Aerosmith - Live! Bootleg
עודכן: לפני 3 שעות
ב-27 באוקטובר 1978 יצא "Live! Bootleg", אלבום ההופעה הכפול הראשון של להקת "Aerosmith".
בסוף שנות השבעים עמדה להקת "Aerosmith" על קצה תהום מזהירה ומסוכנת מאין כמותה. אחרי רצף מסחרר של חמישה אלבומי אולפן בתוך חמש שנים בלבד, שכלל את פצצות האנרגיה "Get Your Wings" משנת 1974, "Toys in the Attic" משנת 1975, "Rocks" משנת 1976 ו-"Draw the Line" משנת 1977, הפכו חמשת המופלאים מבוסטון לתשובה האמריקאית הפרועה, החצופה והמסוכנת ביותר לענקיות הרוק הבריטיות "Led Zeppelin" ו-"The Rolling Stones". אלא שמאחורי מכירות של מיליוני עותקים וסיבובי הופעות באצטדיוני ענק, בערה להבה של הרס עצמי. הסולן Steven Tyler והגיטריסט Joe Perry, שזכו לכינוי הידוע לשמצה התאומים הרעילים בשל אורח החיים הקיצוני והמתחים הבלתי פוסקים ביניהם, מתחו את החבל עד לקצה גבול היכולת האנושית והאמנותית, בעוד הגיטריסט Brad Whitford, הבסיסט Tom Hamilton והמתופף Joey Kramer החזיקו בשיניים את מכונת הגרוב של הלהקה מפני התרסקות.
אלבומי הופעה כמו "Alive!" של להקת "Kiss" ו-"Frampton Comes Alive" של Peter Frampton כבר הוכיחו שאפשר ללכוד על גבי תקליט את הקשר שבין במה לקהל ולהגיע למיליוני מאזינים. להקת "Aerosmith" והמפיק Jack Douglas בחרו בגישה מחוספסת יותר. השם והאריזה של "Live! Bootleg" משחקים במכוון עם עולם הבוטלגים הפיראטיים, וההקלטות משמרות הרבה מהחספוס של ההופעות.
(Photo: Columbia Records)
האלבום הופק בידי Jack Douglas וחברי הלהקה, ומרביתו מבוסס על הופעות משנת 1977 ומשנת 1978. נגנים וטכנאים ובהם Jay Messina לקחו חלק בתיעוד הצליל הזה. מעט הליטוש היחסי מאפשר לשמוע את הגיטרות מתחככות זו בזו ואת הקול של Steven Tyler נאבק בתוך הרעש. גם העיצוב של Kosh משרת את הרעיון: מוצר רשמי שמאמץ את המראה הלא מהוקצע של הקלטה מחתרתית. זה חלק מהקסם שלו, בלי צורך להניח שכל צליל נותר ללא שום טיפול באולפן.
האלבום הכפול נפתח במתקפה חזיתית עם "Back in the Saddle", שהוקלט באינדיאנפוליס ב-4 ביולי 1977. הריף הכבד והכניסה החדה של Steven Tyler מכניסים אותנו היישר אל תוך העשן והזיעה של האולם. אחריו מגיע "Sweet Emotion" משיקגו במרץ 1978, עם הבס המזוהה כל כך של Tom Hamilton, ומשם גולשת הלהקה לגרסה מתוחה בת יותר משבע דקות של "Lord of the Thighs". זה אחד המקומות שבהם Joe Perry ו-Brad Whitford נותנים לגיטרות מרחב לנשום, להתגרות ולהתפרץ.
הצד הראשון נחתם בביצוע מהיר ודחוס ל-"Toys in the Attic", שהוקלט גם הוא בשיקגו. הצד השני נפתח בגרוב של "Last Child" ממועדון Paradise בבוסטון באוגוסט 1978. אחריו מגיע "Come Together" של להקת "The Beatles", בביצוע מה-Wherehouse בוולת׳הם. חשוב להבחין בינו לבין גרסת האולפן שהופיעה בסרט "Sgt. Pepper’s Lonely Hearts Club Band" והייתה לסינגל מצליח באותה שנה. כאן אנחנו מקבלים תיעוד חי, שממשיך אל "Walk This Way" מדטרויט ואל "Sick as a Dog" מאינדיאנפוליס.
התקליט השני נפתח ב-"Dream On" מלואיוויל ביולי 1977. קולו של Steven Tyler מטפס מן האיפוק אל הפלצט האייקוני, והמתח נשאר מוחשי גם כשמכירים כל תו. מיד אחריו מופיע "Chip Away the Stone", שנכתב בידי Richard Supa והוקלט בסנטה מוניקה באפריל 1978. זה אחד מארבעה שירים באלבום שלא הופיעו קודם לכן באלבומי הלהקה, לצד שלוש גרסאות הכיסוי. בהמשך מגיעים "Sight for Sore Eyes", "Mama Kin" ו-"S.O.S. (Too Bad)", שמחזירים את Joey Kramer ו-Tom Hamilton אל לב מכונת הקצב.
הצד הרביעי חוזר אל שורשי הלהקה עם שתי הקלטות ממועדון Paul’s Mall בבוסטון בשנת 1973: "I Ain’t Got You", המוכר גם בביצוע להקת "The Yardbirds", ו-"Mother Popcorn" של James Brown, עם David Woodford בסקסופון. בתוך רצועת "Mother Popcorn" מסתתר גם "Draw the Line", מהופעה בתיאטרון Tower במרץ 1978, בלי להופיע ברשימת השירים המקורית שעל העטיפה. אורכה של הרצועה המשולבת הוא כ-11 דקות וחצי, ולא של "Mother Popcorn" לבדו. המעבר בין בלוז, פאנק ורוק כבד חושף כאן את הגמישות של החמישייה ואת הכימיה שבנתה את הצליל שלה.
האלבום נחתם באקורד סיום אדיר מדטרויט עם הקלאסיקה "Train Kept A-Rollin'", שבאמצע הסולו הקודח שלה שוזר פרי בקריצה הומוריסטית את המנגינה המפורסמת של "Strangers in the Night" של Frank Sinatra לפני שהלהקה דוהרת אל קו הסיום במהירות מסחררת. עם צאתו באוקטובר 1978 זינק "Live! Bootleg" אל המקום השלושה עשר במצעד הבילבורד האמריקאי, הגיע למעמד של אלבום פלטינה ונשאר במצעדים במשך חודשים ארוכים. מעבר להצלחתו המסחרית, האלבום נותר מצבה חיה, נושמת ובועטת לתור הזהב הראשון של "Aerosmith" רגע לפני עזיבתו הזמנית של פרי שנה לאחר מכן, מסמך נדיר ביושרו שמוכיח כי רוקנרול אמיתי במיטבו אינו זקוק לשום איפור אולפני אלא רק לחמש נשמות בוערות על במה אחת.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות