ב- 20 לדצמבר 1969 שחררה "Deep Purple" את אלבומה הרביעי "Concerto for Group and Orchestra".
זה אלבום ייחודי ופורץ דרך בכל הקשור לשילוב בין מוסיקה קלאסית לרוק ולמיטב ידיעתנו האלבום הראשון שתיעד מופע של תזמורת פילהרמונית שלמה עם להקת רוק שמנגנת על כלים חשמליים.
אמנם, "Concerto for Group and Orchestra" לא היה המקרה הראשון של להקת רוק ששילבה ליווי קלאסי, הרי אפילו "דיפ פרפל" בעצמם עשו זאת. אבל אין ספק שהאלבום הזה לקח את הרעיון הרבה יותר רחוק מכל מי שעשה זאת קודם לכן, וסלל את הדרך לכל-כך הרבה שילובים של רוק ואורקסטרה, בין המוכרים שביניהם הם "S&M" של "מטאליקה", "Concerto Suite for Electric Guitar and Orchestra" של Yngwie Malmsteen ועוד.
כך לדוגמא, האלבום "Days of Future Passed" של "The Moody Blues" משנת 1967, כלל קומפוזיציות קלאסיות שבדרך כלל התחילו וסיימו את מרבית השירים בו. אלא שבמקרה של "Concerto for Group and Orchestra" מדובר ביצירה אחת מלאה ושלמה, אשר הולחנה מתחילתה ועד סופה ככזו שתשלב בין כל כלי תזמורת פילהרמונית, לבין כלי הנגינה המודרניים והחשמליים של להקת רוק, זאת להבדיל מלחנים קצרים שנועדו ללוות ולקשט שירים שכתבה הלהקה. כמו-כן, בעוד במקרה של "המודי בלוז" הליווי התזמורתי הוקלט באולפן והולבש על שירי הלהקה, במקרה של "דיפ פרפל" הלהקה והתזמורת הסימפונית נגנו יחד, באופן חי על הבמה. הבדל נוסף ומשמעותי, הוא שבמקרה של "דיפ פרפל" קלידן הלהקה Jon Lord כתב והלחין את התפקידים לכל התזמורת, בעוד שבמקרה של "המודי בלוז" מי שכתב את התוספות הקלאסיות היה המנצח של התזמורת שניגנה באלבום - Peter Knight.
מי שהגה את הרעיון ליצירה היה Jon Lord, אשר כבר התנסה בכך בשני אלבומיה הקודמים של הלהקה, ביצירה "Anthem" מהאלבום "The Book of Taliesyn" והיצירה "April" מהאלבום "Deep Purple".
היצירה שכתב לורד לאלבום הזה היא אינסטרומנטלית ברובה, למעט שני קטעים בהם שולב גם סולן הלהקה Ian Gillan. התזמורת שנבחרה לנגן את היצירה יחד עם "דיפ פרפל", הייתה התזמורת הפילהרמונית המלכותית של אנגליה, כאשר בקטעי הרוק של "הלהקה" קיימת דומינניות בולטת של Ritchie Blackmore ו- Jon Lord שפשוט מתעלים על עצמם.
היצירה חולקה לשלושה חלקים: קטע הפתיחה "אלגרו", הקטע השני "אנדנטה" שכלל גם את קטע השירה של Ian Gillan והקטע השלישי "פרסטו" שכלל סולו תופים של Ian Paice.
בשנת 2002 שוחררה גירסת רימאסטר של האלבום, אשר מעבר ליצירה המרכזית שהלחין Jon Lord, כללה שני קטעים מהרפרטואר של הלהקה: הקטע האינסטרומנטלי "Wring That Neck" מהאלבום "The Book of Taliesyn" וגירסה מוקדמת של השיר "Child in Time", שישוחרר שנה לאחר מכן במסגרת אלבום "In Rock". בהוצאות מאוחרות יותר הוספו לאלבום קטעים נוספים ביניהם הקטע "Hush" מאלבום הבכורה "Shades Of Deep Purple".
ההופעה בה נוגנה היצירה בליווי התזמורת הפילהרמונית המלכותית, כמו גם הקטעים המוזכרים לעיל, נערכה ב- 24 לספטמבר 1969, באולם ה"רויאל אלברט הול" שבלונדון. ההופעה תועדה גם בוידאו ושודרה בטלוויזיה הבריטית ב- 4 באפריל 1970, כאשר הקונצ'רטו מוצג על-ידי הקריין כ"הטוב משני העולמות".
כאן המקום לציין כי זהו למעשה האלבום המלא הראשון של הרכב MKII של "דיפ פרפל" הכולל את הזמר Ian Gillan והבסיסט Roger Glover.
מעניין לציין כי לכבוד 30 שנה לאלבום ביקשה "דיפ פרפל" לשחזר את המופע, אך אז נתגלה כי כל תווי הנגינה שכתב Jon Lord לכלל נגני התזמורת אבדו. התווים שוחזרו משמיעה של היצירה על-ידי לורד, בסיוע מוזיקאי מעריץ והתוצאה שלה הייתה האלבום והמופע "In Concert with The London Symphony Orchestra", שכלל את היצירה במלואה בתוספת קטעים נוספים ושוחרר בשנת 2000.
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט