Bob Seger & The Silver Bullet Band - Night Moves
ב- 22 באוקטובר 1976 יצא "Night Moves", אלבום האולפן התשיעי של Bob Seger והראשון שקיבל קרדיט רשמי משותף עם להקת "The Silver Bullet Band".
באמצע שנות השבעים, אחרי למעלה מעשור של הופעות מתישות במועדונים, בארים ואולמות ספורט ברחבי המערב התיכון של ארצות הברית, Bob Seger היה הסוד השמור ביותר של הרוק האמריקאי. באזור דטרויט ומדינת מישיגן הוא כבר נחשב לאגדה מקומית שממלאת אצטדיונים, אך בשאר רחבי ארצות הברית הוא עדיין חיפש את הפריצה הגדולה שתתרגם את האנרגיה החיה שלו להצלחה מסחרית רחבה. באפריל 1976 התרחש המפנה הראשון עם צאת אלבום ההופעה הכפול והמופתי "Live Bullet", שהוקלט ב-Cobo Hall בדטרויט והציג לעולם את הכוח המתפרץ של סיגר לצד להקת הליווי המגובשת שלו, "The Silver Bullet Band". האלבום החי סלל את השטיח האדום, אך סיגר ומנהלו האישי והמפיק הוותיק Punch Andrews ידעו שכדי להפוך לכוח מוביל ברדיו הארצי, הם זקוקים לאלבום אולפן מנצח שישלב בין עוצמת הרוקנרול הגולמית לבין כתיבת שירים בוגרת, קולנועית ומרגשת.
התוצאה הייתה "Night Moves", אלבום שבו סיגר זיקק לכדי שלמות את מה שייקרא לימים Heartland Rock, רוק שורשי, כן ונטול פוזות שמדבר בגובה העיניים אל מעמד הפועלים, על נעורים שחלפו, אהבות ראשונות במושב האחורי של המכונית, והמאבק לשמור על הלהבה הפנימית מול שחיקת החיים הבוגרים. כדי להשיג את המנעד המוזיקלי העשיר של האלבום, פיצל סיגר את ההקלטות בין שלושה מוקדים שונים. ארבעה משירי האלבום הוקלטו באולפני Pampa בעיר וורן שבמישיגן יחד עם חברי "The Silver Bullet Band", הגיטריסט המוביל Drew Abbott, הבסיסט Chris Campbell, הקלידן Robyn Robbins, המתופף Charlie Allen Martin ואמן כלי הנשיפה Alto Reed. ארבע רצועות נוספות הוקלטו באולפני Muscle Shoals Sound בשפילד שבאלבמה יחד עם חטיבת הקצב האגדית "Muscle Shoals Rhythm Section", המוכרת בכינויה "The Swampers", שכללה את הגיטריסטים Pete Carr ו-Jimmy Johnson, הקלידן Barry Beckett, הבסיסט David Hood והמתופף Roger Hawkins, שהעניקו לשירים מעטפת חמה של סול דרומי ורית'ם אנד בלוז. השיר התשיעי והמכריע, שיר הנושא של האלבום, הוקלט באולפני Nimbus Nine בטורונטו תחת שרביטו של המפיק הקנדי Jack Richardson, שעבד קודם לכן עם "The Guess Who" ועם Alice Cooper.
האלבום נפתח בסערה עם הצהרת הכוונות של "Rock and Roll Never Forgets", המנון רוקנרול משוחרר וסוחף שמונע על ידי ריף הגיטרה החד של אבוט, הפסנתר הקופצני של רובינס והסקסופון החורך של ריד. סיגר כתב את השיר בגיל שלושים ואחת, לאחר שחבר קרוב סיפר לו על פגישת מחזור של בית הספר התיכון שבה כל המורדים לשעבר הפכו לאנשים מיושבים וכבדים. בקולו המחוספס והחם, סיגר פונה אל בני דורו שהתבגרו ומזכיר להם שגם אם הברכיים קצת חורקות והחיים נעשו שמרניים יותר, המוזיקה של Chuck Berry והתשוקה של גיל שש עשרה עדיין מחכות להם מעבר לפינה.
מיד לאחר מכן מגיע לב האלבום ופסגת היצירה של סיגר, שיר הנושא "Night Moves". סיגר שאב השראה לכתיבת השיר מצפייה בסרט ההתבגרות של ג'ורג' לוקאס "American Graffiti", שעורר בו רצון לספר את סיפור הנעורים שלו עצמו בשדות התירס ובמגרשי החנייה של פרברי מישיגן בראשית שנות השישים, כולל זיכרון אמיתי מאהבה נכזבת לנערה איטלקייה שחורת שיער שהכיר בתיכון, שנישאה לבסוף לחבר שלה שחזר מהשירות הצבאי. מבחינה מבנית, סיגר הושפע עמוקות מהאלבום "Born to Run" של Bruce Springsteen ובמיוחד מהיצירה האפית "Jungleland", שממנה שאל את הרעיון המבריק לשלב שני גשרים מוזיקליים שונים בתוך שיר אחד. ההקלטה בטורונטו נולדה כמעט במקרה בשתיים לפנות בוקר, כאשר ריצ'רדסון חיפש נואשות סינגל קליט. מאחר שמרבית חברי הלהקה כבר חזרו למלון או לביתם, סיגר הקליט את השיר עם קמפבל ומרטין בלבד, לצד גיטריסט האולפן המקומי Joe Miquelon, הקלידן Doug Riley ושלישיית זמרות הליווי Sharon Lee Williams, Rhonda Silver ו-Laurel Ward. המעבר הדרמטי מאקורדים אקוסטיים מהירים לשקט הלילי שבו סיגר מתעורר באמצע הלילה לקול הרעם המרוחק ומבין שהנעורים חלפו מבלי שוב, הפך לאחד הרגעים המצמררים בתולדות הרוק והזניק את השיר למקום הרביעי במצעד ה-Billboard האמריקאי.
האנרגיה הגבוהה שבה במלוא העוצמה ברצועה השלישית, "The Fire Down Below", קטע רוק בועט ומהיר שבו רובינס מוביל על הפסנתר וריד מפגין עבודת סקסופון לוהטת. השיר, שבוחן במבט מפוכח אך מחויך את משחקי הפיתוי והתשוקה האנושית שמתקיימים בכל רחבי העולם מתחת לפני השטח, הפך ללהיט הופעות אדיר וזכה בהמשך לגרסאות כיסוי מפורסמות, בראשן של Bette Midler ושל להקת "Van Halen". צידו הראשון של התקליט נחתם ב-"Sunburst", בלדת רוק רחבת יריעה ודרמטית שנפתחת בנגינת פסנתר מהורהרת ומתפתחת לשיא אמוציונלי עוצמתי עם סולו גיטרה מלודי וחודר של אבוט, המדגים את היכולת של הלהקה לנוע בין אינטימיות שקטה לרוק אצטדיונים סוחף.
צידו השני של האלבום מעביר את המאזין אל האווירה הדרומית והחושנית של אולפני Muscle Shoals, ונפתח עם "Sunspot Baby". זהו קטע רוקנרול קצבי ומתגלגל בעל גרוב Fאנקי מדבק, שבו סיגר מגולל בהומור ובחריפות את סיפורו של גבר שבת זוגו ברחה לו לפלורידה עם הארנק וכרטיסי האשראי שלו, בעוד הגיטרות של קאר וג'ונסון והקלידים של בקט מייצרים מעטפת צליל הדוקה וממכרת.
מיד אחריו מגיעה פנינה מלנכולית נוספת שהפכה לקלאסיקה על-זמנית, "Mainstreet". סיגר חוזר כאן אל ימי נערותו בעיר אן ארבור שבמישיגן, אל רחוב Main Street האמיתי שבו נהג לעמוד מחוץ למועדון הבורלסק והביليארד המקומי ולהביט מבעד לחלון ברקדנית הבודדה על הבמה. את השיר מוביל אחד מריפי הגיטרה המזוהים והיפים ביותר של שנות השבעים, בביצועו של Pete Carr, שניגן בגיטרת Gibson Les Paul דרך מדמה צליל סינתיסייזר ייחודי, שהעניק לפתיחה ולסולו גוון בכייני, חם וחלומי שנחרט בזיכרון מהצליל הראשון. השיר הגיע למקום ה-24 במצעד הסינגלים האמריקאי וביסס את מעמדו של סיגר כמספר סיפורים בחסד עליון.
המשך הצד השני שומר על גיוון סגנוני מרתק. "Come to Poppa", השיר היחיד באלבום שלא נכתב על ידי סיגר אלא על ידי אגדת הסול מממפיס Willie Mitchell יחד עם Earl Randle, לוקח את האלבום למחוזות של Fאנק ובלוז דרומי שורשי, עם עיבוד כלי נשיפה עשיר של ה-Muscle Shoals Horns שבו קולו של סיגר נשמע טבעי ומשוחרר לחלוטין. אחריו מגיע "Ship of Fools", שיר המשלב בין חטיבת הקצב של Muscle Shoals לבין תוספות של אבוט בגיטרה ושל Jerry Luck באקורדיון, ובו סיגר מהרהר על התשוקה האנושית לחיים, על חלומות גדולים שמתנגשים עם פשרות היומיום. האלבום נחתם בחגיגת רוקנרול שורשית ומהירה עם הקאבר ל-"Mary Lou", קלאסיקת הרוקבילי והרית'ם אנד בלוז משנת 1955 של Young Jessie שהתפרסמה בביצועו של Ronnie Hawkins, שבה "The Silver Bullet Band" סוגרת מעגל אנרגטי שמשאיר טעם של הופעה חיה מיוזעת.
גם עטיפת האלבום האייקונית, שצולמה על ידי הצלם בן מישיגן Tom Bert, הפכה לחלק בלתי נפרד מהמיתולוגיה של היצירה. התמונה מציגה את סיגר מזוקן ולבוש במעיל עור שחור מתחת לשלט ניאון לילי של "Night Moves". סיגר סיפר לימים בחיוך כי רבים חשבו שהוא ניסה לחקות את המראה של ספרינגסטין מאותה תקופה, אך בפועל הייתה זו תמונה ישנה שצולמה עוד לפני פריצתו של ספרינגסטין, שפשוט לכדה באופן מושלם את האווירה העירונית והלילית של השירים.
עם צאתו, "Night Moves" הפך להצלחה מסחררת ששינתה את חייו של סיגר לעד. האלבום זינק למקום השמיני במצעד האלבומים של ה-Billboard, העניק לסיגר את אלבום הפלטינה הראשון שלו, ובהמשך הגיע למעמד אדיר של שש פעמים פלטינה בארצות הברית עם מכירות של למעלה משישה מיליוןעותקים. חמישים שנה לאחר צאתו, "Night Moves" נותר לא רק אלבום הפריצה שפתח את תור הזהב של סיגר לקראת אלבומי הענק "Stranger in Town" ו-"Against the Wind", אלא אחת מפסגות הרוק האמריקאי של כל הזמנים, יצירה כנה ומלאת נשמה שמוכיחה שהרוקנרול באמת לעולם אינו שוכח.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות