים את המאזין חסר נשימה אל מול המפלצת המוזיקלית הייחודית שנבנתה מתוך מראות הנפש האפלים ביותר.
במבט לאחור, "Ænima" לא רק הגדיר מחדש את סגנונו של המטאל המתקדם המודרני, אלא הוכיח שמוזיקת רוק יכולה להיות אינטליגנטית, מאתגרת, מורכבת עד אימה ועדיין להכות בבטן הרכה בעוצמה. זהו מופת מוזיקלי נצחי שלא מאבד טיפה מהרלוונטיות שלו. להיפך! ככל שהעולם המוזיקלי הולך ומשתנה על פני השנים, כך הצעקה של "Ænima" נשמעת קרובה ומדויקת מתמיד.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות