top of page

Avenged Sevenfold - Hail To The King

ב-23 באוגוסט 2013 הוציאה "Avenged Sevenfold" לאור את האלבום השישי שלה "Hail To The King". היה לה כיוון ברור ותוכנית מובנית, אבל הלהקה לא דמיינה שהאלבום הזה יגיע למה שהוא הגיע ויהפוך אותה לאחת מלהקות המטאל הגדולות באותה שנה!


גם אם אתם לא מעריצים אדוקים של הלהקה והאזנתם לחמשת האלבומים הקודמים שלה, אנחנו בטוחים שגם אתם הרגשתם את ההתפתחות שעוברת על "A7x", את הבשלות, הבגרות והפריחה המתמדת. באופן טראגי, קפיצת המדרגה של הלהקה התרחשה דווקא באלבום הקודם שלה, "Nightmare", אלבום שהיווה ציון דרך משמעותי לאחר מותו של מתופף הלהקה Jimmy “The Rev” Sullivan בשנת 2009, שלא רק היה מתופף ענק אלא גם הכוח הכריזמטי והיצירתי של להקה. חברי "A7x" שנכנסו למשבר קשה מאוד בעקבות מותו, הצליחו להתמודד אתו בגבורה ויצאו מחוזקים ומנצחים, עם אלבום שהגיע היישר למקום ה- 1 במצעדים.


ותרשו לנו להזכיר בהקשר הזה את השיר "Trumpet Call" של "Walkways", כי בדיוק כמו השיר, "Avenged Sevenfold" עברה תהליך... מ- "Survive" ל- "Revive" ולבסוף ל- "Thrive"... כמילותין של רן ירושלמי מ- "Walkways".


ההרכב החדש של הלהקה שכלל את המתופף Arin Ilejay (שניגן בסיבוב ההופעות של האלבום הקודם), מייצר כאן אלבום מלא ראשון לאחר הטרגדיה. ולא סתם אלבום, אלבום שהוא נקודת ציון בהיסטוריה של הלהקה בדיוק כמו האלבום השחור של מטאליקה (ולא סתם אנחנו מזכירים אותו). הלהקה מציגה רמה חדשה ומרשימה של מוזיקה. נכון, אתם יכולים לומר שזה התפתחות טבעית ותוצאה של בגרות, אבל זה רק ימעיט בערך ובעוצמה של האלבום הזה. נראה שחברי הלהקה החליטו לזנוח את סגנון המטאלקור המאפיין אותה ולהתפוצץ על עולם ההארד-רוק והמטאל הקלאסי.

(Photo: Avenged Sevenfold)


זמר ומוביל הלהקה M.Shadow סיפר שהם רצו להביא את ההשפעות מעולם המטאל הקלאסי והרוק הקלאסי של שנות ה-80 וה-90 אבל להוסיף להם את האלמנט של "A7X". אכן יש פה שירים כמו "This Means War" ו- "Heretic" שנשמעים צצש כאילו שנלקחו מהאלבום השחור של "מטאליקה", "Doing Time" שכאילו הושפע מתוך "Use Your Illusion I & II" של "גאנז" ועוד השפעות רבות של "Megadeth" ו- "Led Zeppelin" אבל, ויש פה אבל גדול!!!

ל-"A7X" יש את ה-DNA המובהק שלה, לא משנה כמה תנסו להשוות או להלביש עליה סימני היכר של להקות אחרות היא תמיד תשמע כמו עצמה. למה? בגלל הקול של שאדו, בגלל הגיטרות של Synyster Gates וכמובן בגלל סגנון התופים ש- The Rev השריש בלהקה. כל אלו מהווים DNA מובהק שלא משתמע לשני פנים!


האלבום הזה חזק, עוצמתי וזועם, הוא ימטיר עליכם ברקים קטלניים שידקרו את גופכם ויפוצץ אתכם עם רעמים עוצמתיים שירעידו את גופכם. אמנם המתופף Ilejay עושה פה עבודה מדהימה ומנסה לשמור על המשכיות הסגנון של Rev הוא אפילו זכה על זה בתואר "Best Drummer" של מגזין "ריבולבר", אבל מי שעושים פה את מהות היצירה, את הליבה של האלבום הם הרביעייה המקורית שמוכיחים פה כשרון מוזיקלי ענק. גייטס עם סולואים שלקוחים מפנתאון הגיטרות, זאקי עם ריפים עצבניים וממכרים (שניהם אגב זכו יחד בתואר "Best Guitarists" ממגזין ריבולבר), ג'והני עם הבס החזק ושאדו שעבר כאן קפיצת מדרגה ווקאלית.


באלבום הזה יש ריפים ומלודיות שנועדו לתפוס אתכם ולטלטל אתכם בחוזקה. שירים שידבקו לכם בשנייה הראשונה ויגרמו לכם לרצות לשיר אותם בקול גדול, בדיוק כמו שקרה פה בהופעה של הלהקה שהתקיימה בשנת 2018. אז נכון, יש יאמרו שזו התמסחרות, בדיוק כמו שאמרו על "מטאליקה" וגם בגלל זה ההשוואה אבל זה לא ממש מעניין כשהמוזיקה טובה, חודרת, מעצימה ומרגשת וזה בדיו מה שעושה האלבום הזה!!


האלבום נפתח עם השיר "Shepherd of Fire" שמכניס אותך לסצנה דרמטית של קול פעמונים ורחש להבות אש (אלו לא מים), עם אורקסטרה וכלי נשיפה שרק מעצימים את התדרים הנמוכים של התופים והריף הכבד. אחרי 1:04 דקות הכל מתפוצץ ואתה מביט בתדהמה למטה וקולט שאתה פשוט מרחף באוויר, איזה שיר פתיחה ענק לאלבום. חברי הלהקה סיפרו שהם רצו ליצור פתיחה דרמטית ועוצמתית לאלבום, כדי לתת למאזינים את ההרגשה שהם הולכים להאזין למשהו גדול והם בהחלט קלעו כאן בול.


אנחנו עוד לא נרגעים ומיד עוברים לסינגל הראשון ולשיר הנושא של האלבום "Hail to the King" ששרף את כל תחנות הרדיו והמצעדים. איזה יופי של ריף, איזה יופי של פזמון ואיזה יופי של קול יש לשאדו, התמכרנו !! שיר איצטדיונים שנועד להרים את הקהל לאטמוספירה ולטלטל אותו בחוזקה, אה כן... ואז מגיע הסולו !! גייטס סיפר שלשיר הזה הוא לקח השראה מנגן הג'אז Django Reinhardt ושילב אלמנטים שהוא יודע לנגן במוזיקה שלו.


עוברים ל- "Doing Time" שמגיע היישר מבית היוצר של "גאנז", מהגיטרות, דרך השירה ועד למבנה השיר אבל תגידו מה שתגידו זו הנאה צרופה. זה לא נשמע כמו קאבר או חיקוי זה נשמע בדיוק מה שזה, זו השראה/השפעה!


ואם דיברנו על "גאנז" אז בואו נעבור ל"מטאליקה" עם "This Means War" (זהו מבטיחים שזו ההשוואה האחרונה), הביטים הדופקים החזקים, הסאונד המלא של התופים והריף הכבד והאיטי מתכתבים לנו עם "Sad Bad true", אבל למי איכפת? איזה תענוג... זה נכנס לוורידים ולא ניתן לעצירה אז אל תנסו להתנגד או להתכחש, זה עובד חזק!! גייטס רצה שהמאזינים לא יפסיקו לזוז לאורך כל השיר לצלילי הגיטרה והתופים וזה הצליח לו.


פתיחה דרמטית של מקהלה ב- "Requiem" ומיד אנחנו ממשיכים את הקו של השיר הקודם עם הבייס דראם דופק כמו פטיש והגטרות העבות והכבדות כמו מטרונום ישן מזיזות מצד לצד. חברי הלהקה סיפרו שהשיר נכתב בהשראת יצירותיו Wolfgang Amadeus Mozart ואנחנו בטוחים שאם הוא היה מאזין (או מרגיש) את השיר ובמיוחד את הסולו הוא היה גאה. אנחנו גם חייבים לציין את העוצמה הווקאלית של שאדו שמגיעה פה לגבהים בלתי נתפסים.


על הפריטה בפתיחה של השיר "Crimson Day" גייטס אמר שהוא מעולם לא שמע או הקליט צורה כזו נקיה של גיטרה, ההקלטה נעשתה ע"י מיקרופון שישב על המגבר ולא מהגיטרה ישירות לקונסולה. הסאונד מעניק נפח מדהים לשיר ויחד עם השירה של שאדו זה פשוט מרגש, קלאסיקה בהתהוות.


השיר הבא "Heretic" הוא השיר הראשון שנכתב לאלבום והוא נשמע יותר כמו שירים קודמים של הלהקה. גייטס סיפר שבשיר הזה הם רצו להביא קצת את סגנון הפרוגרסיב שלהם ולהביא לידי ביטוי את הכלים בהרמוניה ייחודית. השיר הזה מעניק גוון קצת שונה לאלבום ומביא קצת את הסגנון הקודם של הלהקה.


עכשיו חוזרים הביתה עם "Coming Home", כל חברי הלהקה נותנים פה עבודת רוקנרול חזקה ומפרקת. יופי של מלודיה סוחפת עם מילים מרגשות שלוקחות אותך עד הסוף. שיר שחברי הלהקה יצרו כדי לבטא את האהבה שיש להם לבית והגעגועים בכל פעם שהם בדרכים.


את האלבום סוגרים שני שירים שהם בעצם סיפור אחד בשני חלקים, "Planets" שהוא מלחמה מטאורית שגורמת לאפוקליפסה שבסופה מביאה ל- "Acid Rain" גייטס סיפר שהיה מאוד קשה לכתוב את שני השירים הללו מבחינת המבנה, השירה, המילים והגיטרות אבל איזה סיום אפי, מדהים ומרגש לאלבום מדהים!!


הלהקה תמיד בלטה במשקל שהיא העניקה למלודיות ולפזמונים במבני השירים שלה וכאן זה בא לידי ביטוי בעוצמה יותר גדולה. אכן יש כאן שפע של ריפים קליטים ופזמוני הימנונים אבל הלהקה נשארת נאמנה לעצמה ומביאה את הכשרון העצום שלה לידי ביטוי בצורה מדהימה.


להאזנה לאלבום ב: Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

Comments


 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page