Chris Cornell - Euphoria Morning

ב- 21 לספטמבר 1999 שוחרר "Euphoria Morning", אלבום הסולו הראשון של Chris Cornell.

זה אלבום שתופס את Chris Cornell בתקופת שפל, אחת מיני רבות שהיו לו. קורנל שהיה "בעין הסערה" של סצנת הגראנג' והיה אחד מעמודי התווך שלה במשך למעלה מעשור, מחליט בשנת 1997 לפרק את "Soundgarden" - הלהקה שהיתה לו בית במשך 10 שנים. הדבר קורה בסיום סיבוב ההופעות של האלבום "Down On the Upside" לאחר שקורנל והחברים הגיעו למסקנה שהם הגיעו למיצוי. קורנל סיפר שבתקופה שלאחר הפירוק הוא שקע בדיכאון עמוק והוא חשב שלעבוד על אלבום סולו יעשה לו טוב.

התוכן של האלבום משקף בהחלט את התקופה הקשה שעברה על קורנל, הן מבחינת הליריקה והן מבחינה מוזיקלית. קורנל סיפר בראיון עימו מיד לאחר צאת האלבום כי כשהוא היה בדיכאון, המוזיקה המלנכולית דווקא עזרה לו להרגיש פחות דיכאוני.

קורנל התכוון לקרוא לאלבום הזה "Euphoria Mourning", באופן שמבטא הכי טוב את התוכן שלו, אבל מנהלו דאז Jim Guerinot ייעץ לו לשמוט את האות “U”. בסופו של דבר נעשה "צדק פואטי", כאשר בהוצאה המחודשת משנת 2015 האלבום קיבל את השם המקורי, באופן שהפך את היצירה הכל-כך מרגשת הזאת לשלמה ומושלמת יותר.

ואכן, האלבום הזה כולל כמה מהרגעים המרגשים ביותר בקריירה העניפה של קורנל. כשהוא מונע בעיקר מהדיכאון והאלכוהוליזם בהם שקע לאחר התפוררותה של "Soundgarden", קורנל לוקח אותנו למסע מטלטל של רגשות, תחנות בזמן, שמעבירות אותנו ממש כמו ברכבת הרים בין מצבי הרוח השונים בהם היה קורנל נתון בעת כתיבת החומר לאלבום.

על-אף שמשמיעה ראשונה האלבום הזה נשמע שונה לכאורה מהכיוון המוזיקלי של להקת האם "Soundgarden", הוא עדיין פוגש את קורנל באיזור הנוחות שלו. את הזרעים המוזיקליים של היצירות באלבום הזה ניתן למצוא בחלק מהעבודות של קורנל במסגרת "Temple Of The Dog", בשיר הסולו שלו "Seasons" הלקוח מפסקול הסרט "Singles" וכן, אפילו בלהקת האם "Soundgarden". ואכן, אפילו קורנל בעצמו ציין בראיון ל- MTV מיד לאחר צאת האלבום, שמי שיחקור את המוזיקה של "Soundgarden" יגלה שהשורשים של השיר "Can't Change Me" נמצאים בשירים כמו "Blow Up the Outside World" ו- "Fell on Black Days".

האלבום נפתח "Can't Change Me" עם מלודיה אופטימית יחסית ועם ליין הגיטרה האוריינטאלי והמהפנט, אשר בהמשך ישתלב גם עם המפוחית של Chris Cornell. אך אל תתנו ל"עטיפה" להטעות אתכם. השיר מספר על אישה עם יכולת לעזור לאנשים, אישה שיכולה להפוך הכל לחיובי, אך איך לא, באופן מצער היכולות שלה לא פועלות על קורנל. את השיר הזה הקליט קורנל גם בצרפתית.

השיר "Flutter Girl" הוא שיר שקורנל כתב עוד בסשנים של פסקול הסרט "Singles" ובהמשך היה אאוטייק מהאלבום "Superunknown" של "Soundgarden". מי שנתן את השם לשיר היה לא אחר מאשר Jeff Ament הבסיסט של להקת "Pearl Jam" וקורנל כתב את השיר והמוזיקה באופן שחשב שיתאים לכותרת השיר. כאן כבר Chris Cornell עובר מפגוע לפוגע, כשהוא מודיע לגיבורת השיר שמצבו הנפשי בכי רע, כך שעדיף שתרפרף בכנפיה הביתה, כי עדיף לה להיות לבד מאשר איתו. וכך במילות השיר:

"Tonight my tears might stain your wings

So flutter home

'Cause you're better off alone than with me"

השיר "Preaching the End of the World" מרמז על בדידותו של קורנל מבפנים אל מול ההצלחה והפרסום שנראים מבחוץ, וכשקורנל זועק ש"זה רק סוף העולם" אי אפשר שלא להזדהות איתו.

השיר "Moonchild" נכתב על אשתו, דאז, של קורנל Susan Silver והוא מספר על האופן בו היא מתנהגת בלילות של ירח מלא.

את השיר "Wave Goodbye" כתב קורנל על חברו הזמר והיוצר Jeff Buckley שמת בשנת 1997, ושוב גם כאן הסגנון המוזיקלי אינו מלמד לחלוטין על התוכן המילולי. קורנל ציין כי במהלך כתיבת האלבום הושפע הרבה מסגנונו של באקלי.

אנחנו ממשיכים במעבר בין תחנות ורגשות של האמן עם קולו השבור של קורנל בשירים "When I’m Down" ו- "Disappearing One", דרך "Pillow of Your Bones" המטלטל ועד שאנחנו מגיעים לסיום עם "Steel Rain" זעקות שברון הלב של קורנל פשוט מפלחות את נשמתנו.

(Photo: YouTube)

כאן המקום לציין את תרומתם של צמד חברי ההרכב "Eleven", הגיטריסט והזמר Alain Johannes והקלידנית והזמרת Natasha Shneider, שסייעו רבות בכתיבת השירים באלבום. השניים ניגנו על מגוון רחב של כלים בהקלטות, גיטרה, בס קלידים, מנדולינה קלרינט ועוד, הפיקו יחד עם קורנל את האלבום ואף תרמו את הסטודיו הפרטי שלהם בלוס אנג'לס לשם הקלטתו. לאחר מותה של נטאשה בשנת 2008 נהג קורנל לבצע לה מחווה בהופעות הסולו שלו, כשהיה משמיע את טרק הפסנתר שלה דרך פטיפון.

מעניין לציין שהגרסה היפנית של האלבום כוללת קטע בונוס בשם "Sunshower" שהיה חלק מפסקול הסרט "Great Expectations". כמו-כן, עיבוד לשיר "Mission" היה חלק מפסקול הסרט "משימה בלתי אפשרית 2".

לפני שאנחנו שולחים אתכם להאזין לאלבום, אנחנו מזמינים אתכם לצפות בהופעה האחרונה מסיבוב ההופעות שליווה את האלבום ונערכה ב- "House Of Blues" בלאס וגאס ב- 7 למרץ 2000. צפו כאן:

ועכשיו קחו לכם 50 דקות של שקט ותאזינו ליצירה המדהימה הזאת: Spotify, Apple Music

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!! "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט