Alice Cooper - Billion Dollar Babies
- FaceOff - עימות חזיתי
- לפני 9 דקות
- זמן קריאה 3 דקות
כתב: Moti Kupfer
תאריך הוצאה - 27.02.1973
התאריך הוא ה 13 לספטמבר 1969, במהלך ההופעה בפסטיבל הרוקנרול "ריבייבל" בטורונטו תרנגולת נזרקה לעבר הבמה בזמן שחברי להקת "אליס קופר" הופיעו, Alice Cooper או בשמו האמיתי וינסנט דיימון פורנייר בחור נחמד סך הכל, עשה את מה שמתבקש וזרק את התרנגולת כלפי הקהל במחשבה שהיא תעוף למעלה, במקום זה היא נחתה מול השורות הראשונות של הצופים שעשו בה שפטים.
למחרת העיתונים זעקו "אליס קופר תפס תרנגולת חיה, מלק את ראשה באמצעות שיניו, והוסיף לשתות את דמה לעיני קהל קנדי המום, ומשולהב כאחד".
עוד באותו היום קיבל קופר טלפון מאמרגנו באותם הימים' לא אחר מאשר Frank Zappa. זאפה שאל אותו האם באמת מה שנכתב בעיתונים זה מה שקרה, ולאחר שהבין שלא, הציע לו זאפה הצעת זהב "ובכן, מה שלא תעשה, אל תספר לאף אחד שלא עשית את זה".
כך נולדה אגדה, ומיתוס, ששירת את להקת "אליס קופר", וגם את המוזיקאי שלקח את שם הבמה יחד איתו גם לאחר שהלהקה נמוגה, להקה שהספיקה להוציא לא פחות משבעה אלבומים בארבע וחצי שנים, ואלבומה השישי ואולי המצליח מכולם "Billion Dollar Babies" יצא ב- 25.02.1973.
סנדק ה- Shock Rock וינסנט פורנייה נולד ב 4 לפברואר 1948 לאב מטיף בכנסיה האוונגליסטית הנוצרית, וינסנט הצעיר היה פעיל בכנסיה בגילאים 11-12, לאחר מכן בשל סדרה של מחלות ילדות שלו נאלצה המשפחה לעבור לפניקס, אריזונה שם למד בתיכון קורטז.
כשבספר המחזור נכתב עליו "שואף להיות אומן שמוכר מיליוני אלבומים" הצליח לו.
בגיל 16 הקים את להקתו הראשונה "The Earwigs" ששינתה את שמה ל"עכבישים", הרכב שקיבל השראה מה"חיפושיות", בהמשך, לצורך ההקלטה של שירם הראשון "Why Don't You Love Me" למד וינסנט לנגן על מפוחית (1965).
בשנת 1967 שינתה הלהקה את שמה בשלישית הפעם ל- "The Nazz" אך לאחר שהתברר כי לטוד רנדגרן יש להקה עם שם דומה הם שינו את שמם ל"אליס קופר", אולי כדי לייצר ניגודיות בין השם התמים (אליס בארץ הפלאות?) לבין הצורה שבה נתפסה הלהקה פרועה וחסרת עכבות.
לילה אחד לאחר הופעה לא מוצלחת של הלהקה במועדון הצ'יטה בלוס אנג'לס, ניגש אליהם המפיק והמנהל המוזיקלי שפ גורדון שראה בחזונו כיצד אפשר לתעל את הנגטיביות של הלהקה למחוזות האנרגיה החיובית, הוא ארגן להם אודישן אצל המפיק והמוזיקאי Frank Zappa.
זאפה של אותם ימים חיפש להחתים אומנים יוצאי דופן ללייבל החדש שלו "Straight Records" האודישן נקבע לשעה 7, כאשר הלהקה מניחה בטעות שמדובר ב 7 בבוקר, ולא בערב כפי שהתכוון זאפה.
עצם האקט של להקה שמגיעה ב 7 בבוקר לנגן אצלו בבית רוק פסיכדלי הרשימה את זאפה שהחתים אותם לשלושה אלבומים.
חלק מהתדמית של אליס קופר המוזיקאי נוצרה עם התלבושות יוצאות הדופן שלו שכוללות שיער שחור ארוך כאשר פניו מכוסות באיפור כבד, כאשר לראשו הוא חובש כובע קסמים שחור, ובגדי עור שחורים יחד עם שוט שהוא מחזיק בידו משלימים את התדמית הבימתית המאיימת שלו, אגב וינסנט פורנייה מחוץ לבמה הוא אחד האנשים הנחמדים והכי פחות יוצאי דופן שתוכלו למצוא (נשוי לאישה אחת מאז ומתמיד), בעבר שיתף פעולה גם בסרטים (עולמו של ויין), ובמופע של החבובות.
את המראה יוצא הדופן שלו שאב וינסנט בזכות דמויות משני סרטים, הסרט "What Ever Happened to Baby Jane" בכיכובה של בטי דייויס שלבשה בסרט איפור שמכוסה בעוגה ומתחת לעיניה אייליינר עמוק כהה ושחור, ומהסרט "ברברלה" בו כיכבה השחקנית אניטה פלנברג כשהיא לבושה כפפות עור שחורות ארוכות ונוצצות.
האלבום "Billion Dollar Babies" הוקלט בתחילתו באחוזה בשם "Galecie Estate" שרכשה הלהקה בגריניץ' קונטיקט, מפיק האלבום בוב עזרין השתמש בשיטות הקלטה יוצאות דופן הכוללות שימוש בחממה עם רצפת שיש, בהמשך עברו ההקלטות לאולפני מורגן בלונדון שהפכו למרכזי מסיבות עם מוזיקאים רבים ביניהם הארי נילסון, ריץ' גרץ', Marc Bolan, ו- Keith Moon אך כולם היו שיכורים מידי כדי לתרום מוזיקלית לאלבום.
כל הרעיון שבבסיסו עומד האלבום הוא שלאנשים יש סטיות רבות ומגוונות, ושאת שם האלבום הם שאבו מהנסיקה המפתיעה שלהם באלבומים הקודמים, ובעיקר באלבום "School's Out" שהפך אותם מלהקה עניה מאוד שגרה במרתף, ללהקה שאנשים זורקים עליה כסף בכל מקום.
האלבום הולחן כמעט כולו ע"י הגיטריסט/קלידן מייקל ברוס, למעט קטע הפתיחה "Hello Hooray" שנכתב ע"י רולף קמפף ושרה ג'ודי קולינס, שיר רוק יפיפה עם מלודיות ווקאליות מרשימות.
השיר "Elected" מבוסס על שיר ישן של הלהקה בשם "Reflected" (מאלבום הבכורה) ובשיר הנושא "Billion Dollar Babies" משתתפים המוזיקאי רג'י וינסון ששיתף איתם פעולה כבר ב- "School's Out" והזמר דונובן בקולות.
השיר הנועל את האלבום "I Love the Dead" עוסק בנקרופיליה, ושיר הרוק "Raped and Freezin" עוסק בהטרדות מיניות, ו- "Unfinished Sweet" שולח את המאזין לבקר אצל רופא השיניים בליווי אפקטים קוליים שמשכנעים אותנו שאנחנו ממש באמצע טיפול.
אך הלהיט הגדול מהאלבום הוא ללא ספק "No More Mr. Nice Guy" שנכתב על התגובה של אימו המאמינה על הופעותיו החיות של בנה על הבמה, השיר הגיע לטופ 10 הבריטי, ולמקום ה 25 בארה"ב.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות