ב- 15 ליולי 2017 עלתה "Guns N' Roses" בפעם השלישית על במת "פארק הירקון" בתל אביב, והפעם זו כבר הייתה חוויה מתקנת עם אחת ההופעות המדהימות שנראו כאן אי פעם, אשר אף שברה מספר שיא של צופים בהופעה אחת בישראל - 61,000 במספר.
זה היה יום שבת חם במיוחד, ואנחנו לא מדברים רק על מזג האוויר. שערי פארק הירקון נפתחו בשעות הצהריים ומהחום הכבד ששרר במקום היה נדמה שאלו שערי הגיהנום. זו היתה ההופעה, האחרונה בסיבוב ההופעות האירופאי של הלהקה "Not in this Lifetime" וחברי גאנז בחרו לסיים את ה"לג" הזה של הטור בארץ הקודש, וזה לא היה סתם סיום, זה היה "פיצוץ אטומי".
הלהקה עלתה לבמה כמתוכנן בדיוק בשעה 20:02 ובמשך שלוש שעות רצופות המטירה עלינו בהפגזה בלתי פוסקת "פצצות מצרר" בדמות מיטב "הלהיטים", לצד גירסאות כיסוי של "Wings", "AC/DC", "Soundgarden", "The Who", Pink Floyd" ועוד.
את השינוי מההופעה מעוררת המחלוקת משנת 1993 ניתן היה לחוש כבר מרגע עליית הלהקה לבמה. זה קרה בדיוק מופלא, ללא מניירות מיותרות וללא איחורים, ואם נשפוט את המופע רק מכך, אז נראה כי Slash, Duff McKagan ובמיוחד המאחר הכרוני Axl Rose התבגרו הרבה מעבר ל- 24 השנים שחלפו מאז הם חלקו את אותה במה בישראל.
זו היתה חווייה מטורפת ומחשמלת, החל מהוידאו ארט המושקע, דרך הזיקוקים והפירוטכניקה ועד לאנרגיות המטורפות שהלהקה שחררה לקהל ואשר החזיר בחזרה לבמה ממש כמו ב"פינג פונג".
הסטליסט היה פשוט מושלם. הלהקה התפוצצה פשוט על הבמה כבר מקטע הפתיחה עם "It's So Easy", דרך "Mr.Brownstone" ו- "Welcome to the Jungle", עם אתנחתא קלה בדרך לביצוע "Chinese Democracy", שרק הוכיח לכולם שאנחנו אכן חוזים כאן במופע "איחוד", כאשר Slash ו- Duff מבצעים בפעם הראשונה (ולא האחרונה) לאותו ערב, חומרים מהאלבום הנושא את אותו השם, אשר ניתן היה בקלות להכתיר אותו כאלבום סולו של Axl Rose.
(Photo: Datathistle.com)
למעט "Patience" קיבלנו כמעט את כל ה"להיטים" המתבקשים של גאנז. סלאש, דאף, אקסל, דיזי ריד, פרנק פרר, ריצ'רד פורטוס והקלידנית מליסה ריסלא לא עצרו לרגע, ומעבר לשירים שכבר פורטו לעיל, הפגיזו אותנו עם "You Could Be Mine", "Sweet Child o' Mine", "Nightrain", "My Michelle וכמובן "Don't Cry" שמקומו נפקד מההופעה מעוררת המחלוקת משנת 1993, ובכך נסגר החשבון של גאנז עם הקהל 24 שנים לאחר שנפתח.
אבל זה בהחלט לא נגמר בזה, זכינו לחזות בקטעים אפיים של ההרכב המדהים ובינהם: "Estranged", "November Rain", "Civil War" ו- "Coma" שנחשב לשיר הארוך ביותר של הלהקה שאורכו למעלה מ- 10 דקות.
במהלך ההופעה נרשמו כמה רגעים מיוחדים ומרגשים, ובינהם הביצוע המהפנט לנעימה מתוך סרט "הסנדק", ההומאז' ל- "AC/DC", אשר עד לא מכבר היתה להקתו של אקסל, הפירגון לדאף מק'גאן את הביצועים ל- "You Can't put your Arms Around a Memory" ו- "Attitude", קאבר של "Misfits" מתוך האלבום "The Spaghetti Incident" וכמובן הביצוע לשיר "Black Hole Sun" לזכרו של Chris Cornell שהתאבד כחודשיים קודם לכן.
וזה היה הסטליסט של הערב ההיסטורי:
It's So Easy
Mr. Brownstone
Chinese Democracy
Welcome to the Jungle
Double Talkin' Jive
Better
Estranged
Live and Let Die (Wings)
Rocket Queen
Whole Lotta Rosie (AC/DC)
You Could Be Mine
Attitude (Misfits) (with "You Can't Put Your Arms)
This I Love
Civil War (with "Voodoo Child" outro)
Yesterdays
Coma
Slash Guitar Solo (with "Johnny B. Goode" snippet)
Speak Softly Love (Love Theme From The Godfather)
Sweet Child o' Mine
Used to Love Her
My Michelle
Wish You Were Here (Pink Floyd)
November Rain (with "Layla" piano exit intro)
Black Hole Sun (Soundgarden)
Knockin' on Heaven's Door (with "Only Women Bleed" intro)
Nightrain
Sorry
Don't Cry
The Seeker (The Who)
Paradise City
* You Know My Name (Chris Cornell)
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט