top of page

Bon Jovi - Hayarkon Park - 3/10/2015

ב- 3 לאוקטובר 2015, עלו "Bon Jovi" בפעם הראשונה על במת פארק הירקון, ובפני 50,000 צופים משולהבים העניקו לנו הופעה היסטורית ובלתי נשכחת.


אז נכון, קיבלנו את הלהקה הרבה מעבר לשיא שלה. נכון, Richie Sambora לא היה שם ואפילו שני גיטריסטים מוכשרים כמו Phil X ו- Matt O'Ree, לא הצליחו למלא את נעליו הגדולות. נכון, תמהיל השירים כלל לא מעט שירים חדשים ופחות מוכרים, על חשבון להיטים כמו "Always" ו- "Bed Of Roses" שנעדרו מהסטליסט. ויותר מכל, נכון, קולו של Jon Bon Jovi בגד בו לא פעם והוא לעיתים נשמע כמו גירסת חיקוי לא מוצלחת של עצמו.


אבל אם נשאיר רגע את הציניות בצד ונסתכל על חצי הכוס המלאה, אז ב- 3 לאוקטובר 2015 חזינו בהופעה מדהימה והיסטורית של אחד מלהקות הרוק הגדולות בעולם, שהגיעה לכאן לתת את השואו הכי טוב שהיא יכולה להעניק בנסיבות העניין, ולא פחות מכך, הגיעה לפרגן לישראל ולקהל הישראלי בתקופה לא פשוטה, ואפילו הקדישה לו שיר!


זו היתה ההופעה האחרונה של הלהקה בסיבוב ההופעות שנקרא "Bon Jovi Live!"- סיבוב ההופעות הראשון של הלהקה ללא Richie Sambora, אשר נועד לקידום אלבום האולפן ה-13 של הלהקה "Burning Bridges". כל הדרישות והפניות ללהקה להימנע מלהופיע בישראל, כולל מאחד Roger Waters, לא נענו, ובדיוק בשעה 20:45 עלתה הלהקה על הבמה לקול רעמי התופים של Tico Torres, שגם נתן את האות לפתיחת השיר "That's What the Water Made Me", הלקוח מהאלבום "What About Now" משנת 2013. אין ספק שמדובר בבחירה קצת מוזרה, אך אמיצה, לפתיחת הופעה בסדר גודל כזה, במיוחד כשמדובר בהופעה הראשונה של הלהקה בישראל. אבל את הקהל הישראלי שהשתוקק לראות את גיבוריו זה לא ממש עניין, כפי שניתן היה להבין מהצרחות והתשואות ההיסטריות שהלהקה זכתה לקבל, כבר מהשניות הראשונות של ההופעה.


מיד עם סיומו של שיר הפתיחה, Jon Bon Jovi פונה לקהל ושואל אותו "אתם מוכנים לקצת רוקנרול?... חיכיתי הרבה זמן לזה... תראו לי ממה אתם עשויים.." והקהל באמת הראה לו ממה הוא עשוי, בתשואות, תרועות ושאגות, למשמע הצלילים הראשונים של "You Give Love A Bad Name״. זהו, אפשר כבר להצהיר... ההופעה התחילה...


משם הסטליסט לקח אותנו קדימה ואחורה בזמן, לאורך הקריירה המפוארת של הלהקה. אחרי "Raise Your Hands", גם הוא מהאלבום מאלבום המופת "Slippery When Wet" "מנהרת הזמן" של Jon Bon Jovi סופרת לנו את הזמן לאחור ומחזירה אותנו אחורה בזמן, כמה אחורה? הכי אחורה שאפשר, ממש עד לאלבום הבכורה "Bon Jovi" משנת 1983. ג'ון מספר לנו איך הכל התחיל, איך הוא לא התייאש למרות כל הדחיות והתשובות השליליות שקיבל, כיצד אזר תעוזה ובשנת 1982 הגיע לתחנה "WAPP 103.5 FM "The Apple מניו ג'רסי עם הדמו לשיר "Runaway" ומשם הכל באמת כבר היסטוריה...


אחר כך אנחנו מקבלים רצף של שירים חדשים יחסית - "We Got It Goin' On" מהאלבום "Lost Highway", אחריו "We Weren't Born to Follow" - הסינגל הראשון מהאלבום "The Circle", ומשם חוזרים לשיר הנושא "Lost Highway" ולשיר נוסף מהאלבום "Whole Lot of Leavin'".


ואז מגיע אחד הרגעים המרגשים בהופעה. Jon Bon Jovi מקדיש לנו את השיר "We Don't Run" ואומר: “This should be the fight song for Tel Aviv”. ואנחנו באמת לא בורחים, אנחנו כאן כדי להישאר!!! זמן קצר לפני ההופעה היה פיגוע בירושלים. פלסטיני דקר שני ישראלים למוות בעיר העתיקה ופצע שניים נוספים, ופתאום המילים החמות האלו של Jon Bon Jovi מקבלות משמעות אחרת...


ג'ון פונה ללהקה ולקהל ואומר "תגבירו את הווליום... הנה חלק 2..." והנה מגיע לו אחד משיאי ההופעה עם הביצוע לשיר "It's My Life". הגיטריסט Phil X עושה שימוש באפקט ה"טוק בוקס" המפורסם, שלא ברור כיצד השיר האלמותי הזה היה נשמע בלעדיו, והגעגוע ל- Richie Sambora שהגה בגאוניות את השימוש בו רק הולך ומתעצם. מיד אחריו מגיע "Because We Can" וג'ון מנסה לגייס את הקהל לשיר איתו, אבל כנראה שהפארק מלא בעיקר בילידי שנות ה- 70 וה- 80 שלא ממש הכירו את השיר. אנחנו חייבים לומר שזה לא היה אחד מהביצועים הטובים של ג'ון, אשר לצערנו היה קצת "אוף טיון", אבל למי איכפת? הפרץ הנוסטלגי שחווינו פשוט מאפיל על הכל..


הריקוד הזה של הלהקה ושל הקהל, קדימה ואחורה בזמן, נמשך עם ביצוע אקוסטי ל- "Someday I'll Be Saturday Night" ומיד אחריו ״Wanted Dead Or Alive" האגדי, עם סולו אדיר של Phil X, אשר לשמחתנו בחר להיצמד למקור ולא לאלתר. לפני השיר "I'll Sleep When I'm Dead" (ההמנון של הפולניות (-:) ג'ון מציג את הקלידן היהודי David Bryan ואומר ״אבא שלך היה ממש גאה בך שהגעת סופסוף לישראל!״.


אחרי ביצוע ארוך ואנרגטי במיוחד של "Keep the Faith", כולל כמה סולואים, הלהקה מבצעת את "Bad Medicine" ויורדת מהבמה לקול תשואות הקהל שמסרב לתת להם ללכת, בטח לא אחרי 30 שנות ציפייה...


ואכן, הלהקה נענית וחוזרת לסט ארוך של הדרנים, הכולל לא פחות מחמישה שירים! ביניהם ״In These Arms" שממשיך להמיס אותנו גם למעלה מעשרים שנה לאחר יציאתו, ״Born To Be My Baby״ המקפיץ וכמובן ״Living On A Prayer", אתו הלהקה בוחרת לסיים את הערב המדהים הזה.


מעניין לציין, שבמהלך אחד הראיונות שנערכו איתו, ציין Jon Bon Jovi "הייתי בכל מקום וישראל הייתה מקום שתמיד רציתי לבקר בו, אבל זה אף פעם לא הסתדר. הפעם התעקשתי שישראל חייבת להיות ברשימה שלנו וזה קרה!". לא מן הנמנע, שבשל כך הוא בחר לסיים את ההופעה בהבטחה: “I’ll come here any time you want”. כן ג'ון, למרות שאתה מעבר לשיא שלך, למרות שאתה לא תמיד פוגע בצלילים הנכונים אנחנו רוצים אותך כאן שוב, ושוב ושוב...


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

Comments


 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page