ב- 25 למרץ 1972 יצא לאור האלבום "Machine Head" שהינו אחד מהאלבומים החשובים והמשפיעים ביותר ב- Hard Rock וב- Heavy Metal.
זהו אלבומה השישי והמצליח ביותר מבחינה מסחרית של להקת "Deep Purple" וכנראה גם הטוב ביותר שהוציא הרכב MKII של הלהקה. אלבום שלישי מתוך 4 של ההרכב הקלאסי הנ"ל, אשר כלל את הגיטריסט Ritchie Blackmore, הקלידן Jon Lord, המתופף Ian Paice, הבסיסט Roger Glover והזמר Ian Gillan.
האלבום הוקלט באמצעות אולפן נייד של הרולינג סטונס, לאחר שבית הקזינו בו היתה אמורה הלהקה להקליט את האלבום במונטריי (Montreux) שווייץ, עלה באש. סיפור הקלטת האלבום הונצח בשיר בעל הריף האלמותי "Smoke On The Water" בו מספר Ian Gillan, בין היתר, על אותו טיפש עם אקדח זיקוקים שהביא לשריפת הקזינו במהלך הופעה של Frank Zappa ו- "האימהות".
כבר בפתיחת האלבום ניתן לחוש באנרגיות ובאנרדנלין עם שיר המכוניות האולטימטיבי "Highway Star", וכשקולו של Ian Gillan נכנס בצווחה המפורסמת, כבר ברור לכל שמדובר כאן בלא פחות מהמנון. השיר בא לעולם לאחר שכתב סקרן שהיה על אוטובוס הלהקה בדרך להופעה בעיר Portsmouth, ביקש מבלקמור להדגים בפניו תהליך של הלחנת שיר. הקטע הזה ממחיש היטב את הוירטואוזיות של הלהקה, במיוחד זו של Ritchie Blackmore ו- Jon Lord, כל אחד בקטע סולו משלו, וההשפעות הקלאסיות של באך זועקות כאן מכל תו ותו. מתכון קרב הסולואים הדואלי של בלקמור ולורד יחזור על עצמו גם בשירים נוספים באלבום, ולעניות דעתנו הוא אחת הסיבות שהאלבום הזה כל כך אדיר. הסולו של בלקמור בשיר הזה הגיע למקום ה- 15 ברשימת 100 הסולואים הגדולים בכל הזמנים של מגזין ה"רולינג סטון".
המתופף Ian Paice נמצא באלבום הזה פשוט בשיאו, הקשיבו לדוגמא לתיפוף שלו בשיר "Pictures of Home", שהינו אחד השירים הטובים באלבום, אשר פשוט מובל על-ידי פייס, ואל תפספסו שם גם את סולו הבס של Roger Glover.
גלובר גם כתב את הריף של השיר "Maybe I'm a Leo" לאחר שהושפע מהשיר "?How Do You Sleep" של John Lennon. מילות השיר מתייחסות לזמר Ian Gillan שהינו בן מזל אריה (Leo).
שיר בולט נוסף הינו "Lazy" - השיר הארוך באלבום שנפתח בסולו קלידים מדהים של לורד, אך יש בו גם עבודת גיטרות מצויינת של בלקמור. הסולו שלו שם דורג על-ידי קוראי "Guitar World" במקום ה- 74 מבין 100 הסולואים הגדולים בכל הזמנים.
השיר "Space Truckin" התחיל מרעיון מוזיקלי שהביא Ritchie Blackmore ללהקה. הריף שלו נולד מתרגילי אצבעות שבלקמור ביצע לאחר ששמע את שיר הנושא של סדרת הטלוויזיה באטמן. הוא ביקש מגילן לכתוב מילים על בסיס הריף, והשאר היסטוריה.
מעניין לציין שבמהלך הסשנים לאלבום הקליטה הלהקה שיר נוסף - "When a Blind Man Cries" אשר לא נכנס לאלבום. Ritchie Blackmore לא רצה אותו. הוא חשב שהוא לא מתאים ולכן הוא צורף כבי-סייד לסינגל "Never Before" ששוחרר במרץ 1972. בלקמור מראה בשיר הזה איזה גיטריסט מדהים הוא וכמה רגש הוא יכול להעביר בנגינה שלו. לכן, זה מאוד מפתיע שבלקמור סירב לנגן דווקא את השיר הזה בהופעות. הוא פשוט התכחש לו. הפעמים היחידות שהלהקה ניגנה את השיר כשבלקמור היה חלק מהלהקה, היו דווקא בהופעות בהן הוא לא נכח. ב- 6 לאפריל 72, בקוויבק, הגיטריסט Randy California מלהקת Spirit החליף את בלקמור כי הוא היה חולה ואז השיר נוגן לראשונה. בנובמבר 1993 Joe Satriani החליף את בלקמור וגם אז הוא נוגן. השיר הזה מספר סיפור מקביל לזה של "Smoke On The Water". סיפור הקלטת האלבום במונטריי באותו מלון "קזינו הוטל". "Had a friend once in a room - Had a good time but it ended much too soon - In a cold month in that room - We found a reason for the things we had to do.
לסיכום, "Machine Head" הינו ללא ספק מאסטרפיס אשר שרד היטב את מבחן הזמן. אלבום שתרם והשפיע רבות לפיתוח הז'אנר שדיפ פרפל, יחד עם סאבת' וזפלין, היו שותפים ליצירתו ופיתוחו, ואלבום חובה לכל חובב מוזיקה, החל מאוהדי ה"רוק הקלאסי" ועד ל"מטאל הדס" הכבדים.
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple music.
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט