והפעם... מה קורה כשהשטן משאיר דינוזאורים באולפן....
ב-28 למאי 2013 הוציאה "Alice In Chains" את אלבום האולפן החמישי שלה "The Devil Put Dinosaurs Here".
זה אלבום האולפן השני של הלהקה אשר שוחרר לאחר מותו של Layne Staley האגדי, והשני לכלול את הזמר William DuVall כצלע הרביעית של הלהקה.
האלבום מגיע ארבע שנים אחרי קודמו "Black Gives Way to Blue" אשר שוחרר בשנת 2009.
אם באלבום הקודם Jerry Cantrell לקח את ההובלה בשירה, כאשר וויליאם משמש כטייס משנה, באלבום הזה ג'רי כבר מרשה לעצמו לשחרר קצת יותר, כשהוא מאפשר לווילאם יותר ביטוי באופן הגורם לאלבום הזה להישמע יותר שלם ומגובש מקודמו. יש כאן תחושה ש"אליס" משתחררת לאיטה מ"השלשלאות" הקשורות במותו של ליין ומתחילה כבר לתפקד כהרכב שחלקיו משלימים זה את זה. הלהקה נשמעת כאן יותר בטוחה בעצמה, ויותר ממוקדת מטרה.
יש באלבום הזה כמה שירים שבהחלט מתקרבים ברמתם ל"אליס" הישנה והטובה. "Hollow" שפותח את האלבום ושוחרר כסינגל הראשון ממנו, אשר הריף המהפנט שלו נכתב על-ידי ג'רי במהלך ה"חימום" למופע שחתם את סיבוב ההופעות של האלבום הקודם.
השיר "Stone" שאת הריף שלו ג'רי כתב במהלך החלמה מפציעת הכתף שלו. בהיעדר יכולת לנגן הוא הקליט את עצמו מזמזם את הריף לטלפון, והתוצאה היתה לא פחות ממדהימה, כשהריף נכנס לרשימת 20 הריפים הגדולים של העשור.
השיר "Voices" שהינו השיר הראשון שנכתב לאלבום, עוד לפני הפציעה של ג'רי. שיר הנושא "The Devil Put Dinosaurs Here" שאינטרו הגיטרה שלו עם הארפג'יו מחזיר אותנו ישירות ל- "Love, Hate, Love" מאלבום הבכורה.
השיר "Scalpel" שנשמע כמו אאוטייק מהאלבום האקוסטי "Jar of Flies", ועוד ועוד שירים טובים וחזקים!!!
נכון, לקראת סוף האלבום נראה כי "אליס" מתחילה לאבד קצת גובה, עם שירים כמו "Phantom Limb”
ו- “Hung on a Hook”, אבל גם במקרים הללו זה בדיוק איך שהיינו רוצים שאחת מ"הדינוזאוריות" של הגראנג' הישן והטוב של התשעים תישמע, 20 שנה לאחר מכן.
להאזנה לאלבום ב: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט