Avenged Sevenfold - The Stage
ב- 28 באוקטובר 2016 יצא "The Stage", אלבום האולפן השביעי של להקת "Avenged Sevenfold".
אמצע העשור השני של שנות האלפיים העמיד את "Avenged Sevenfold" בצומת דרכים קריטי ומרתק. שלוש שנים קודם לכן, בשנת 2013, כבשה החמישייה מהנטינגטון ביץ', קליפורניה את פסגות המצעדים בעולם עם אלבומה השישי "Hail to the King", מפגן כוח מלוטש של הארד-רוק והבי מטאל מסורתי שהצדיע לענקיות הז'אנר משנות השמונים והתשעים דוגמת "Metallica", "Guns N' Roses" ו-"Black Sabbath". אלא שדווקא מתוך ההצלחה המסחרית המסחררת הזו, התעורר בקרב חברי הלהקה רעב אמנותי עז לנפץ את תבנית המיינסטרים שבה הוצבו ולהמציא את עצמם מחדש. במקביל לתהליך החיפוש המוזיקלי, עברה הלהקה טלטלה עסקית ואישית משמעותית כאשר ניהלה מאבק משפטי מתוקשר להשתחררות מחוזה ההקלטות שלה בחברת Warner Bros. Records ועברה לביתה החדש בחברת Capitol Records, ובמקביל נפרדה מהמתופף Arin Ilejay מתוך הבנה כי החזון המורכב של האלבום הבא דורש מנוע קצבי מסוג אחר לגמרי.
התשובה נמצאה בדמותו של אחד המתופפים המבריקים, המגוונים והמוערכים ביותר בעולם הרוק, Brooks Wackerman, מי שהניע במשך שנים ארוכות את להקת הפאנק-רוק האגדית "Bad Religion" ושיתף פעולה עם הרכבים מגוונים כמו "Suicidal Tendencies", "Infectious Grooves" ו-"Tenacious D". עוד בטרם נחשף צירופו של ווקרמן לתקשורת ולמעריצים, הסתגרו איתו הסולן M. Shadows, צמד הגיטריסטים Synyster Gates ו-Zacky Vengeance והבסיסט Johnny Christ במשך חודשים ארוכים של כתיבה אינטנסיבית וחזרות סודיות. הכימיה המיידית עם ווקרמן, ששילב מהירות ת'ראש מטאל מסחררת עם שליטה פנומנלית במשקלים א-סימטריים, פוליריתמיקה ודינמיקה מעולם הג'אז והפרוג, פתחה בפני הלהקה אופקים הלחנתיים שמעולם לא העזה לחקור קודם לכן, מאז ימי השיא של מתופף הלהקה המנוח והאהוב Jimmy Sullivan המכונה The Rev באלבומים "City of Evil" משנת 2005 ו-"Nightmare" משנת 2010.
כדי לתרגם את השאפתנות הזו לסאונד אולפני חי, אורגני ונטול מניפולציות דיגיטליות, גייסה הלהקה לשולחן ההפקה את מפיק העל וטכנאי הסאונד המיתולוגי Joe Barresi, שעבד בעבר עם "Tool", "Queens of the Stone Age", "Soundgarden" ו-"Alice in Chains". ההקלטות התנהלו באולפני United, Capitol ו-Serenity West בהוליווד וכן באולפנו הפרטי של בארסי בפסדינה, תוך הימנעות מודעת מדגימות תופים מלאכותיות או עריכת מחשב נוקשה. התוצאה הייתה אלבום קונספט פילוסופי ומדעי מרהיב שנולד בהשראת כתביהם של Carl Sagan, Elon Musk ו-Stephen Hawking. במרכזו עומדות השאלות הגדולות והמטרידות ביותר של המאה העשרים ואחת, עלייתה של הבינה המלאכותית והטשטוש בין אדם למכונה, ננו-טכנולוגיה, תאוריות הסימולציה, צביעות דתית ופוליטית, והחיפוש הנצחי אחר חיים תבוניים במרחבי היקום.
גם אופן הוצאתו של האלבום היה מהלך מהפכני וחסר תקדים בתולדות תעשיית המטאל. מתוך רצון להשיב לאמנות האלבום את המסתורין וההתרגשות שאבדו בעידן הדלפות האינטרנט והקמפיינים השיווקיים המתישים, שמרה הלהקה על קיומו של האלבום בסוד מוחלט. ב- 13 באוקטובר 2016 שוחרר הסינגל הפותח בלבד, וכעבור שבועיים, בליל ה- 27 באוקטובר 2016, עלתה הלהקה להופעה חיה מרהיבה על גג בניין Capitol Records האייקוני בהוליווד, ששודרה בשידור חי במציאות מדומה בתלת-ממד למיליוני צופים ברחבי העולם. בסיום ההופעה הכריזה הלהקה כי האלבום המלא זמין להאזנה ולרכישה באותו הרגע ממש, ובכך הפכה ללהקת הרוק הכבד הראשונה בהיסטוריה שמבצעת השקת פתע מלאה בקנה מידה עולמי, כולל מהדורות ויניל ודיסקים פיזיים שנשלחו לחנויות תחת שמות קוד חסויים.
המסע הקונספטואלי נפתח ביצירת המופת בת שמונה הדקות וחצי הנושאת את שם האלבום, "The Stage", שיר שזיכה את הלהקה במועמדות יוקרתית לפרס הגראמי בקטגוריית שיר הרוק הטוב ביותר. השיר נפתח במצעד תופים וירטואוזי של Brooks Wackerman ובארפג'יו גיטרה מהפנט בטרפופים של Synyster Gates, לפני שהוא מתפוצץ לריף כבד ודוהר. הטקסט החריף של M. Shadows מציג את ההיסטוריה האנושית כהצגת תיאטרון אכזרית של מלחמות, שחיתות ושליטה בהמונים, מלווה בקליפ תיאטרון בובות אפי שביים Chris Hopewell, שבו דמות המוות מושכת בחוטיהם של שליטי העולם לאורך הדורות. בגשר השיר חווה המאזין מעבר אקוסטי פלמנקו מרגש המתפתח לאחד הסולואים המלודיים והטכניים הגדולים ביותר בקריירה של גייטס.
מיד אחריו מסתער "Paradigm", קטע פרוג-מטאל חד ומהיר שעוסק בהשתלת ננו-רובוטים בגוף האדם ובאיבוד צלם האנוש לטובת חיי נצח מכניים, שבו קולו המחוספס והבשל של M. Shadows נע בין מלודיות תיאטרליות לזעקות קיומיות על רקע תיפוף קופצני ובלתי צפוי. ברצועה השלישית, "Sunny Disposition", מפתיעה הלהקה בשילוב מבריק ואפלולי של כלי נשיפה, חצוצרות וטרומבונים מעולם הסווינג והאוונגרד בהשראת להקת "Mr. Bungle", שיוצרים סאטירה קברטית מרתקת על מלחמה גרעינית ואדישותם של בעלי ההון.
האגרסיה הטהורה חוזרת למרכז הבמה בסינגל השני והמוחץ "God Damn", המנון ת'ראש מטאל מודרני, קצבי ומהיר כתער שמתחשבן עם פולחן אישיות, קנאות דתית ושעבוד המחשבה החופשית. השיר משלב ריפים מנסרים בדאבל-באס אינטנסיבי עם פזמון אצטדיונים סוחף, ומסתיים בסולו גיטרה אקוסטי ספרדי עוצר נשימה של Synyster Gates שחותם את הסערה החשמלית באלגנטיות מפתיעה.
בלב האלבום שוכנת חטיבה מוזיקלית עמוקה ומורכבת שנעה בין הכבד לפסיכדלי. "Creating God" מתהדר בגרוב כבד המזכיר את סצנת הגראנג' של סיאטל בשילוב מקצב תופים טכני ומורכב להפליא של ווקרמן, כשהוא מתאר כיצד בני האדם הופכים את הטכנולוגיה והמחשבים לאלוהים החדשים שלהם. אחריו מגיע "Angels", קטע איטי, אפל ומהורהר שנבנה על קו בס בולט של Johnny Christ ועבודת גיטרות בלוזית ומרחפת של Zacky Vengeance ו-Synyster Gates, ומוביל אל תוך "Simulation", אחד השירים התיאטרליים והקיצוניים ביותר באלבום. השיר משלב בלדה שקטה ומרגיעה עם התפרצויות מטאל ברוטליות וקטעי דיבור דרמטיים המתארים אדם המגלה כי כל חייו הם אשליה ממוחשבת בתוך מחלקה סגורה.
החצי השני של האלבום ממריא אל מחוזות קוסמיים ורגשיים נשגבים. "Higher" הוא יצירה פרוגרסיבית מופתית שנפתחת במקצב תופים מרחף וגיטרות אטמוספריות, נבנית אל פזמון מרומם נפש ומסתיימת במקהלת מלאכים שמימית וליווי כלי מיתר המוקדשים לאסטרונאוטים שיצאו אל החלל ולא שבו. מיד בעקבותיו מגיעה הבלדה האפית והמצמררת "Roman Sky", המספרת את סיפורו הטרגי של המדען, הפילוסוף והאסטרונום האיטלקי Giordano Bruno, שהועלה על המוקד ברומא בשנת 1600 על ידי האינקוויזיציה משום שהעז לטעון כי היקום הוא אינסופי וכי כדור הארץ אינו מרכז הבריאה. העיבוד התזמורתי העשיר והסולו המלודי והבוכה של גייטס הופכים את השיר לאחד הרגעים המרגשים ביותר בקטלוג של הלהקה.
המסע בחלל ממשיך ב-"Fermi Paradox", שיר אפל, מלודי ומהפנט הקרוי על שם הפרדוקס המדעי של הפיזיקאי Enrico Fermi השואל מדוע טרם מצאנו הוכחה לחיים חוצניים ביקום כה עצום, ומשלב בלאסט-ביטס מהירים עם מלודיות גיטרה חלומיות. כל אלו מכינים את הקרקע ליצירת הפאר החותמת את האלבום, "Exist", אפוס פרוגרסיבי מונומנטלי בן חמש עשרה דקות וארבעים ואחת שניות, השיר הארוך והשאפתני ביותר בתולדות "Avenged Sevenfold". היצירה בנויה כסימפוניה בת שלושה פרקים המגוללת באופן מוזיקלי את סיפור היווצרות היקום, החל מהמפץ הגדול המתואר בשבע דקות אינסטרומנטליות סוערות של וירטואוזיות טהורה בגיטרות, קלידים ותופים, דרך הופעת החיים האנושיים על פני כדור הארץ בפרק השירה הרגוע והמרגש של M. Shadows, ועד לסיום המצמרר שבו נשמע קולו של האסטרופיזיקאי הנודע Neil deGrasse Tyson במונולוג פילוסופי מרגש שנכתב במיוחד עבור האלבום, הקורא לאנושות להתעלות מעל מלחמותיה הקטנוניות ולהביט יחד אל עבר הכוכבים.
את החזון האמנותי השלם של האלבום חותמת עטיפתו המרהיבה, המציגה את סמל גולגולת העטלף האייקוני של הלהקה, ה-Deathbat, כשהוא מורכב מערפילית קוסמית סגולה וזוהרת במעמקי החלל, עבודה ויזואלית שמחברת בין זהותה המוכרת של הלהקה לבין המרחבים האינסופיים שבהם עוסק האלבום. בדצמבר 2017 אף הרחיבה הלהקה את הפרויקט כפי שהבטיחה עם מהדורת דלוקס עשירה שכללה את השיר המקורי "Dose" לצד שורת גרסאות כיסוי מרתקות לקלאסיקות של "Pink Floyd", "The Rolling Stones", "The Beach Boys" ו-"Mr. Bungle".
עם צאתו זכה "The Stage" לשבחים נלהבים מצד מבקרי המוזיקה ברחבי העולם, שהכתירו אותו כאלבום הבשל, הנועז והאינטליגנטי ביותר של הלהקה, והוא זינק היישר למקום הרביעי במצעד הבילבורד 200 האמריקאי ולמקום הראשון במצעדי אלבומי הרוק והמטאל בארצות הברית ובבריטניה. במבחן הזמן, "The Stage" ניצב כאבן דרך מכוננת במטאל של המאה העשרים ואחת, אלבום שבו להקת ענק בשיא כוחה העזה לוותר על הנוחות המסחרית, להסתכל אל העתיד בעיניים פקוחות וליצור מאסטרפיס על-זמני שמוכיח כי להבי מטאל אין גבולות.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות